מה עושים הפרחים בגשם? | גיליון 18
יש פרחים אמיצים הפורחים בעיבורו של החורף ומתגברים על התנאים הקשים שמציבים בפניהם פגעי מזג האוויר. מה החסרונות והיתרונות שיש בפריחה בחורף וכיצד הפרחים מותאמים לתנאים של עונה זאת?
כל חובב טבע יודע שרוב הפריחה בארץ חלה באביב, שזו תקופה נוחה לפריחה. עונת החורף מצטיינת בגשמים, בברד, בטמפרטורות נמוכות וברוחות חזקות. גורמים אלו עשויים לפגוע באיברי הפרח העדינים. בנוסף לכך, תנאי מזג האוויר החורפי אינם נוחים לפעילות חרקים. אלו מעדיפים טמפרטורות נוחות יותר ולכן פחות נפוצים בחורף ופעילותם בו מוגבלת לעומת האביב ולקראת תחילת הקיץ.
בכל זאת, יש פרחים אמיצים הפורחים בעיבורו של החורף. הנזק העיקרי לאיבריו העדינים של הפרח עשוי להיגרם על ידי טיפות הגשם. מי הגשם עשויים לפגוע בחיוניות גרגרי האבקה ולשטוף אותם מהאבקנים גם אם כבר הגיעו לצלקות הפרח המתאים. מי הגשם עשויים להימהל בצוף ולפגום באיכותו. בנוסף לכך, גשם זלעפות, ברד ורוחות חזקות עשויים לפגוע פגיעה פיזית באיברי הפרח העדינים.
אם התנאים בחורף קשים כל כך, מדוע כדאי בכלל לפרח פרוח בעונות הסתיו והחורף? קיימת השערה שבעונה זו, שהמאביקים בה מועטים, קיימת פחות תחרות בין הפרחים על שירותי ההאבקה. מכאן ההנחה שפריחה בעונה זו עשויה להעלות את סיכויי הביקור של מעט המאביקים בפרח שהשקיע מאמץ ופרח. טיעון נוסף גורס שמאחר ובעונה זו פורחים מעט צמחים, קיים סיכוי שחרק מסוים יבקר שוב ושוב באותו מין של צמח, ופחות אבקה תתבזבז כתוצאה מהגעה לפרח ה"לא נכון". למרות הפיתוי הרב שבשתי השערות אלו – הן מעולם לא הוכחו במציאות.
כיצד הפרחים נערכים לפריחה בחורף? רוב הפרחים ניצבים בעמדה זקופה או נטויה מעט כך שאיברי הפרח גלויים וחשופים לעיני החרקים המבקרים, אך גם לגשם ולרוח. כדי לגונן על הפרח, פתח הכותרת פונה כלפי מטה אצל כמה מפרחי החורף הבולטים, כמו: זלזלת הקנוקנות, בן חצב החורש, גביעונית הלבנון ורקפת מצויה. אומנם, לפי אגדה עממית, הרכינה הרקפת את ראשה לאות אבל על חורבן הבית, אבל במציאות האבקנים הבשלים מוגנים כשצינור הפרח פונה כלפי מטה ושולי העטיף מופשלים כלפי מעלה. פרח זלזלת הקנוקנות בנוי כמעין מטרייה הפוכה, ובכך הוא מגן על גרגרי האבקה הן מפני פגיעה בחיוניותם הן מפני שטיפתם מחוץ לפרח. העמידה המאוזנת או הנוטה כלפי מטה של נרקיס ושל מיני זמזומית ומצילות מונעת אף היא חדירה אפשרית של מי גשם לחלל הפרח.
פרחים מסוימים, כמו כרכום החורפי, כלנית מצויה וסתוונית היורה, נסגרים בימי סגריר ונפתחים כאשר השמש מגיחה מחדש. בכרכום ובכלנית הוכח שזו תגובה לעליית הטמפרטורה. מיני פרחים אחרים פשוט אינם נפתחים בימי סגריר. תפרחת הלופית היא מעין צינור המכוסה בגגון המונע את כניסת מי הגשם פנימה, שם מצויים הפרחים.
משך הפריחה של פרח בודד ועונת פריחה ארוכה עשויים לפצות הן על פעילות נמוכה של חרקים בעונה זו הן על פרחים (או על איבריהם) שניזוקו. פרחי חורף רבים מצטיינים באורך חיים ממושך של הפרח הבודד (פרח כלנית עשוי להתקיים אפילו שבועיים, סתוונית היורה מעל לשבוע. רוב הפרחים המופיעים בעונות אחרות של השנה פורחים בממוצע יום עד שלושה ימים). כמו כן, לעיתים, מספר קטן של פרחים מופיע בעת ובעונה אחת בצמח בודד, ובכך הפריחה מתפזרת על פני זמן ממושך. בפרחים בעלי משך פריחה ארוך ובעלי אבקנים מרובים (כמו כלנית מצויה ושקד מצוי), הבשלת האבקנים והצלקות היא הדרגתית. כך שגם אם חלקם נפגע, עדיין מובטחים סיכויי הרבייה של הפרח הבודד.
פרחי הנרקיס המצוי מאוזנים או נוטים כלפי מטה. במרכז הפרח מצויה העטרה הצהובה המגנה על איברי הרבייה. עטרת זו וכן עלי העטיף של הנרקיס מצופים בחומר שומני דוחה מים. טיפות הגשם הנופלות על הפרח מתכדררות כתוצאה ממגע עם פני השטח השומניים ונופלות כלפי מטה, וכך קטנים הסיכויים להרטבת איברי הרבייה.
לדודא הרפואי פרחים פתוחים החשופים להרטבה ולמהילת הצוף המצוי בקרקעית הפרח במי הגשם. צוף דליל עשוי לא להתאים לייעודו. דבורים, למשל, מעדיפות צוף עשיר בסוכר. הצופנים (בלוטות הפרשת הצוף) מצויים בבסיס הפרח, ומעליהם (על זרי האבקנים) זר צפוף של שערות דוחות מים. כך גם אם הפרח נרטב ומתמלא במי גשם, רוב המים אינם מגיעים אל הצוף. הדבורים מחדירות את לשונן פנימה מבעד לשערות אלו ונהנות מהצוף המרוכז שבקרקעית.
דודא רפואי. שימו לב לשערות הלבנות והצפופות החוסמות את קרקעית הפרח ומונעות חדירת מי גשם, צילום: נעם עביצל
גרגרי האבקה של רוב מיני הצמחים מתפוצצים במגע עם מי גשם ואינם ראויים עוד להאבקה ולהפריה. בניסויים נמצא שגרגרי אבקה של מינים הפורחים בימות הגשם אינם מתפוצצים במי גשם והם כשירים להאבקה אחר התייבשותם. בין מינים אלה, יש גרגרי אבקה הנובטים במי גשם. בנרקיס ובסתוונית, נביטתם אפילו מעודדת.
טמפרטורות נמוכות עשויות להשפיע הן על פעילות החרקים הן על נביטת גרגרי אבקה שהגיעו אל הצלקת. נמצא שפרחי כלנית מצויה עוקבים אחר השמש וכי פני השטח הקטיפתיים של הכותרת פועלים כמראה קעורה המרכזת את הקרינה אל מרכז הפרח. בימי חורף בהירים, נמדדו במרכז הפרח (שבו מצויות הצלקות שצבען השחור-סגול כהה סופג קרינה) טמפרטורות הגבוהות עד כדי עשר מעלות לעומת אלו השוררות בסביבה. תחילה סברנו שהחימום במרכז הפרח מעניק תנאים נוחים יותר לפעילות חרקים (התלויים בחום לפעילותם ושרובם אינם פעילים בטמפרטורה הנמוכה מעשרים מעלות). אך עד מהרה נוכחנו לדעת שהחרקים נדירים בעונה זו ואינם נהנים מההסקה הביתית השוררת בפרחי הכלנית בימים בהירים וקרים. כאשר נבדקו התנאים לנביטת גרגרי האבקה של הכלנית, נמצא שהטמפרטורה המיטבית היא של 25 מעלות – טמפרטורה נדירה ביותר בעונה קרה זו של השנה. לפיכך סביר להניח שחימום הפרח מאיץ את נביטת גרגרי האבקה שהגיעו אל הצלקת ובכך מקטין את סיכויי שטיפתם החוצה. כתוצאה מחימום הצלקות, גרגרי אבקה שהגיעו אל הצלקת יוכלו לנבוט במהירות רבה יותר בין גשם לגשם ולא יישטפו במטר הבא.
כאמור, במיני פרחים נמצאו מנגנונים שונים המסייעים לפרחים להתגבר על נזקי הגשם ולהימנע מפגיעה בפרחים. לעיתים ההתאמות הן במבנה הפרח או התפרחת ולעיתים במנגנונים של נביטת גרגרי האבקה או בעמדת הפרח. לכל מין של פרח צירוף תכונות ייחודיות משלו המבטיח שיעבור את החורף בשלום, כלומר: ייצור זרעים להמשך הדור הבא.