חזרה למאגר הכתבות
"אבן דרך" – גן לאומי מגדל צדק
איל מטרני, ממונה תחום קהל וקהילה במחוז מרכז, רשות הטבע והגנים
מה היה?
כל העוברים בכביש 444 ליד ראש העין אינם יכולים שלא לראות את הגבעה הנישאה שבראשה מצודה המשקיפה על סביבתה. גבעה זו היא חלק מגן לאומי מגדל צדק. בעשורים האחרונים של המאה הקודמת, היה שטח פתוח זה, הרצוף בורות ומחצבות ונטול משילות, כר פורה להשלכת פסולת בניין ואחרת בצורה לא חוקית, בצורה שסיכנה את ההולכים וגם הייתה לא נעימה לעין. בשנת 1994, הוכרזה הגבעה וסביבתה (כשלושים דונם) כגן לאומי, ובסיוע עיריית ראש העין, הוכרז בשנת 2005 שטח נרחב יותר של 1,600 דונם, שכולל את החלק שממזרח לגבעות, כחלק מהגן. האכרזה נתנה דחיפה אדירה ליצירת שינוי: יצירת גן לאומי שמארח מבקרים, משמר את המורשת ושומר על הטבע המגוון שבו. מרגע זה, גובשו תוכניות, הושגו תקציבים והשינוי החל.
מה הסיפור
מצודה? צלבנים? עות'מאניים? דרך בינלאומית? חציבה לאורך דורות? כפר חוצבים יהודי? ברכת חורף? צומח וחי? מה מכל אלה מספרים לתלמידים הבאים לביקור במקום? יש המון נושאים וסיפורים, אז מה עושים?
לפני תחילת הפיתוח של גן לאומי מגדל צדק, התכנסו גורמים רבים לחשיבה משותפת בנוגע ל"סיפור" של הגן הלאומי. מה התמצית שלו? כיצד לזקק אלפי שנות פעילות במקום ועשרות נושאי תוכן? בסופו של דבר, הוגדר המוטו של הסיפור, וממנו נקבעו נושאי התוכן המרכזיים ונגזרו תכני השילוט וההמחשה ועיצובם. המוטו הוא "אבן דרך", והכוונה היא שהגן הלאומי מגדל צדק יספר את סיפורה של האבן, סיפור המייצג את יחסי הגומלין בין האדם והטבע על ציר הזמן. הביטוי "אבן דרך" מייצג שני נושאי תוכן מרכזיים, מעין שני גזעים רעיוניים עקרוניים שמהם יוצאים ענפי תוכן רבים. הנושא הראשון הוא האבן – אבן הגיר כאן היא המסד לצומח ולחי, היא הבסיס לתעשיית האבן, למחצבות ולכבשנים. הבנייה באבן באה לידי ביטוי במצודת מיראבל ובכפר מג'דל יאבא. קבורה אבן ניכרת בגבעת הקברים. עבודות השיקום של המקום באות לידי ביטוי בכל רחבי הגן ובברכות החורף. הנושא השני הוא ה"דרך". הכוונה כמובן לדרך הבינלאומית שעברה למרגלות הגבעה, בדרך מעבר נוחה בין ביצות הירקון לבין הרי שומרון, ונתנה לגבעה הנישאה את משמעותה ואת הרלוונטיות שלה, כמו גם לכמה דרכים עתיקות (וחדשות – כביש 444, כביש 6, מסילת רכבת) אחרות.
אנו מציעים לכם להשתמש הרבה פעמים במהלך הסיור במונח הקליט "אבן דרך", שיכול להיות אבן דרך אמיתית בהובלת הסיפור.
מדריך למדריכים
כמו בגנים לאומיים נוספים במרכז, גם בביקור כאן אפשר להיעזר בחוברת למובילי קבוצות, שמרכזת רקע היסטורי, טיפים, מידע והמלצות. לכן לא ארחיב כאן על הרקע ההיסטורי. את המדריך כתבה אוצרת האתר, קרן עוז, והוא מייצג את המחשבות הרבות שבאות לידי ביטוי בשטח. החוברת ניתנת לקריאה ולהורדה באתר רשות הטבע והגנים, בדף "גן לאומי מגדל צדק".
מסלולים
בשל מגוון המסלולים הקיימים, אצרף המלצה עקרונית, אך יש להתאימה למשתתפים, לזמן העומד לרשותכם ולתנאי מזג האוויר. מדובר במסלול נוח, שבו עליות קלילות וירידות בהתאם.
התחלת המסלול – חניון תחתון. המסלול מתחיל אחרי הקופה (מימין). סמוך למבנה השירותים ולחניון יש הכוונה ל"דרך המצודה".
- מסלול בסיסי – טיול עד שעתיים, 1.5 ק"מ. מסלול נגיש שיוצא מההתחלה המצוינת, עולה בשביל עד צומת דרכים. משם פונים ימינה וסובבים את המצודה (אם פונים שמאלה מגיעים ישר למצודה), משקיפים על ברכות החורף מלמעלה וממשיכים להקיף את המצודה. מגיעים לאזור החניה העליונה, ובשביל העולה למצודה עולים עד רחבת התצפית למזרח (לגבעות ולכבשני הסיד). מטיילים במצודה.
- מסלול קלאסי – טיול עד שלוש שעות, 2.5 ק"מ. הולכים במסלול הבסיסי, אך לאחר סיור במצודה, יוצאים מהכניסה הראשית וממשיכים לגבעה הצפונית, ל"דרך גבעת הקברים", שם נעשה מסלול מעגלי. גבעת הקברים אינה מונגשת.
- מסלול פלוס – טיול עד 5 שעות, 4-3 ק"מ, מונגש חלקית. הולכים במסלול הקלסי, וכשמסיימים את הסיור בגבעת הקברים, יורדים מזרחה לדרך האבן. בחורף מומלץ להמשיך אל ברכות החורף.