מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
של"ח וידיעת הארץ - מינהלת הטיולים
חזרה למאגר הכתבות

עצים מספרים היסטוריה | גיליון 18

share
שתפו עמוד:
עצים מספרים היסטוריה | גיליון 18
נושא: אקולוגיה, חי וצומח
אזור בארץ: מישור החוף
הצעה למסלול: כן
גיליון: מס' 18

עצים מספרים היסטוריה / שרונה לימן, מורת דרך משנת 1995, מתמחה בעיר מגוריה. סיור "עצים מספרים היסטוריה" הוא אחד מתריסר סיורים בנושאים שונים בסדרה "בנתיבי כפר סבא" בהובלתה של הכותבת.

לכל תקופה היסטורית יש סממנים נראים לעין: כלים, אופנה, ארכיטקטורה וכן הלאה. המהלך ברחובות תל אביב יכול בקלות להבחין אם בית נבנה בשנות העשרים של המאה ה-20 על פי הסגנון האקלקטי או בשנות השלושים על פי הסגנון הבינלאומי. גם עצים הנטועים במרחב המיושב הם סממן כזה. בכל תקופה ניטעו עצים שונים, לפי המצאי ולפי צורכיהם של אנשי התקופה.

מושבות העלייה הראשונה נוסדו בעת השלטון העות'מאני, צמחו ושגשגו בזמן המנדט הבריטי, וחלקן הגדול הן כיום ערים במדינת ישראל. "סיור עצים" בכפר סבא, בת הזקונים של העלייה הראשונה אשר נוסדה ב-1903, ילמד אותנו על שלוש תקופות היסטוריות הניכרות ברחובות גם על פי הרכב היער העירוני. הקוראים ודאי ימצאו מקבילות ביישובים אחרים אשר נוסדו לפני מלחמת העולם הראשונה.

הצומח הטבעי של השרון, כידוע, היה יער פארק של אלוני תבור. בספר "ארץ ישראל הציורית" של סיר צ'ארלס וילסון מ-1881, יש ציור של כפר סבא הערבית. הכפר מופיע בינות לענפי אלון התבור. המטייל כיום במזרח כפר סבא, באזור שבו היה הכפר הערבי עד ל"מבצע מדינה", יכול ליהנות מצילו של אחד מאלוני התבור המרשימים שקיימים כיום במרחב עירוני ומנופו הרחב.

שנת הייסוד של המושבה, כפי שנזכר קודם, היא 1903. אך רק שלוש שנים מאוחר יותר, נבנה הבית הראשון וניטעו העצים הראשונים בסמוך לו – עצי איקליפטוס. בהזכירנו את העלייה הראשונה ואת עצי האיקליפטוס, מייד עולה במוחנו עניין ייבוש הביצות והמלחמה בקדחת. אך בכפר סבא לא היו ביצות. להבדיל מפתח תקווה, מחדרה ומראש פינה, שכנה כפר סבא על גבעות חול אדום, רחוקה מנחלים ומביצות. הסיבה לבחירה באיקליפטוס, למרות היותו עץ סרק, היא צמיחתו המהירה. נטיעת איקליפטוס הוכיחה בעלות על חלקה שנרכשה אך טרם עובדה. הימצאות עצי איקליפטוס העלתה את ערך הקרקע בכך שהעידה שהאדמה פורייה ומצמיחה. כאמור, האיקליפטוס מסתפק במעט ומתחדש מהר, ואפשר להשתמש בענפיו ובגזעיו לקורות. כיוון שממילא היו משתלות של איקליפטוס, נלקחו כמה שתילים לנטיעה באזורים ציבוריים, כגון ליד הח'אן.

בידינו תיעוד היסטורי מדויק של מועד הנטיעה ושל נסיבותיה. בט"ו בשבט של שנת ייסוד המושבה, יצאו ילדי בית הספר של פתח תקווה במסע רגלי ארוך למושבה הבת, שם פגשו את יצחק שיינפיין, מחלוצי כפר סבא, ונטעו איתו את העצים. שני העצים שאנו רואים, שלא נכרתו במלחמות ושרדו את צמיחתה של כפר סבא ממושבה לעיר, יחגגו בקרוב 120 שנים. הם מתנוססים לתפארת ליד לשכת ראש העיר וגם בסמל העירוני.

מתקופה זו, ראוי לציין גם את דקלי הוושינגטוניה. זרעי הוושינגטוניה הובאו לארץ ב-1911 בידי אהרון אהרונסון, והעץ נפוץ במהרה בין מושבות היהודים וגם במושבות הטמפלרים. זהו עץ ללא צל, ולכאורה אין היגיון לנטוע אותו. כיוון שצמיחתו מהירה, הצמרת שלו מתנשאת מעבר לגובה עינינו שנים ספורות לאחר נטיעתו. מה שנגלה לנו ברחוב הוא גזע ישר ולא רחב במיוחד, הנראה קצת כמו עמוד חשמל או טלפון. נמצא עץ זה ביחידים, בזוגות ובשדרות בכל הנקודות של ראשית ההתיישבות. להבנת סוגיה זו של הבחירה בו, עלינו לזכור את החוסר בדרכים סלולות, בשלטי הכוונה או במפות באותה תקופה. כאשר אדם רצה להגיע מנקודה אחת לאחרת, היה הולך בכיוון הכללי ומחפש מרחוק בעיניו איזו נקודת ציון להתייחס אליה. ביישובים מוסלמיים, היו אלו המינרטים של המסגדים, ביישובים נוצריים – מגדלי הפעמונים של הכנסיות. ואילו ליהודים (ולטמפלרים), שמקומות התפילה שלהם היו צנועים יותר, לא היו נקודות ציון כאלו. נטיעת וושינגטוניות מילאה חסר זה בשנים הראשונות, עד שהחלו לצוץ מגדלי המים.

לפרנסתם, נטעו חלוצי כפר סבא כרמי שקדים. אך מלחמת העולם הראשונה לא הותירה מהם זכר: מכת ארבה, כריתות עצים בידי הצבא הטורקי וחורבן המושבה בתום המלחמה מחקו לחלוטין פרק חקלאי זה. שיקום המושבה נקטע במאורעות תרפ"א, והתקומה החלה למעשה ב-1923. תחת המנדט הבריטי, קמה כפר סבא ושגשגה ותפסה את מקומה כאחת ממושבות ההדרים הגדולות. פרדסים ניטעו סביב המושבה בארבע רוחות שמיים, וגם במרכז בין הבתים.

כנהוג במקומותינו, ניטעו שורות של ברושים בגבולות החלקות כשוברי רוח. לימים, כשבעלי הפרדסים עקרו את העצים שבחלקות והצמיחו במקומם בניינים, נותרו שורות הברושים על מקומם. לעיתים קרובות אפשר לראות שורות ברושים כאלו בין שני מגרשי חנייה של בנייני מגורים סמוכים. בכל מקום שבו נמצאת שורה כזו, נוכל לעצום עיניים וכמעט להריח את ניחוח הפרדסים.

כשהבריטים עדיין שלטו על אימפריה חוצת יבשות וימים, הם החלו לייבא לפלשתינה עצים כדי לצבוע בירוק את המרחב הציבורי וכדי להצל עליו. עצי אנגליה, הזקוקים לגשם ולהשקיה כל ימות השנה, לא צלחו באקלים שלנו. אך פיקוס מהודו וכן עצים רבים מאוסטרליה התאקלמו כאן יפה, צמחו מהר והעניקו קרירות בעולם שלפני המזגנים. כך התמלאו המושבות בעצי קזוארינה, גרבילאה חסונה, קליסטמון וארוקאריה. אנשי היישוב אימצו את הייבוא הבריטי מרחבי הגלובוס ועסקו בנטיעות ברמה אישית ויישובית. הנוהג היה לציין שמחה משפחתית – לידה, בר מצווה,  חתונה, חנוכת בית – בנטיעת עץ או שניים לפני הבית, במרחב הציבורי. משום כך נראה זוגות עצים שהגיעו לגיל גבורות בחזיתות בניינים שצעירים מהם בכמה עשרות שנים.

המועצה הנבחרת הראשונה של כפר סבא קמה ב-1939. המועצה, שנשלטה על ידי מפלגות הפועלים, החלה מייד במבצעי נטיעות נרחבים לאורך ולרוחב המושבה. ט"ו בשבט היה לחג גדול, משמעותי ומרכזי. כל ילדי בית הספר, ואיתם תושבים רבים, נטעו שורות רבות של עצי צל לאורך הרחובות. לכן אנו נהנים כיום משדרות מוריקות וקרירות של פיקוס שניטעו בעשור שלפני קום המדינה וגם בשנותיה הראשונות.

לאחר קום המדינה, ובמיוחד מאז הייתה כפר סבא ממושבה לעיר ב-1962, הגינון העירוני מציב שיקולי דעת אחרים בבחירת העצים. אחד משיקולים אלו הוא צבעי הפריחה. כך נכנסו ליער העירוני מגוון מינים פרחוניים: השלטית המקומטת והמכנף הנאה בצהוב; הסיגלון, ששמו מעיד אליו; הבוהיניה המלבלבת במנעד שבין לבן, ורוד, סגול; האלמוגן והצאלון באדום בוהק ועוד. 
המטייל היום במרכז העיר כפר סבא יוכל לפגוש במסלולו עצים שניטעו בזמן הסולטן, כאלה שיובאו לכאן תחת הכתר הבריטי וגם עצים שניטעו כקישוט עירוני בעשורים האחרונים.

לעמוד הפייסבוק של  שרונה לימן 

צילום: שרונה לימן