מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
של"ח וידיעת הארץ - מינהלת הטיולים
חזרה למאגר הכתבות

מעשה בשני אחים | גיליון 18

share
שתפו עמוד:
מעשה בשני אחים | גיליון 18
נושא: מן המקורות
אזור בארץ: כל הארץ
גיליון: מס' 18

מעשה בשני אחים

איתי פלינט, מורה ומנחה לשל"ח וידיעת הארץ במחוז ירושלים 

צילום:איתי פלינט
צילום:איתי פלינט

מעשה בשני אחים אשר חיו במדינת ישראל, האחד תומך נלהב של השלטון והאחר מתנגד חריף. יום אחד חרב עולמם. מלחמה קשה פרצה בדרום, והאח התל אביבי התלבט שנייה: רגע, מה עושים? הרי אחיו שומר חג ובטח אינו יודע דבר. בשניות ספורות, עלה על מדים ודהר אל עבר ביתו של אחיו, עדכן אותו במתרחש ויחד, לאחר שהאח ארגן את משפחתו, דהרו השניים לדרום.
כתף אל כתף נלחמו בקרבות הקשים, חיפו, הגנו ואף אכלו מאותו כלי אשר הביא האח מתל אביב את האוכל הכשר שקיבלו מהמתנדבים הרבים שחיממו את ליבם של הלוחמים. יום רודף יום, קרב רודף קרב, ובין עזה לבינת ג'בייל החלו לעלות שאלות, תהיות, מחשבות, הרהורים בנושא יחסינו לאן. עם מעבר חד מהחולות של רצועת עזה אל כמה ימי חוסן ונופש בהרי ירושלים, דהרו המחשבות בין סמטות עזה לשיירות בדרך אל העיר ובין רחוב קפלן לכותל המערבי.

המ"פ פתח בדברים. הקור בהרי ירושלים החורפיים היה קשוח, ולקראת סיום דבריו, ביקש לדעת מי יוכל להישאר בשירות המילואים לעוד חודש כי יש עוד לא מעט משימות, ודרושים אנשים לבצע אותן. קשה מנשוא הייתה ההחלטה. בלילה, צעד האח התל אביבי אל חדרו של המ"פ ובפיו בקשה אחת: "שחרר את אחי, הוא לא ראה את משפחתו כבר חודשים, אני אשאר כאן."
יצא האחד, ולאחר חצי שעה נכנס אחיו בבקשה דומה: "שחרר את אחי, הוא חי לבד כרגע, ללא חברה, וצריך את העיר תל אביב לנשמה. אשתי, לצערנו, כבר רגילה ותסתדר בלעדיי עוד חודש, אבל אצלו זה דיני נפשות."

באותה שעה, חשב המ"פ לעצמו: אשרי העם שאלו בניו ובנותיו. מגיע להם שכך תמשיך ותיבנה המדינה – בנתינה, באהבה ובחיבור אמיתי.

חכם ישראל קושטא חי במאה ה-19 בעיר ליוורנו שבאיטליה. גאונותו באה לידי ביטוי בתחומים רבים ושונים, אחד היפים שבהם הוא ספרו "מקווה ישראל". בספר זה, ליקט חכם ישראל קושטא סיפורי עם מעיתונים, התאים אותם לעולמו היהודי ותמיד סיים במוסר השכל מעניין. אחד הסיפורים המוכרים ביותר מספר על שני אחים, האחד נשוי והשני רווק. לאחים היו שדות חיטה. בשעת לילה מאוחרת, חשב כל אח על אחיו, על מצבו הכלכלי, על משפחתו. בחסות החשכה, צעד כל אח לעבר גורן אחיו והניח שם חיטה מתוך דאגה – זה לאח הרווק וזה לנשוי ברוך המשפחה. לילה אחד, נפגשו האחים בצעידתם אחד לעבר הגורן של אחיו. שם, באמצע הדרך, שיתפו זה את זה בסיבה שהביאה אותם לכלל המעשה. את סיפורו זה, סיים חכם קושטא במושר השכל האומר שבמקום שבו נפגשו השניים באישון ליל, שוכן השלום. וברבות הימים הוקם במקום זה בית המקדש.