מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
של"ח וידיעת הארץ - מינהלת הטיולים
חזרה למאגר הכתבות

ימי עמית | גיליון 11

share
שתפו עמוד:
ימי עמית | גיליון 11
נושא: חברה וקהילה
אזור בארץ: כל הארץ
גיליון: מס' 11

של"ח וימי עמי''ת בחטיבת הביניים "הראשונים" הוד השרון

אביגיל קרפל, מנהלת חט"ב "הראשונים" בהוד השרון

תצפית אל הר ניתאי ממצוק הארבל, צילום: אביגיל קרפל
תצפית אל הר ניתאי ממצוק הארבל, צילום: אביגיל קרפל

בחטיבת ביניים "הראשונים", מתקיימים מידי שבוע, זו השנה השלישית, ימי עמי"ת. מהם ימי עמי"ת? עמי"ת הם ראשי תיבות של ערכים, מיומנויות, ידע ותרבות. זהו מודל פדגוגי ללמידה מצמיחה, פרי פיתוח צוותי, בעל מבנה ייחודי, שמתקיים בסדירות של יום בשבוע הכולל למידה בין תחומית. במהלך היום, התלמידים מתנסים במיומנויות המאה ה-21: למידה עצמאית בדרכי חקר, עבודת צוות ושיתוף פעולה. הלמידה מאפשרת ביטוי של החוזקות האישיות של התלמידים בתחומים שונים, הרחבת אופקים ובחינת המציאות בחשיבה ביקורתית הכוללת שאילת שאלות. אגב כך, מתרחשת היכרות מעמיקה בין הילדים לבין עצמם ובינם לבין המחנך או המחנכת ומתגברת ההעצמה והשייכות של התלמידים לכיתה ולבית הספר.

כחלק מהלמידה הרב תחומית, הוחלט לשלב בימי עמי"ת את לימודי השל"ח  לקראת היציאה למסע השנתי של שכבה ז'. זאת משום החשיבות שבהנחלת הכרת הארץ ואהבת המולדת, כפי שמופיע בחזון החטיבה: "אנו מאמינים בחינוך תלמידינו לאהבת הארץ, באמצעות הנחלת תרבות ישראל ומורשתו תוך חיבור משמעותי לטבע ולסביבה. אהבת הארץ תצמיח עשייה משמעותית למען עתיד העם והמדינה" (מתוך חזון חטיבת ה"ראשונים").

המסעות השנתיים משמשים קרקע פורייה להטמעת הערכים המובילים אותנו: אהבת הארץ, אחריות, כבוד ומעורבות חברתית. הרצון לחזק את האהבה ואת תחושת השייכות לארץ, לעם ולמדינה בקרב בני הנוער וההבנה שלתלמידים צפויות התמודדויות חברתיות ורגשיות לפני המסע ובמהלכו הביאו אותנו לעיסוק משמעותי ומעמיק בנושא.

הגיאוגרף וההיסטוריון הישראלי זאב וילנאי אמר: "אני מאמין שאין דרך טובה יותר לחוש את הקשר לארץ ישראל מאשר להלך בה לאורכה ולרוחבה לחצות את עמקיה, להעפיל על פסגת הריה ולסייר בשביליה – גם הנידחים ביותר. רק כאשר אתה מסייר ברגל ברחבי הארץ, מתבשם מנופה ורואה במו עיניך את שרידיה הקדומים ויישוביה החדשים, אתה מרגיש את הקשר האמיתי לארץ ישראל ואת היותך בן הארץ הזאת".

תלמידי שכבת ז' בנחל יצפור, צילום: אביגיל קרפל
תלמידי שכבת ז' בנחל יצפור, צילום: אביגיל קרפל

תחילת הפעילות הייתה בהכנה רגשית וחברתית. התלמידים עבדו בצוותים ושיתפו את החברים בצוות בזיכרונות מטיולים שנתיים קודמים ובדברים שהם הכי אוהבים בטיולים. השיתוף יצר קשר טוב בין חברי הקבוצה וגרם להתרגשות רבה לקראת הטיול.

בנוסף, התלמידים קיבלו רשימה של תרחישים שונים שעימם ייתכן שיצטרכו להתמודד במהלך המסע. יש תלמידים שזו הפעם הראשונה שהם יוצאים למסע בן יומיים כולל לינה וללא הורים. היה חשוב להכין אותם לכך כדי שיצליחו להתמודד עם האתגרים שבהם יתקלו ויצליחו ללמוד וליהנות מהחוויה המשמעותית. התלמידים נתבקשו להציע פתרונות אפשריים לכל אחד מהתרחישים. דוגמות לתרחישים: אני מתקשה להירדם בלילה, יש רעש באוטובוס, העליבו אותי, רבתי עם חברים במהלך הטיול וכדומה.

כמו בסיום של כל יום עמי"ית, הילדים כתבו רפלקציה והבינו כי הטיול מזמן חוויה מגבשת, כר נרחב לכל אחד מהם להביא לידי ביטוי את סגולותיו הייחודיות, כר ליצירת יחסי גומלין חברתיים המגבשים את הכיתה כקבוצה חברתית והמאפשרים לכל תלמיד להשתלב בה. בנוסף, הטיול מעניק גם חוויה מלמדת: מפגש בלתי אמצעי עם תופעות טבע ואדם רבות ומגוונות בשילוב פעילויות המעצימות את החוויה הלימודית והמדגימות תופעות המעוררות סקרנות אצל התלמידים.

בהמשך, נערך מחקר לימודי על מקום הטיול. התלמידים הכירו לעומק את אזור הטיול – אזור הגליל התחתון, הר גלבוע ועמק בית שאן. נפרסה בפניהם תוכנית הטיול: ביום הראשון גן לאומי ארבל. הארבל הוא מצוק הנמצא בצפון ישראל, במזרח הגליל התחתון, צפונית-מערבית לטבריה, מצפון לבקעת ארבל. הר ארבל מתנשא לגובה 181 מטרים מעל פני הים, כ-390 מטרים מעל הכנרת.

ביום השני: נחל יִצְפֹּור, שהוא נחל אכזב המנקז את חלקו המזרחי של הר יצפור, הוא אחת מפסגותיו של הגלבוע. שמו של הנחל הוא סמלי ומתבסס על פסוק בספר שופטים המתייחס לסיפור מלחמתו של גדעון בן יואש במדיינים באזור: "וְעַתָּה קְרָא נָא בְּאָזְנֵי הָעָם לֵאמֹר מִי יָרֵא וְחָרֵד יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד" (שופטים ז, ג). כמו כן, התלמידים הבינו כי יתאפשר להם שכשוך בבריכת נחל הקיבוצים, חלק מפארק המעיינות.

על שפת הכנרת בתום הטיול השנתי, צילום: אביגיל קרפל
על שפת הכנרת בתום הטיול השנתי, צילום: אביגיל קרפל

בעבודה בצוותים, התלמידים רכשו ידע וחקרו מקומות ואירועים הקשורים לכל אחד מהאתרים שהיו עתידים לבקר בהם מבחינה גיאוגרפית והיסטורית. לדוגמה:  סיפור "גדעון והמלקקים", נהר הירדן, הסכם השלום עם ירדן, סכר דגניה וסיפורו של השיר "חורשת האקליפטוס". התלמידים שיתפו בתוצרים שלהם את שאר חברי כיתתם, וההתרגשות לקראת המסע השנתי גברה עוד.

במהלך הלמידה, התאפשר לתלמידים ללמוד דברים טכניים לקראת הטיול: כיצד לארוז את הציוד לקראת הטיול, מהו תיק הולך ומה שמים בו, מהו תיק נוסע, איזה ציוד רצוי להביא ומה מיותר לסחוב לטיול שנתי.

ברפלקציה על יום זה, היה על התלמידים לכתוב מה מתוך ראשי התיבות של השם "יום עמי''ת" בא לידי ביטוי במהלך הפעילות, אילו מיומנויות וכלים הם רכשו או חיזקו בעת הפעילות בצוותים, מדוע לדעתם חשוב להכיר את המקומות שבהם עתידים לטייל לפני הטיול וכיצד הידע שרכשו יכול להועיל להם. בסיכום כלל הפעילויות, כל כיתה יצרה לעצמה חולצת טיול ובה כיתוב המאפיין את הכיתה.

אנו מאמינים שהכנה נכונה ומעמיקה של התלמידים לקראת טיול, הכוללת הכנה בתחום הרגשי, החברתי והלימודי והמלווה במתן כלים ומיומנויות, תביא להצלחתו. וכך היה. התלמידים חזרו מלאי חוויות, עשירים בערכים ובידע, בעלי ניסיון בשימוש במיומנויות השונות שרכשו וספוגים בתרבות, באהבת הארץ ובקשר מחוזק לארץ, לעם ולמדינה.