חזרה למאגר הכתבות
גבורה ותעצומות נפש באשקלון / גד סובול, היסטוריון, נאמן שימור ומוביל מיזמי מורשת ושימור באשקלון ופרופ' אברהם (אבי) ששון, ראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית אשקלון ויו"ר הוועדה המייעצת לשל"ח
אשקלון היא עיר בת למעלה מארבעת אלפים שנה. העיר התייחדה בגיבורים אלמונים ובפעילות התנדבותית כמעט בכל שטחי החיים. האם זו מקריות היסטורית שאשקלון אימצה את שמשון הגיבור המיתי כסמלה? בסיורנו בעקבות אותם גיבורים תתגלה לעינינו אשקלון במלוא עוצמתה התרבותית והחברתית.
את שיטוטנו נתחיל בבית יד לבנים, אתר הנצחה לזכרם של בני אשקלון שנפלו במערכות ישראל הנמצא ברחוב הגבורה. את המבנה תכנן תיאודור בן עמר, והוא נחנך בשנת 1981. המבנה בנוי מבטון חשוף ומשולבת בו אבן כורכר מקומית. חזיתו פונה לאנדרטה לבני העיר שנפלו על הגנת המולדת שיצר יגאל תומרקין בשנת 1975. מירון קדם הציב פסל לזכר חללי פעולות האיבה בחצר בשנת 2019.
"בית ברמן" נמצא ברחוב הגליל פינת שדרות דרום אפריקה. הבניין נבנה בשנות השישים וכונה בשם הקבלן שבנה אותו. צה"ל רכש כמה דירות בבניין ושיכן בהן קציני שריון בכירים. ביניהם האלוף שמואל גונן (גורודיש) ז"ל, ששירת כמפקד חטיבה 7 במלחמת ששת הימים, שבה עוטר בעיטור העוז, וכאלוף פיקוד דרום במלחמת יום הכיפורים. כן התגוררו בבניין תת-אלוף גבי עמיר ז"ל ואל"מ יעקב (ישכה) בר (בירנבוים) ז"ל. אל"מ ישכה בר ז"ל, יליד פולין, שירת בגדוד 82 בפיקודו של אברהם אדן והיה מפקד מחנה ג'וליס. ישכה הקים ב-1962 את מחנה האימונים 500 לאימון שריון (צאלים), וב-1971 מונה למפקד מחנה מטכ"ל. הוא נפטר בשנת 2008. בבניין התגורר גם תת-אלוף במילואים אריה קרן, המתגורר כיום ברחוב הצנחנים 13. קרן לחם כקצין שריון בשלוש מלחמות: כמ"מ במבצע סיני, כמג"ד במלחמת ששת הימים וכמפקד חטיבה 500 במלחמת יום הכיפורים.
נמשיך לרחוב פינס, לביתו של רס"ן שמאי קפלן ז"ל. ב-1957, התגייס קפלן לשריון והחל מטפס בסולם הדרגות הודות לכישוריו כמפקד. במלחמת ששת הימים, פיקד על פלוגה ה' של קורס קציני שריון שצורפה לחטיבה 7. הוא פיקד על פלוגת טנקים בקרב על מערכי רפיח, נפצע, אך המשיך בלחימה ופיקד על פלוגתו בהעזה ובאומץ לב. ביום הרביעי ללחימה, נפגע ונהרג. על פעילותו בקרב הוענק לו עיטור העוז.
כמה צעדים מכאן, נפנה לרחוב החבצלת. כאן היה ביתו של תת-אלוף נתק'ה (נתן) ניר ז"ל. ב-1953, התגייס נתק'ה לשריון ושובץ לגדוד 82 בחטיבה 7. במלחמת ששת הימים, לחם כמג"ד 63 בחטיבה 14 בסיני ונפצע. למרות פציעתו ולאחר שיקום, שב לצה"ל ושימש מח"ט 217 במלחמת יום הכיפורים. הוא סיים את שירותו הצבאי כתת-אלוף מפקד עוצבת עידן (אוגדה 340). נתק'ה מונה ליו"ר האגודה למען החייל. נתק'ה נחשב לאחד המפקדים הנועזים בשריון, נפטר בשנת 2015.
כאן המקום לעצור, ולהזכיר עוד כמה ממעוטרי מלחמות ישראל בני אשקלון:
סמל מנחם יוקר שימש תותחן בטנק המ"פ בקרבות סיני במלחמת יום הכיפורים. המ"פ נפגע, ומנחם התעשת ונטל לידיו את הפיקוד על חבריו, השיב אש ותמרן את הטנק עד שהמ"פ שב לתפקידו למרות פציעתו. מנחם הצטיין כתותחן. סמוך לכניסה לעיר סואץ, נפגע הטנק. הנהג נהרג, ומנחם לא היסס וסייע תחת אש בחילוץ הנהג והצוות. הוא גילה אומץ לב, תושייה וקור רוח למופת, ועל כך הוענק לו עיטור המופת.
סא"ל אהוד אלעד (איידלמן) ז"ל התגורר ברחוב הדרור. הוא נולד בכפר סבא ב-1936 והתגייס ב-1954 לשריון. במלחמת ששת הימים, פיקד על גדוד 79 בחטיבה 14. כשהוביל את גדודו בהסתערות על מתחמי רפיח, נפצע. למרות פציעתו, המשיך לפקד בהצלחה ובאומץ לב. בחמישה ביוני 1967, בקרב על מוצב הג'ראדי, נהרג. על גילוי אומץ לב ודבקות במטרה, הוענק לו עיטור העוז.
סמל יעקב שלמה גונין ז"ל נולד בטבריה בשנת 1952, גדל באשקלון ולמד בבית יחזקאל. הוא התגייס בשנת 1971 לחטיבת גולני והתבלט מייד כחייל מצטיין. הוא נהרג בעת כיבוש מוצב החרמון בשמונה בספטמבר 1973. על גבורתו בקרב, הוענק לו עיטור העוז.
סא"ל בנצי כרמלי ז"ל נולד בשנת 1937. הוא גויס ב-1955 והוסמך כסייר. הוא נפצע בקרבות פעמים מספר, אך שב תמיד לשרת. הוא הקים את פלוגת הסיור של חטיבה 7, ובמלחמת יום הכיפורים, בשמונה באוקטובר 1973, עמד בראש גדוד סיור 87 ובלם בגבורה התקדמות מצרית אל עבר הכוחות החותרים לתעלת סואץ. הוא צוין לשבח (צל"ש רמטכ"ל) על גילוי רוח התנדבות, אומץ לב, רצון לחימה ודבקות במשימה.
נמשיך לרחוב צבי סגל 53. בשנת 1955, רכשה חברת ברנ"ע בבעלותו של צבי סגל מגרש בשכונה החדשה שהלכה ונבנתה. בתוכניות העירייה כבר ניתן שם לרחוב, כלב בן יפונה, למרות שנבנו בו מעט בתים. אחד מהם נקרא ברשומות "בית חברת ברנ"ע בע"מ". לימים, שונה שם הרחוב לרחוב צבי סגל, והבית עדיין עומד על תילו. לא ידוע אם צבי סגל עצמו התגורר בבית ומי היו דייריו הראשונים.
מול בית חברת ברנע, בנה את ביתו סא"ל שמואל (מולה) הרמתי ז"ל, ברחוב צבי סגל מספר 50. מולה התגייס ב-1947 לפלמ"ח ולחם בקרבות הנגב. ב-1951, סיים קורס קצינים ועשה את כל המסלול כקצין שריון. אחרי שני ניסיונות להקים חוות חקלאיות שלא צלחו, הקים ב-1972 עם משפחת הורוביץ את חברת "יעדים" למיכון חקלאי. במלחמת יום הכיפורים, שימש מג"ד טנקים ולחם בחירוף נפש ובאומץ בחזית המצרית. בעשרה באוקטובר 1973, הוא נאלץ ללחום פנים אל פנים עם חוליה מצרית ויכול לה. על מעשהו זה ועל תפקודו כמג"ד, הוענק לו עיטור המופת. למוחרת, ב-11 באוקטובר, באחד מקרבות הפריצה לתעלה, נהרג מולה.
נמשיך אל חורשת הנופלים, הנמצאת ברחוב צבי סגל 85. בערב ט"ו בשבט תשפ"ד (24 בינואר 2024(, בשיתוף ארגון ג'וינט, נחנכה חורשת הנופלים לזכר חללי נערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה תושבי אשקלון. בני המשפחות השכולות נטעו בחלקה עצי פרי, והחורשה נועדה לשמש כחורשת למידה על סיפורי הנופלות והנופלים.
מראשית קיומה, אימצה העיר את גיבוריה ואת לוחמיה של ישראל – את השופט התנכי שמשון כמוטיב של עוצמה ואת חטיבות צה"ל, שרובן היו שותפות לשחרורה ולהגנתה. שמותיהם של כמה מרחובותיה של אפרידר מוקדשים לחילות ולחטיבות בצה"ל: השריונאים, התותחנים, הטייסים, השייטת, גולני וגבעתי, הצנחנים, עציוני, אלכסנדרוני, כרמלי והראל.
לא נפקד מקומם של מצביאים ישראלים בשמות רחובות שכונת ברנע: מבר כוכבא ההיסטורי עד האלוף יקותיאל אדם, רב אלוף רפאל איתן (רפול) והאלוף רחבעם זאבי (גנדי) זיכרונם לברכה. את השריונאים, ציינה אשקלון בצומת הרחובות רפאל איתן ואריה תגר, שם הוצבה אבן זיכרון להנצחת גדוד עז ומפקדו, גיבור ישראל, אביגדור קהלני.