חזרה למאגר הכתבות
חג הפסח בבני ברק הקדומה – מאז ועד היום
יאיר עמיצור, מנהל המרכז החינוכי ארכיאולוגי במרחב מרכז, רשות העתיקות
טל חביב משיח, רכזת הדרכה בכירה במרכז החינוכי ארכיאולוגי ומנהלת פרויקט בני ברק הקדומה, רשות העתיקות
הנוסעים בכביש 4 במרכז הארץ וחולפים על פני רמת גן, אור יהודה ופארק אריאל שרון רואים שלט גדול המציין את שמו של המחלף המרכזי המחבר בין הכבישים 4 ו-461: מחלף מסובים. שמו של המחלף שגור ומוכר לכול, אך מרבית הנהגים העוברים בו מידי יום ביומו אינם יודעים מדוע נקרא בשם זה.
מחלף מסובים – על שום מה
שמו של מחלף מסובים ניתן לו בעקבות סיפור המתואר במקורות חז"ל והמוכר גם מההגדה של פסח: "מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית."
סיפור זה מתאר את קורות חכמינו ועמנו בימים שלאחר חורבן בית המקדש השני ולפני מרד בר כוכבא. ראשי הדור השלישי לתנאים, דור יבנה, מתכנסים בבני ברק ומקיימים את סדר הפסח הראשון לאחר החורבן. במשך ליל סדר שלם, מנהיגי העם וחכמיו – ובהם הנשיא, אב בית הדין, החכמים הגדולים ביותר ותלמידיהם – יושבים ומספרים בסיפור יציאת מצרים ודנים בתקומתו של העם היהודי בגאולת מצרים. אירוע סדר פסח זה משמעותי וחשוב שכן זו הפעם הראשונה שחכמים מתקנים סדר פסח וקובעים את סימניו ואת מנהגיו – שעתידים להישמר עד היום. על בסיס סדר זה, נכתבה ההגדה של פסח שאנו קוראים בכל ליל סדר. לאחר הקמת מדינת ישראל, החליטה ועדת השמות להנציח את סיפור ההסבה של חכמים דווקא במחלף זה שכן סמוך אליו מצוי אתר אבן אבראק, המזוהה עם בני ברק הקדומה – שבה, לפי הסיפור, הסבו חכמים באותו ליל סדר אגדי.
זיהויה של בני ברק הקדומה
למרגלות גבעת העפר המלאכותית שעליה בנוי כיום פארק אריאל שרון, מצוי אתר עתיקות ששמו בערבית "אבן אבראק". בשל הדמיון הלשוני, הציע החוקר והקרטוגרף הצרפתי קארל וילאם ואן דה ולדה, שביקר בארץ ישראל במאה הי"ט לסה"נ, לזהות את האתר עם העיר בני ברק הקדומה – המוזכרת במקרא, במקורות היסטוריים ובמקורות חז"ל.
בני ברק הקדומה נזכרה לראשונה בספר יהושע, בתיאור ערי נחלת שבט דן: "לְמַטֵּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם יָצָא הַגּוֹרָל הַשְׁבִיעִי וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל וְעִיר שָׁמֶשׁ וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן וְיִתְלָה וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה וְעֶקְרוֹן וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן וּבַעֲלָת וִיהֻד וּבְנֵי בְרַק וְגַת רִמּוֹן וּמֵי הַיַּרְקוֹן וְהָרַקּוֹן עִם הַגְּבוּל מוּל יָפוֹ" (יהושע יט, מ). במנסרת סנחריב, המתארת את מסע הכיבוש של סנחריב מלך אשור בארץ ישראל בסוף המאה הח' לפנה"ס, נזכרת העיר "בני ברקה" שנכבשה לצד הערים יפו, אזור ובית דגון (מנסרת שיקגו, טור ב, 72-68). בתקופה הרומית, הוזכרה בני ברק כעיירה יהודית וכמקום מושבו של רבי עקיבא – תנא בדור יבנה. על פי המקורות, הקים רבי עקיבא בבני ברק ישיבה ובה לימד את תלמידיו הרבים: "צדק צדק תרדף – הלך אחר חכמים לישיבה... אחר רבי אליעזר ללוד, אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל, אחר רבי יהושע לפקיעין, אחר רבן גמליאל ליבנא, אחר רבי עקיבא לבני ברק, אחר רבי מתיא לרומי, אחר רבי חנניא בן תרדיון לסיכני, אחר רבי יוסי לציפורי" (סנהדרין לב ע"ב). במדרש מסופר כי חכמים הגיעו אל ביתו של רבי עקיבא בבני ברק ללמוד עימו: "חנניה בן חכיני ורבי שמעון בן יוחאי הלכו ללמד תורה אצל רבי עקיבה בבני ברק ועשו שם שלש עשרה שנה" (בראשית רבה צה, ח). בתלמוד הבבלי מוזכרת בני ברק כעיירה יהודית שאדמותיה פוריות ועשירות. נראה כי עיירה זו המשיכה להתקיים גם במרוצת התקופה הביזנטית. עדות לאדמותיה הפוריות נמצאת במסכת כתובות, שבה מתואר כי האמורא רמי בר יחזקאל ביקר בבני ברק וראה עזים אוכלות תאנים מן העץ, והיה דבש נוטף מן התאנים, וחלב מטפטף מן העזים, והם מתערבבים זה בזה. אמר: "זוהי ארץ זבת חלב ודבש" (כתובות קיא ע"ב). מקורות היסטוריים מהתקופה הצלבנית מציינים את בני ברק ככפר קטן בשם "בומברק", שערביי הסביבה כינו "אבן אבראק". במרוצת המאה הי"ט לסה"נ, בחנו סוקרי PEF את האתר, זיהו אותו עם אבן אבראק וציינו כי במקום מצוי כפר קטן.
בשנת 1924, קנו יהודים את אדמות האזור וייסדו את העיר בני ברק החדשה, המשמרת בשמה את שמו של היישוב הקדום. בעקבות הקמת בני ברק, שונה שמו של הכפר הסמוך לה לאל-ח'ירייה, שפירושו: הטוב. זאת משום שהאדמה באזור משובחת וטובה מאוד לחקלאות. שינוי שם הכפר מאבן אבראק לאל-ח'ירייה נעשה על ידי תושבי הכפר הערביים במטרה להבדילם מהיישוב היהודי החדש בני ברק. הכפר ח'ירייה התקיים על חורבות בני ברק הקדומה עד לנטישתו במלחמת העצמאות.
למרות חשיבותו של האתר, הוא נחפר ונחקר אך מעט. במהלך השנים, התקיימו באתר כמה סקרים וחפירות ארכיאולוגיות, ואלו העלו כי בני ברק הקדומה היא תל עתיר ממצאים וכי במקום התקיים רצף התיישבות החל מהתקופה הנאוליתית הקדם קראמית, בתקופות הנאוליתית הקראמית, הכלקוליתית, הברונזה והברזל, הפרסית וההלניסטית, הרומית ביזנטית, האסלאמית והצלבנית ועד העת החדשה (מתוך: חדשות ארכיאולוגיות:בושרי, 1968; גופנא פרות ואיילון, 1976; פינקלשטיין, 1997; אלנקווה, 1999; ון-דן-ברינק, 2001; גנדלמן, 2003; שדמן, 2005; בארי ואחרים, 2019; רדשקובסקי ואחרים, 2021). הממצאים שנמצאו באתר כוללים שכבות יישוב, מבנים, מתקנים וכבשנים, כלי חרס וממצא קטן ומכלולי קבורה ממגוון התקופות. נראה כי בשל מיקומו של האתר על דרך ראשית וסמוך לאדמות פוריות מאוד, התקיים בו יישוב משמעותי לאורך תקופות, ותרבויות רבות השאירו בו את חותמן.
מיזם בני ברק הקדומה – חינוך וקהילה מאז ועד היום
במרוצת השנים האחרונות, החלו רשות העתיקות ומשרד ירושלים ומורשת בשיתוף פארק אריאל שרון במיזם חינוכי בבני ברק הקדומה. במיזם משתתפים אלפי תלמידים ומתנדבים מהערים הסמוכות לבני ברק הקדומה: אור יהודה, קריית אונו, אזור, רמת גן ויהוד. התלמידים מקיימים פעילות חינוכית וערכית המחזקת את תחושת השייכות שלהם למורשת הארץ ולסביבת מגוריהם. מטרת הפעילות היא לחזק את הזהות המקומית של התלמידים ושל תושבי הסביבה ולעצב את דור העתיד כאזרחים שומרי מורשת וארכיאולוגיה.
התלמידים לומדים על מגוון התקופות והתרבויות שהטביעו את חותמן בארץ ישראל, נחשפים לעולם הארכיאולוגיה, מתוודעים לבני ברק הקדומה כפי שהתקיימה לאורך התקופות, ובשיאו של המיזם: זוכים להתנסות בחפירה ארכיאולוגית באתר לצורך חיבור לערכי מורשת ולצורך חשיפת האתר והנגשתו לדורות הבאים כחלק מפארק אריאל שרון. החפירה החינוכית ממוקמת בשולי התל, בתחומי הכפר העות'מאני ח'ירייה, ומתקיימת זו השנה השלישית. למרות מיקומה בתחומי הכפר העות'מאני, החפירה מניבה ממצאים מרגשים גם מתקופות קדומות. במהלך העונה האחרונה, שהתקיימה בניהולם של טל חביב משיח, ניסים זייתוני ואלישבע צביבל מרשות העתיקות, התרגשנו למצוא ממצאים מרתקים שהפתיעו אותנו: קירות ורצפות, שברי כלי חרס, שברי כלי זכוכית ומטבעות מן התקופה הלניסטית והביזנטית, קטע קטן של פסיפס מהתקופה הביזנטית וממצא קטן וייחודי: חרוז עשוי אבן מהתקופה הפרסית. נראה כי בתי הכפר ח'ירייה שנבנו בעת החדשה נוסדו ממש על מבני היישוב העתיק בני ברק, הקבור תחתיהן, וכי חפירה מעטה תחת מבני הכפר תאפשר עוד גילויים וממצאים מבני ברק הקדומה – שסיפורה הולך ומתגלה מעונה לעונה. אנו מקווים כי נזכה להמשיך ולחבר את דור העתיד למקורות ולשורשים ולמורשת הארץ ועתיקותיה, בבחינת "והגדת לבנך". שנמשיך לחשוף יחד את הסיפורים של כולנו ולגלות עוד ממצאים מרגשים ומסעירים. ומי יודע, אולי אף למצוא את ביתו של רבי עקיבא שבו הסבו חכמים בליל הסדר ושבו עוצבה ההגדה של פסח בבני ברק.