חזרה למאגר הכתבות
שביל הדולמנים המזרחי – מסלול אביבי בשביל הגולן
עודד פורת, ראש מדרשת הגולן
שביל הגולן הוא חלוץ השבילים האזוריים: כ-120 קילומטרים של שביל מסומן בצבעי ירוק כחול ולבן, מהר חרמון ועד יער מבוא חמה. פריצת השביל יצרה אפשרות להכרת נוף אחר בגולן, הנוף של החלק המזרחי, של מישורי הבזלת הגדולים. שטחים אשר בדרך כלל משמשים בעיקר למרעה ופחות לטיולים.
בעת תכנון השביל לפני יותר מ-15 שנים, בעקבות אילוצים שונים, הוחלט על מעבר בשטחים אלו. במתכוון או שלא במתכוון, אפשרה החלטה זו טיול בנוף המוכר פחות לציבור המטיילים. מישורי הבזלת הללו מרהיבים ביופיים בתקופת סוף החורף ותחילת האביב. המטייל רואה משטחים ירוקים המשובצים במרבדי פריחה ובפלגי מים זורמים. פלגי מים אלו מכונים בערבית "מסיל", כלומר צינור, והם תחילתם של נחלי הגולן. כאן, במישורים, הם רדודים.
אנו נמליץ על מסלול הליכה הנמצא במרכז מקטע 8 במסלול. המסלול המפורט כאן הוא רק חלק ממקטע זה. במדרשת הגולן קראנו למקטע זה בשם "שביל הדולמנים המזרחי". אל תנסו לחפש שם זה בשום מקום אחר מלבד באתר האינטרנט של מדרשת הגולן.
אז מהו דולמן? נוסעים אירופיים שסיירו בגולן וזיהו לראשונה את גלי האבנים המוזרים למראה העתיקו את מראה עיניהם למושגים מהתרבות המגליתית שהכירו בארצותיהם ועל כן קראו לגלי האבנים בשם "דולמן" – בצרפתית עתיקה, המכונה ברטונית, "דול" הוא שולחן, ומן – אבן. כלומר שולחן אבן. הכוונה היא למבנה אבנים מסודר בצורת שולחן. רוב הדולמנים שברמת הגולן אינם בנויים בצורה זו, אולם כמה דוגמות כאלה אפשר לראות בשמורת גמלא.
הדולמנים הם למעשה מבני קברים מתקופת הברונזה הביניימית (יש הטוענים שהם קדומים יותר). מאות דולמנים מפוזרים במישורי רמת הגולן ומוכרים גם באזור הגלעד. הבדואים המקומיים כינו אותם "קובור בני איסראיל", כלומר: קברי בני ישראל. זאת משום שהקברים פזורים בשטח גדול כל כך עד שהם ייחסו אותם לבני ישראל שקברו את מתיהם במשך ארבעים שנה במדבר.
וכעת להוראות הדרך: המסלול מתחיל בחניון צומת דליות. משם נראה את השלט הגדול של שביל הגולן ונצעד לפי סימון השבילים ירוק-כחול-לבן. נחצה בזהירות את הכביש המכונה "כביש המפלים" על שום סמיכותו למפלי נחלי הגולן. לאחר החציה, נעפיל בסוללת עפר המשמשת סכר למאגר המים שעבניה, הנמצא מעלינו. מסוללת העפר נגלים נוף מרהיב של פריחה בשלל צבעים והרי הגעש הגבוהים של הגולן ממזרח. כחול המאגר עלול לבלבל לרגע ולגרום לנו לחשוב שאנו על שפת הכנרת (אני מכיר כמה שכבר התבלבלו). משם נמשיך צפונה לפי הסימון עד לכניסה אל שדות מרעה שרמוס בהם ציר להולכי רגל. נראה את הסימון בולט על אבנים. נלך עד לאלה בודדת שתחתיה גל אבנים, שהוא למעשה דולמן. נוכל לראות את הכניסה אל מבנה הקבורה שהיה תחת גל האבנים. נמשיך לפי הסימון ונפסע בתוך שדות גדולים וסמוך למאגר מים שיהיה מימין לנו. ההליכה היא בשדה צבעוני ומרהיב. נחצה דרך בקר ונעבור שער ונמשיך לפי הסימון אל עבר מקבץ עצי אקליפטוס הנמצא סמוך למכלאת בקר נטושה. שם יש נקודה משובחת למנוחה. פלג מים יפהפה זורם בינות לעצי האקליפטוס ויוצר פנינת חן אמיתית, אבל צריך לראות שהשטח נקי מגלליהן של הפרות, שלעיתים תופסות גם הן נירוונה בנקודה היפהפייה.
לאחר מנוחה ושתייה, נמשיך לפי הסימון עד שנגיע לאתר הארכיאולוגי המסתורי "רוג'ם אל הירי", תל חתול הבר בעברית. לא ברור מה מקור השם, אך כך נקרא המקום במפות סוריות שנמצאו לאחר מלחמת ששת הימים. כיום האתר מכונה "גלגל הרפאים" – כשמם המקראי של תושבי הבשן, המכונים בספר דברים "רפאים". האתר בנוי כחומות ענק המסודרות בשלושה מעגלים שלמים ובמעגל אחד בלתי שלם, קווים רדיאליים מחברים בין המעגלים. במרכז המעגלים, גל אבנים ענק. כל אלו יוצרים מבנה מוזר למראה. עובדה המקשה עלינו להבין את יעוד המבנה היא גודל המבנה. נפח האבן באתר הוא כ-12,000 מ"ק. כמות כזו עצומה של חומר מתאימה לשמש רק למבנה בעל ערך רב לבוניו.
החוקרים הציעו הסברים שונים למבנה. לפי הסבר אחד, האתר שימש מצפה אסטרונומי להבנת לוח השנה כדי לקבוע לפיו את העונות החקלאיות. לפי הסבר אחר, המבנה הוא אחוזת קבר. הסבר שלישי טוען שזהו אתר פולחני. פרופ' יונתן מזרחי ערך חפירות במקום, ולסברתו היה המקום אתר פולחני גדול לתושבי האזור ושימש למכלול השימושים שהוזכרו. יסוד המבנה ככל הנראה כ-2,500 שנים לפנה"ס. בגל האבנים המרכזי, נמצא דולמן מאוחר יותר ביחס למבנה הקדום. הדולמן נחפר ואפשר להיכנס לתוכו בזהירות מרובה לאחר טיפוס זהיר לתלוליות האבנים הגדולות. לפי הסברה הרווחת, הדולמן מתוארך למאה ה-13 לפנה"ס, ולכן הרומנטיקנים שבינינו ינסו ליחס אותו לעוג מלך הבשן, מלך ערי הרפאים הגדולות והבצורות שהיו מפוזרות בשטחי המישור של הגולן, במרחב שבו אנו נמצאים.
הרוצים להרחיב ידיעותיהם מוזמנים לסור אל מוזיאון עתיקות הגולן בקצרין, שם מוצב דגם של האתר בלוויית הסבר ממצה על הידוע עליו עד כה. לאחר שנסיים לשוטט באתר המיוחד, נחזור ונלך לפי הסימון ונעפיל אל עבר קו פרשת המים הרדוד המבדיל בין נחל דליות ונחל בזלת. שם נבחין ברוג'ם אבנים ענק, אך זה מעשה ידי דורנו. טירוני סיירת חטיבה 7, שבסיסם הישן, "טיסן", נמצא ממש מולנו, בנו את גל אבנים הגדול הזה בניסיון להוכיח סוג של גבריות צבאית. הדרך ממשיכה בתוך שרידי כפר מהתקופה הכלכוליתית ומגיעה לקבוצת עצי אקליפטוס הנמצאת צפונית מזרחית לנו, שם נסיים את המסלול.
באיזו דרך יגיע הרכב לאסוף אותנו? מצומת ציר המפלים (צומת כביש 808 וכביש 87) הוא ימשיך מזרחה בכביש 87 עד לצומת קשת. יפנה לדרום מזרח, לציר הנפט, וייסע בו כחמישה קילומטרים עד לצומת כבישים. יפנה לכביש שיורד דרומה וייסע בו כארבעה קילומטרים, עד שכביש האספלט יהיה לשביל עפר. ימשיך עוד כקילומטר עד לשיבר מים גדול ומגודר ולשער בקר שעליו סימון פנייה ימינה בצבעי שביל הגולן.
כמה הערות חשובות: ראשית, חובה ללכת במסלול בנעליים גבוהות ובמכנסיים ארוכים. שנית, משך ההליכה המסלול כארבע שעות, והמסלול מיועד ליודעי לכת (לא מיטיבים). ולבסוף, שימו לב: ממזרח לקצה המסלול נמצאים שטחי מוקשים המסומנים בגדרות תיל, בשילוט המזהיר מפני כניסה ובמשולשים אדומים.