חזרה למאגר הכתבות
המקום בו נורו היריות הראשונות של מלחמת העצמאות
יוחנן לייב, נציג ועד מושב נחלים
זמן קצר לאחר ההצבעה בכ"ט בנובמבר 1947, החלה התקפה ערבית על שני אוטובוסים באזור פתח תקווה. סיפורם, כמו גם סיפור המאבק על פתיחת הדרכים וסיפורי מורשת הגבורה, מונצח באתר ההנצחה הסמוך למושב נחלים. היוזמה להקמת האתר הייתה של העמותה להנצחת נפגעי האוטובוסים שהוקמה ביוזמת עיריית נתניה בסוף שנות השמונים.
החל משנת 1987, התקיימו טקסים לציון אירוע תקיפת האוטובוסים בשלושים בנובמבר בכל שנה. מיקום הטקסים השתנה משנה לשנה. טקסים נערכו בנתניה ובחדרה, בפתח תקווה ובנחלים. בשנת 1989, נערך טקס במושב נחלים. נהג האוטובוס מנתניה לירושלים בתש"ח, אריה הלר, השתתף בהסעת תלמידים סמלית להנצחת האירוע. התלמידים נסעו מישיבת נחלים, מנתניה ומחדרה, כארבעים תלמידים מכל עיר, בנסיעה מיוחדת מצומת סירקין למקום האירוע בכניסה הצפונית לנחלים. חברי קואופרטיב אגד מצאו אוטובוס מדגם דומה לזה שהותקף ביום התקיפה ושיפצו אותו במיוחד לאירוע ההנצחה.
עיריית נתניה, עיריית חדרה, מועצה אזורית חבל מודיעין, מושב נחלים, חברת אגד, החברה להגנת הטבע, נהג האוטובוס מנתניה אריה הלר ונציגות המשפחות השכולות אילנה לוין וורחל הלביץ פעלו נמרצות להקמת אתר הנצחה. בתאריך 10.7.1988, פורסמה מודעה בעיתון מעריב:
הצעתו של המהנדס אהרון עמילני מטעם עיריית חדרה התקבלה לבסוף. הצעתו הייתה: קיר בטון אפור שיתנשא לגובה 2-1.20 מטרים באורך 6 מטרים. הקיר יהיה סמל לעלייה בעיקולי הדרך לירושלים. על הקיר, יודבקו שני לוחות בטון מלבניים המסמלים את האוטובוסים. שני לוחות הבטון יהיו מנוקבים, תזכורת לפגיעת הכדורים שנורו מהמארב שהאוטובוסים נקלעו אליו. בחלקו הימני של הקיר, יירשמו המילה "לזכר", שמותיהם של החללים, סיפור האירוע וציון העובדה כי במקום זה נורו הכדורים הראשונים שפתחו את מלחמת העצמאות. בתחתית הקיר, יישתלו ערוגות של פרחים אדומים. הקיר ייבנה על תלולית עפר שתולה מרובדת בכרי דשא.
באותה תקופה, יזם מושב נחלים שינוי ייעוד לקרקע בכניסה הצפונית למושב. הוגשה בקשה להקמת פרויקט פנאי, ובתוכנית נכלל תכנון להקמת אנדרטה. התוכנית אושרה בוועדות לבנייה. עשרים שנות סחבת ושינויים ותמורות בכלכלת המדינה סימנו את הפרויקט כבלתי כלכלי לבנייה, והקמת האנדרטה אף היא לא יצאה אל הפועל.
העמותה פנתה למשרד הביטחון, למחלקה להנצחת החייל, בבקשה להציב שלט זיכרון במתחם תחנת התדלוק בכניסה הצפונית למושב נחלים. במקום הוצב שלט צנוע, ודבר הצבתו התפרסם מפה לאוזן בקרב מטיילים וחובבי ארץ ישראל. טקסים החלו להתקיים ליד השלט, ובתום כל טקס התקיימה תוכנית הקשורה להיסטוריה של מדינת ישראל.
בשנת 2016, התחלפו שוכרי תחנת התדלוק, ואלה ערכו שיפוצים נרחבים בתחנה. במהלך עבודות השיפוץ, נעלם השלט. לאחר מעשה, התברר כי הוא הושלך והושחת ומעליו נערמו ערמות של פסולת בנייה.
רבים מתושבי יישובי הסביבה הבחינו בהיעלמות השלט. התברר כי נעשו פעולות להשבת השלט מצד כמה גורמים שלא הכירו זה את זה ופעלו ללא תיאום. בהיותי נציג ועד מושב נחלים, פניתי לבעלי תחנת התדלוק בבקשה לבדוק מה קרה ולתקן את הנדרש. מאחר שלא קיבלתי תשובה ברורה, פניתי למחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון בבקשה להקים שלט חדש. בינתיים עברו במקום תושב מושב מזור ובנו (דני ועומר פרל) ומצאו את השלט מוסתר תחת ערמת פסולת בנייה כשהוא חבול ומושחת. הם לקחו את השלט למשמרת בביתם, אך השאירו את הפרטים הדרושים אצל מפעילי התחנה החדשים. לאחר כמה שבועות, התקשר עו"ד אלי אשרי, יו"ר ארגון ותיקי ההגנה בפתח תקווה, למפעיל התחנה במטרה לברר את פשר היעלמות השלט. התברר כי אנשי פתח תקווה נוהגים לערוך טקס זיכרון אחת לשנה ליד השלט והשנה לא מצאו אותו. מפעיל תחנת התדלוק יצר את הקשר הראשוני בין מוצאי השלט ועמותת חברי ההגנה. אלי אשרי הבין שגורמים שונים חייבים לפעול כאן בצוותא. הוא פנה לאחד מידידיו במושב נחלים, וזה הפנה אותו אליי.
בפגישה הראשונה, השתתפו נציגי ותיקי ההגנה אלי אשרי, יגאל ברגמן ורפי הוידה; נציגי נחלים אני ואורי כהן; אשר הלפרין, ראש תחום אנדרטות במשרד הביטחון; ראובן גיאמבשו, בעלים של חברה המתמחה בהנצחה, ודני פרל. דברים החלו לזוז.
אתר ההנצחה נבנה בשלבים. בשלב הראשון, אישרו מושב נחלים והמועצה האזורית חבל מודיעין את מיקום הצבת אבן הזיכרון. יובל לובטון, מנהל האגף המוניציפאלי במועצה, הפעיל צוות עובדים, ואלו סללו והידקו היטב מגרש רחב ידיים הגלוי לנוסעים בכביש 40 תוך שלושה ימים והניחו סלעים לגידור המקום. מעל הרחבה, הוצב עמוד תאורה. האנדרטה מוקמה במקום מכובד, רחב ונוח לגישה, המאפשר קיום טקסי זיכרון בליווי תלמידים ומוזמנים. המקום יכול להכיל גם קבוצות מטיילים שיעמדו ברווח לשמיעת הדרכה ממדריכי הטיולים. לאחר מכן, הוצבו אבוקה ותורן לדגל ישראל סמוך לאבן הזיכרון. דגל מתנוסס על התורן במשך כל השנה.
מושב נחלים קיבל על עצמו לדאוג לגננות ולניקיון המקום. צוות נוסף עסק בחיבור הנוסח לרישום על אבן הזיכרון. אשר הלפרין ועובדי מחלקת ההנצחה במשרד הביטחון פעלו במהירות רבה. סיפור המארב והירי על האוטובוסים כתוב על שני צידי אבן הזיכרון – בצד אחד בעברית, בצד השני באנגלית.
אחרית דבר: בשנת 2023, אימצה מועצת חבל מודיעין את האתר, והדבר ניכר בשטח. הרחבה רוצפה, נבנה אוטובוס הדומה לדגם המקורי שהותקף באירוע בשלושים בנובמבר בשנת 1947. לצורך כך, פנו לדוביק גרודמן מכפר מלל, אספן מכוניות ישנות. דוביק הפעיל את קשריו, ולאחר מאמץ רב אותר שלד של אוטובוס ישן ומוזנח ששימש כמחסן באחד מיישובי הארץ. השלד הגיע לחצרו של דוביק בכפר מלל. חזית האוטובוס נבנתה מחלקי קומנדקר, וממשאית פורד. דלת נלקחה מאוטובוס של אגד תיור, ולאחר קיצור והתאמה הורכבה כדלת קדמית. דלת אחורית נבנתה מעץ. היו חלקים שלא נמצאו והם יוצרו במקום. נעשתה עבודת פחחות וצביעה. כל העבודה נעשתה בפחות מחודש ימים. כאמור, דגם האוטובוס הוצב ברחבת אתר ההנצחה הסמוך לכניסה למושב נחלים.
מוזמנים לבקר באתר.
תמונות האוטובוס, צילום: יוחנן לייב
תמונות האוטובוס, צילום: יוחנן לייב
תמונות האוטובוס, צילום: יוחנן לייב
תמונות האוטובוס, צילום: יוחנן לייב