מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
של"ח וידיעת הארץ - מינהלת הטיולים
חזרה למאגר הכתבות

חירות בשלושה צעדים | גיליון 11

share
שתפו עמוד:
חירות בשלושה צעדים | גיליון 11
נושא: מורשת קרב
אזור בארץ: מישור החוף
הצעה לביקור באתר: כן
גיליון: מס' 11

תל אביב ומשטרת תל אביב – חירות בשלושה צעדים
רב נגד מגדיש אליעזר, מורה דרך מוסמך ומדריך בכיר בבית מורשת משטרת ישראל

צילום: מורשת משטרת ישראל
צילום: מורשת משטרת ישראל

חג הפסח מתקרב. שם נוסף של חג הפסח הוא חג החירות. חירות על שום מה? על שום יציאת עם של עבדים לאחר ארבע מאות שנות עבדות למסע במדבר שבסופו יגיע לארץ המובטחת. כאלף שנים מטלטלות חי העם בארצו לאחר הגעתו אליה. באלף שנים אלו הנהיגו אותו שופטים, נביאים ומלכים, הוא חווה מלחמות אחים ומלחמות רבות כנגד אויבים מבחוץ ולבסוף יצא לגלות ראשונה.

העם התעשת, חזר לארצו, והסיפור שוב חזר על עצמו: מלחמות (הפעם בלי הנהגת שופטים), שלטון של מלכים (לעיתים בני העם היהודי ולעיתים מהעם הכובש) וגלות נוספת, הפעם ארוכה הרבה יותר – גלות בת כמעט אלפיים שנה. 
בשלהי המאה ה-19, עת שלטו בארץ העות'מאניים, החלה תנועה חזקה של שיבת יהודים לארצם. תנועה זו התגברה בימי המנדט הבריטי, שכבש את הארץ מידי העות'מאניים בתחילת המאה ה-20.

לא הייתה זו שיבה ראשונה של יהודים לארץ ישראל. בכל הדורות, ערגו יהודים לחזור לארצם ובכל דור דור הייתה עליית יהודים לארץ ישראל. אבל הפעם זה היה שונה, הפעם רצו היהודים להקים מחדש את מדינתם. הם רצו להגיע אל הארץ המובטחת ולכונן בה מדינה עצמאית לעם היהודי.

העולים לארץ הקימו מושבות חדשות, הרחיבו ערים קיימות, סללו כבישים, הקימו מפעלים. האוכלוסייה גדלה, והארץ החלה לשנות את פניה. כל אלו היו צעדים בדרך לחירות המיוחלת – להיות עם חופשי בארצנו.

אחד מסממני החירות המובהקים של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה היה הקמתה של העיר תל אביב. הרעיון של הקמת העיר החל לקרום עור וגידים בשנת 1906, ובשנת 1909 הונחה אבן הפינה, נערכה הגרלת מגרשים ונסללו ביניהם חמישה רחובות חדשים. בתחילה הייתה תל אביב עוד שכונה, אחת מכמה שכונות שיצאו מהעיר יפו. השכונה נקראה "אחוזת בית", ומהר מאוד הייתה לשכונה מובילה ובולטת בשכונות היהודיות של יפו.

צילום: מורשת משטרת ישראל
צילום: מורשת משטרת ישראל

במאי 1921, פרצו ביפו מאורעות ובמהלכם נרצחו 46 יהודים ומאות נפצעו. בעקבות המאורעות, החליט ועד השכונה לפנות לנציב הבריטי ולבקש ממנו להפריד רשויות: להוציא מיפו את אחוזת בית, שכבר שינתה את שמה לתל אביב, ולהכריז עליה כמועצה עירונית נפרדת. הנציב הבריטי נענה בחיוב, ותל אביב וכמה שכונות יהודיות נוספות הוכרזו כמועצה עירונית נפרדת. היה זה צעד ראשון לחירות.

12 יום לאחר מכן, פנה ראש הוועד, לימים ראש העיר הראשון, מר מאיר דיזנגוף לנציב הבריטי בבקשה נוספת: להקים במועצה משטרה עירונית משלה. תשובתו של הנציב הייתה חיובית ומהירה, וכבר ב-21 במאי 1921, התבקשה המועצה לאשר תקציב למשטרה. בזמן קצר גויס מפקד למשטרה, בחור צעיר ונמרץ בן 21 – חיים הלפרין שמו. הלפרין גייס 23 שוטרים מקרב משוחררי הגדודים העבריים, ואימוני המשטרה יצאו לדרך. חברי המועצה החליטו איך ייראו המדים של משטרת המועצה, והבריטים סיפקו שני כלי נשק. אפילו שם ניתן למשטרה: מעת''א – משטרת עיריית תל אביב. זה היה הצעד השני בדרך לחירות.

לאחר תקופת אימונים קצרה ולאחר שהתקיים מסדר חגיגי, חולקו השוטרים לשלוש קבוצות והוצבו בשלוש תחנות: תחנה ראשית ברחוב לילינבלום, סמוך לקולנוע עדן; תחנה שנייה ברחוב ברנט, בשכונת נווה שלום; תחנה שלישית בצריף על חוף הים, בקצה המערבי של רחוב אלנבי.

בימים הראשונים, עסקה המשטרה בעיקר באכיפת החובה שהוטלה על עגלונים להדליק פנסי גז בקדמת העגלה. עם הזמן נוספו משימות. אחת מהן הייתה משימה של הצלת חיים ייחודית. בעיר היו הרבה עולים חדשים בודדים. במצוקתם, קצו חלקם בנפשם והיו מטביעים עצמם בים. השוטרים היו מסיירים לאורך החוף במטרה לאתר אנשים אלה ולהצילם. משימה נוספת הייתה ליווי של אישים חשובים אשר הגיעו לעיר. לצורך כך, שכרה המשטרה סוסים ועגלות מהקבלן שפינה את אשפת העיר.

מדוחות שונים עולה כי אזרחי תל אביב לא היו ממושמעים במיוחד וכי בראש מפרי הסדר עמד לא פחות מראש הוועד, מאיר דיזינגוף. למר דיזינגוף נרשמו כמה דוחות, בין היתר על כך שרכב על סוסתו בגינה הציבורית וכן על רחצה בעירום בחוף הים... 

צילום: מורשת משטרת ישראל
צילום: מורשת משטרת ישראל

משימות המשטרה הלכו והתרבו, וכשנתיים לאחר הקמתה נכתב דוח על תפקודה ובו הובעה שביעות רצון רבה, בעיקר בעניין האכיפה שנעשתה כדי למנוע את התפשטות מגפת הדבר שהייתה בארץ בשנת 1922.

צעד שלישי לחירות היה הסכמתם של הבריטים להקים בעיר בית משפט. לבית המשפט מונו שלושה שופטים יהודים, ומהר מאוד מלאו ידיהם עבודה והם נזקקו לשופט רביעי. מי התמנה לשופט הרביעי? דיזינגוף, שעמד בראש הוועד ושלמעשה היה מעסיקו של מפקד המשטרה המקומית, התמנה לשופט הרביעי. הפרדת רשויות? לא בעירו של דיזינגוף.

בתאריך ה' באייר תש''ח, זכתה תל אביב שהכרזת המדינה נערכה בה – ביטוי ראשון, אחד מיני רבים, לעצמאות המדינה שלנו. העיר תל אביב נחשבת לעיר העברית הראשונה ולפורצת דרך בתחומים רבים ומגוונים. היום, משטרת תל אביב היא מחוז אחד משבעה מחוזות המשטרה, והשירות בה מאתגר ומורכב במיוחד.

חג חירות שמח.