חזרה למאגר הכתבות
לחדש את השורשים ולשמור על צמיחה
צוריאל אסף, תוכן בארגון השומר החדש
שנה חדשה בפתח. המילה העברית הקדומה והייחודית הזו, "שנה", נושאת בתוכה הפכים. היא כוללת הן את גלגל הזמן החוזר ושב וחוזר – שונה. כלשון הפקודה הצבאית "שנה" (חזור), שניתנת לחיילים במטרה שיבצעו את המשימה שוב ובצורה טובה יותר. ברוח זו, למשל, חיברו חכמי הגליל את המשנה, הבנויה על שינון ועל חזרות קבועות על מורשת שנלמדת על פה. אך המילה "שנה" כוללת בתוכה גם משמעות מנוגדת לחזרה: שינוי, השתנות. שנה עברית חדשה בפתח, והיא כמו שולחת אותנו לדרך שבה הקבוע הוא השינוי עצמו. השינוי הקבוע בדרך מכיל מסורות וערוצי השתנות מובנים. למסורת שינוי זו, מוקדשים הדברים שלהלן, שהם למעשה שיחה פתוחה על חינוך לחיבור לאדמה.
לחדש ימינו כקדם:"זהו פחות או יותר לב המחלוקת: האם העבר שלנו שייך לנו או שאנחנו כפופים לו? הסופר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי כתב לפני כמאה שנה: "משפט הבכורה ליהודים על היהדות – האדם החי קודם לנחלת אבותיו". מה שפורח היום אולי ידשן את מה שיפרח מחר, ומה שיפרח מחר אולי יהיה דומה דווקא למה שפרח שלשום. יש עונות בחייה של תרבות. במשך אלפי שנים, תרבות ישראל קולטת זרעי הפריה מתרבויות אחרות וגם זורה את אבקניה בתוך תרבויות אחרות. כל זה מקופל, בעיניי, בחצי פסוק: "חדש ימינו כקדם". אי אפשר לחדש בלי קדם, ואין קיום לקדם בלי חידוש" (מתוך: "יהודים ומילים" עמוס עוז ופניה עוז-זלצברגר).
"רק תנו לי את ליבכם ואוליך אתכם בדרך חדשה שכבר הלכו בה אבותינו אברהם יצחק ויעקב ואף על פי כן היא דרך חדשה" אמר רבי נחמן מברסלב (שבחי מוהר"ן, שצב). מסורת של חדשנות היא הלך הרוח והרעיון הגדול המרכזי המלווה אותנו בתהליך להעמקת הזהות היהודית והישראלית בעשייה החינוכית שלנו. אנו מעמיקים לשאוב מתוך המורשת הקדומה שלנו, ממאגר החוכמה, הספרות, הדמויות ואירועי המפתח שבתולדות עמנו. זאת בתנועת הצמחה מחודשת ובבקשת התחדשות מרעננת, המעניקות פשר להתמודדות בהווה ומזינות את אופק האתגרים הצפונים לנו בעתיד.
אנו פונים לקבל הד ופשר ממקורותינו בכל אתגר חדש שעומד לפתחנו. ובבואנו לקבל מירושת הדורות, אנו עושים זאת במבט חדש שנטוע בקרקע של מציאות חיינו. תנועה כפולה זו אפשר לסמל באמצעות הדימוי כפול הפנים של העמקת שורשים וצמחת כנפיים.
"אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף / שְׁנַיִם לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת:
הַדִּבֵּר הָאַחַד-עָשָׂר, "לא תִּשְׁתַּנֶּה"
וְהַדִּבֵּר הַשְּׁנֵים-עָשָׂר, "הִשְׁתַּנֵּה, תִּשְׁתַּנֶּה"
כָּךְ אָמַר אָבִי וּפָנָה מִמֶּנִי וְהָלַךְ"
(יהודה עמיחי, מתוך הקובץ "פתוח, סגור, פתוח")
יהודה עמיחי תיאר בשירו המפורסם את תמצית הקשר שבינו לבין אביו באמצעות מודל כפול הכולל הן את מורשת עשרת הדיברות הן את החירות לחדש בהן. גם הדיברות שעמיחי מחדש כוללות בעצמן הן צו לשמירת המורשת (לא תשתנה) הן את ההכרח לרענן ולהצמיח (התשנה, תשתנה).
השילוב בין חידוש ומורשת שעולה מהשיר של עמיחי מבהיר לנו כי מסורת עברית שתדגיש את מטען ירושת העבר על חשבון מציאות ההווה עלולה להתנוון ולחדול מלהיות מרחב מזין ורלוונטי. ואילו מרחב עברי שיהיה ממוקד בחדשנות עכשווית עשוי להתנתק משורשיו ולאבד ממקורות חיותו וזהותו. כמה יפה שהמילה העברית לאורגינליות היא מקוריות. מילה שמזכירה לנו שניסוח דרכים, גם דרכים חדשות בתכלית, נעשה בזיקה למקור קודם, ואותו מקור הוא המזין את ההשראה ואת ההשפעה הנחוצים ליצירה חדשה. ככל שאנו שואפים ליצירת "החדש" ולבניית תדר חלוצי וחדשני, כך אנו מעמיקים שורשים בתדר "השומר" על מורשתו. כך נוצרת דינמיקה המעניקה יציבות לצד תנופה. יש לזכור כי תנופה ללא יציבות מייצרת תזזיתיות מערערת ונסחפת, ואילו יציבות ללא תנופה מייצרת קיפאון וכבדות עקרה. שילוב של תנופה ויציבות מאפשר ריקוד חיים פורה של צמיחה שמחה.
בהתאם להלך רוח זה, בחרנו "לחדש" את מורשת ארגון החלוץ "השומר" ולהקים התארגנות אזרחית חדשה לסיוע לחקלאים ולשמירה על אדמות המדינה: השומר החדש. השומר החדש מוקם בחלוף מאה שנים להקמת ארגון השומר המקורי, והארגון המקורי הוא גם המקור לסמל השומר החדש, המעוצב בדמותו של אלכסנדר זייד החלוץ היושב על סוס ומשקיף אל ההתיישבות באדמות העמק. גם הבחירה בצירוף המקראי "שומר אחי" (בראשית ד, ט) כמוטו לארגון נושאת בתוכה את השילוב בין שימור לחידוש. צירוף זה ביטא את פגמי האחווה שניכרו בסיפור קין והבל, אך יש בו גם תיקון לשאלה ששאל קין, "השומר אחי אנוכי?" (שם) וקביעה מחודשת: "שומר אחי!"
דוגמה נוספת לשילוב בין שימור וחידוש בתנועה היא מנהגנו להתכנס למעמד קריאת מגילה בכל חגיגת יום עצמאות לתנועה – קריאה במגילת העצמאות. מנהג זה הוא חידוש בן ימינו למסורת עתיקה של עם הספר של קריאת מגילה בקהל ובעדה במועדים עבריים. הלך רוח זה גם הנחה אותנו בשנים האחרונות לאצור בכל קיץ אסופה בשם "מתנות הארץ", שבה קטעי לימוד יומיים קצרים המלווים את מעגל השנה בהעמקה במקורותינו החדשים והישנים, בהתאם לערכים ולנושאי ליבה תוכניים מרכזיים. כמו כן, בתוכנית מנהיגות במצפים ובתוכניות נוספות, החניכים נוהגים לכתוב ספר "דברי חברים", הכולל זיכרונות, עדויות ותובנות מרכזיות משנת הפעילות שלהם, כמסורת "דברי החברים" שנהגו בה חלוצי ארגון השומר.
רעיון השימור והחידוש נוגע עמוקות במרכזיות שאנו מקנים לחיבור לאדמה ולטבע. הרי מטעני מורשת הם חלק מחיבור עם לאדמתו, וחידוש וצמיחה ערכית מזינה הם פועל יוצא טבעי של חיבור זה. רעיון זה משמש גם גורם מבדל ואמת מידה ממקדת למחנכים שלנו בבואם לאתר ולמיין חומר חינוכי לצורך כתיבת מערכי הדרכה ופעילות. בהתאם לרעיון זה, הם בוחרים במקורות בעלי זיקה עמוקה למורשת מחד גיסא, ושטמונה בהם אפשרות לצמיחה ולחידוש מאידך גיסא, ושהם רלוונטיים וקשורים לערכי הליבה שלנו. למשל, כשאנו מכינים חומר חינוכי לציון חגי ישראל, נשאף שהחיבור למקורות העתיקים של החג יעלה בקנה אחד עם זווית מתחדשת רלוונטית ומרעננת הקשורה בשדה העשייה שלנו. וכן כשנרצה ליצור תוכן לציון ימים בינלאומיים, כיום כדור הארץ הבינלאומי, נשאף לתוכן שיש בו הד למקורות מורשת עתיקים ועומק מתחדש.