חזרה למאגר הכתבות
ביקור מפתיע בחורבה נשכחת – חורבת אל בירה בשוהם
גלעד שטרן, רכז בכיר במרכז חינוכי קהילתי במרחב מרכז, רשות העתיקות
יאיר עמיצור, מנהל המרכז החינוכי קהילתי במרחב מרכז ומנהל החפירה הקהילתית באל בירה
אם נסעתם בכביש 6 בין מחלף נחשונים למחלף בן שמן או אם צעדתם בשביל ישראל במקטע שבין חורבת תנשמת לאלעד, ודאי שמתם לב להתרחשות ולפעילות המתקיימת בגבעה שוממה מכוסה צמחייה סמוך לאזור התעשייה שוהם. על גבעה זו, ממוקמת חורבה עתיקה, ובה התגלו שרידים מהתקופה הרומית ועד התקופה האסלמית – חורבת אל בירה.
חורבת אל בירה נמצאת כקילומטר וחצי מצפון לאפיקו של נחל בית עריף, בשטח גבעות הגיר של השפלה הנמוכה ושל שפלת לוד. לאורך שנים, נערכו חפירות וסקרים רבים בסביבתה, והתגלו בהם שרידי יישובים כפריים קטנים, חוות חקלאיות, מתקנים רבים, קברים, מחצבות, חציבות ומדרגות עיבוד, המתוארכים למן תקופת הברזל השנייה ועד התקופה האסלאמית הקדומה. על פי הסקרים והחפירות הארכיאולוגיות שנערכו באתר ובסביבתו, נראה כי היישוב שהתקיים במקום השתרע על שטח של כשלושים דונם על הגבעה הטרשית, ואילו השטח החקלאי השתרע בשוליה המערביים של הגבעה.
חורבת אל בירה זוהתה לראשונה על ידי ה-PEF (הקרן לחקר ארץ ישראל). בזיהוי צוין כי בגבעה נמצאים שרידי יישוב עתיק. בין השנים 1982-1975, נסקרה החורבה במסגרת סקר "מפת לוד", וזוהו שרידי יישוב ומתקנים בראש הגבעה ובשוליה. אלו תוארכו לתקופה הרומית עד התקופה האסלאמית. בשנים 1984-1980, קיימה משלחת מאוניברסיטת בר אילן, בניהולם של פרופ' שמעון דר ופרופ' זאב ספראי, חפירה ארכיאולוגית באתר. החפירה התמקדה בראש הגבעה ובשוליה והעלתה כי במקום התקיים יישוב עשיר בין התקופה הרומית לתקופה האסלאמית. בשנים 2013 ו-2017, קיימה רשות העתיקות בניהולו של ענאן עזב חפירת הצלה בשולי הגבעה. התגלו בה מבני תעשייה, בורות מים ומחצבות אבן. בחפירות שהתקיימו באתר במרוצת השנים, התגלו שלושה שלבי התיישבות מרכזיים: בתקופה הרומית (מאות ג'-ד' לסה"נ), בתקופה הביזנטית (מאות ה'-ו' לסה"נ) ובתקופה האסלאמית הקדומה (מאות ז'-ח' לסה"נ).
בתקופה הרומית, עמד בראש הגבעה בית אחוזה גדול ומרשים. שרידיו ניכרים בפני השטח. בית האחוזה כלל מבנה גדול בנוי אבני גזית גדולות ובו רצפות פסיפס לבנות וחדר ובו רצפת פסיפס צבעונית המורכבת משישים (!) מדליונים הנושאים ציורי כלניות, עלי קיסוס וצורות גיאומטריות. רצפה זו השתמרה במצב טוב. בחצר המבנה, התגלו בור מים מטויח וגת קטנה ששימשה את בעל האחוזה לייצור יין. בשולי הגבעה, התגלו מתקני תעשייה חקלאיים ששימשו, ככל הנראה, את בעל האחוזה ומשפחתו. בהם גיתות, בורות מים ובריכות מטויחות, מקווה טהרה, קירות חקלאיים וטרסות לגידולי שדה. בשוליה המערביים של הגבעה, התגלתה מחצבת אבן גדולה ששימשה לחציבת אבני בנייה גדולות לבניית המבנה המרשים בראש הגבעה. בקצה המחצבה, התגלתה מערת קבורה משפחתית ובה כוכי קבורה חצובים. זו שימשה, ככל הנראה, לקבורת בעל האחוזה ובני משפחתו. בחזית המערה, הותקנה אבן גולל אופיינית לתקופה הרומית. בית האחוזה הוא חלק ממערך בתי חווה ואחוזות שהתקיימו במרחב בתקופה הרומית, ונראה כי במקום התגורר איש עשיר שהתפרנס מענפי חקלאות שונים שהתאפשר לגדל ולייצר באתר.
ניכר כי בתקופה הביזנטית חלו תנופת התיישבות באתר ושינוי באופיו. אלו באים לידי ביטוי בהרחבת בית האחוזה בראש הגבעה ובהתפתחות מתקני החקלאות ומערכת הדרכים והמדרגות שבאתר. נראה כי תושבי האתר הושפעו מתהליכים דתיים שהתרחשו ברחבי האימפריה הביזנטית ובמרחב ארץ ישראל בתקופה זו ובחרו להוסיף למבנה המרכזי שבראש הגבעה בית תפילה נוצרי – כנסייה. הכנסייה נבנתה בדגם בזיליקני, שרווח בתקופה זו במרחב, וככל הנראה שימשה חלק ממערך של מנזר מקומי. מבנה הכנסייה כלל חצר מרוצפת פסיפס שבמרכזה בור מים לרווחת המבקרים, מבואת כניסה (נרטקס) וחזית מרשימה הכוללת שלושה פתחים ומשקוף אבן גדול. (המשקוף נמצא באתר ואפשר להתרשם ממנו). שלושת הפתחים מובילים לחלל תפילה המחולק לאולם מרכזי ולשני אולמות תווך (סיטראות) על ידי שני טורי עמודים. העמודים שרדו באתר. בחזית הכנסייה, נבנתה במה והותקן עליה סורג שהפריד בין המתפללים ובין שלוש גומחות מעוגלות (אפסיסים) המכוונות למזרח. בחלקה הדרומי של הכנסייה, הותקנו פתחים לחדרי ספח, שהתבססו על חדרי בית האחוזה הרומי. חדרי הספח שימשו את אנשי הדת שבכנסייה ובמנזר. ברחבי הגבעה, התגלו מתקופה זו מתקנים חקלאיים רבים, מחצבות ובריכות מים, קברי מקמר, דרכים חצובות ובנויות ומדרגות חצובות שהובילו משולי הגבעה אל מבנה הכנסייה שבראשה.
במרחב שוהם, התגלו כנסיות ומנזרים רבים מאותה תקופה שבה התקיימו הכנסייה והמנזר שבגבעה, ונראה כי האתר שימש חלק ממערך כנסיות ומנזרים שנבנה לאורך הדרך המובילה מלוד לאפק ומחוף הים לירושלים.
ניכרת ירידה בהיקף ההתיישבות באתר בתקופה האסלאמית הקדומה, ונראה כי תושבי האתר התיישבו אז בראש הגבעה ובשוליה המערביים. כן ניכרים שינויים במבנה הכנסייה שבראש הגבעה מתקופה זו, ונראה כי באותו זמן לא שימשה בית תפילה אלא הוסבה לשימוש תעשייתי. בתקופה זו, נבנה בית בד באחד מגומחות הכנסייה, וניכרת בניית קירות פנימיים המבטלים את מבנה החלל המרכזי של בית התפילה. ייתכן שכלל המבנה חולק לחדרי משנה באמצעות סתימת פתחים ופתיחת חדשים. ברצפת הפסיפס הצבעונית, ניכרת תופעה של השחתה מכוונות של מדליונים. ייתכן שהם נשאו דמויות אדם או חיות, שהשחתתן הייתה תופעה שכיחה בתקופה האסלאמית. ניכר כי האתר ננטש בסופה של התקופה האסלאמית, כפי שאירע באתרים נוספים במרחב, כנראה לאחר רעידת האדמה של שנת 747. נראה כי האתר לא יושב מחדש.
החל משנת 2022, החלה רשות העתיקות בשיתוף מועצת שוהם, קרן קיימת לישראל, תלמידי הסביבה ומתנדבים מהקהל הרחב, בעבודות אימוץ וטיפוח באתר. העבודות כללו הסרת צמחייה, ניקוי והסדרה של מבנה הציבור שבראש הגבעה ושל מתקני החקלאות המרכזיים שברחבי הגבעה, הסדרת שביל מעגלי המאפשר טיול מעגלי על בסיס שביל ישראל ועבודות שימור ראשוניות לטיפול בפסיפסים ובקירות המבנים העתיקים שנחשפו בעבר.
בחודש האחרון, החלה חפירה חינוכית בראש הגבעה. זאת לאחר ארבעים שנה שבהן האתר עמד חשוף לפגעי הזמן, נזנח ונשכח. מטרת החפירה היא לחבר את תושבי שוהם והסביבה למורשת המקומית שלהם, להשלים את חשיפת המבנה ולאפשר הבנה באילו תקופות שימש ולאיזו תכלית בכל תקופה, מי היו דיירי המבנה ומה הייתה דתם ועוד. אנו מזמינים אתכם לעשות היסטוריה ולהצטרף אלינו להתנסות בחפירה ובפעילות חווייתית ומשמעותית באתר!
לפרטים ולתיאום: גלעד שטרן
הצעה לסיור בשביל סובב אל בירה
שביל סובב חורבת אל בירה הוא מעגלי. שביל ישראל מטפס במעלה הגבעה עד לשיפוליה, ממשיך לאורך טיילת המקבילה לכביש הגישה לאזור התעשייה וחוזר משם אל נקודת ההתחלה. אורך השביל כקילומטר.
- משך הסיור: כשעתיים
- נקודת מוצא וסיום: מדשאה גדולה ממזרח לאולמי אריא, על שביל ישראל. במקום ציליות ומקום ישיבה מוסדר וכן ברז מים.
מהחניה שממזרח לאולמי אריא (1), נצעד צפונה בטיילת הסלולה הנמשכת לכיוון צפון עד שנגיע לחניית רכבים גדולה הצמודה למבנה משרדים אפור וגדול ברחוב האורן (2). בחלקה הדרומי של החניה, כניסה לשביל עפר הסלול בשולי הגבעה ומוביל מזרחה, לשולי הגבעה הצפוניים. לאחר הליכה של כמאתיים מטר, נגיע לשני עצי שיזף שבצילם ספסלי מנוחה (3). משם נמשיך עוד כמאה מטרים בשביל לכיוון מזרח ונגיע לגת קדומה החצובה בסלע משמאל לשביל (4). נצעד בשביל מזרחה ונתחבר לשביל ישראל (5). נפנה ימינה ונטפס על הגבעה לכיוון דרום. לפני מדרגת הסלע, נבחין בבור מים חצוב מצפון לשביל ובמערת קבורה בסגנון מקמר מימין למדרגה (6). במעלה הגבעה, נגיע למתקן חצוב ומטויח בעל מדרגות, מקווה טהרה (7), ולצידו שני קברי ארגז חצובים בסלע. נמשיך לצעוד דרומה במעלה שביל ישראל עד שיא הגובה. בנקודה זו, מצוי המבנה המרכזי של האתר. כדי להתרשם מהמבנה המפואר, נמשיך בשביל ישראל מעט לכיוון מערב, נקיף את המבנה מדרום ונגיע לכניסה למבנה (8). בנקודה זו, אפשר להשקיף אל כל הסביבה. ניכנס לחצר המבנה לסיור ונראה את מכלול הכנסייה ואת בית הבד (9, 10), את חדר הפסיפס הצבעוני (11) ואת שאר חלקי המבנה.
נחזור אל פתח המבנה הגדול ונצעד בשביל ישראל מערבה במורד הגבעה. מי שישים לב יבחין במדרגות חצובות בסלע מימין לשביל. מדרגות כאלה נמצאו בכל רחבי הגבעה, ונראה כי הובילו משוליה אל עבר ראש הגבעה. בדרך לתחתית הגבעה, נבחין בקירות של מבנים עתיקים ובבורות מטויחים – חלק ממבני תעשייה שהתגלו בשולי הגבעה המתוארכים לתקופה האסלאמית. את הסיור נסיים במדשאה שבה התחלנו את הסיור (1).
דגשי בטיחות לטיול
- בשטח בורות ומערות, אנא לכו בשביל המסומן בלבד.
- אתם נמצאים באתר ארכיאולוגי, אנא שמרו על שלמות האתר ועל ניקיונו.
- באתר זה אין פינוי אשפה, שמרו על הניקיון וקחו את הפסולת איתכם.
- זכרו, עליכם לגלות אחריות לשלומכם ולבטיחותכם.
טיול מהנה!
מקורות