חזרה למאגר הכתבות
אוסף פעילויות במרחב הפתוח
אורית שניט היא מרכזת התוכנית החינוכית של''ח וידיעת הארץ במטה של''ח.
שנה חדשה מתחילה לה ומביאה איתה מצד אחד תחושה של דריכה במקום ומצד אחר הבנה שהטבע לעולם אינו עוצר והוא ממשיך להתחדש ולהפתיע. הפעם אני מזמינה אתכם לעצור, להתבונן ולהתחבר. להתחבר ליישוב שלכם, להתחבר לעבר שלכם, לחשוב מה תמונת המצב שאתם רואים או מבינים, איפה אתם ממוקמים בתמונה הגדולה ומה אתם יכולים לעשות כדי שיהיה טוב יותר – קודם כול אצלכם ואחר כך במעגל רחב יותר.
הפעם נצא לשוטט ביישוב שלכם. אני בטוחה שתצליחו לראות דברים שלא ידעתם שקיימים שם. נטייל גם באתר ארכיאולוגי שיש בו נוכחות של מים. שם תתוודעו לדרך צריכת המים שלנו מיני אז ועד היום.
תצפית על השכונה שלי – חיבורים חברתיים
הידעתם? כדי לשכן את כלל אוכלוסיית העולם, עלינו לבנות ערים מודרניות ובנות קיימה. תכנון אורבני חכם יוצר ערים ובתוכן שכונות בטוחות ומגוון פתרונות ליצירת צל (באמצעות עצים או סככות) שיאפשרו לתושבים לבלות במרחב העירוני גם בימי הקיץ החמים. תכנון מסוג זה, הכולל שטחים ירוקים מוצלים והתייחסות לחיי תרבות ופנאי, יאפשר לתושבים לחיות בשכונה בעלת חוסן חברתי. מה קורה בשכונה, בעיר, או ביישוב שלכם?
מטרה
להכיר לעומק שכונה ביישוב ולהבין כיצד אפשר להיטיב את החיים בשכונה
גיל מומלץ
ד'-ח'
מקום פעילות
שכונה בעיר במהלך סיור
דרך הפעילות
- המדריך מציג את נושא הפעילות: השכונה. ומרחיב מעט על אודות החשיבות שבשכונה בריאה ומתוכננת היטב לטובת חיים ברי קיימה לטובת תושביה (אפשר להיעזר בהרחבה "השכונה שלי" המצורפת לפעילות). לאחר ההסבר, המדריך מבקש מכל משתתף לבחור במילה מסוימת שקשורה לנושא הפעילות ולציין מהי מזכירה לו. למשל: עיר, שכונה, שכנים, בית ספר, מרכז קניות, גן ציבורי, בית כנסת, מרכז הפעלה שכונתי. המדריך יהיה הראשון לציין מילה וידגים בכך מה נדרש לעשות. לדוגמה: המילה "שכונה" מזכירה לי בתים ופרחים. אצלנו בשכונה כמעט בכל חצרות הבתים יש פרחים.
- המדריך מחלק את הכיתה לחוליות, עד חמישה תלמידים בחוליה.
- המדריך מגדיר את השטח לתנועה, גבולות גזרה וזמן (מתי יש לחזור למקום המפגש). כל חוליה מקבלת כרטיסייה (ראו בנספח), מסתובבת במתחם שהמדריך הגדיר, מתבוננת ואוספת נתונים ומשלימה את המשימה: זיהוי פרטי נוף בשטח וציון תרומתו של כל פריט לחיים טובים בשכונה או פגיעתו בהם. לדוגמה: מיעוט שטחי צל – פחות אנשים ישהו בקיץ בחוץ; מיקום מבנים ציבוריים בשכונה (מכולת, קופת חולים, דואר, גן, בית ספר, מגרש משחקים) ימנע שימוש בתחבורה ויעודד הליכה ברגל; שבילים מתוחזקים יאפשרו תנועה רבה במהלך היום; קיום שטחים ציבוריים לבילוי המוצלים על ידי עצים או על ידי סככות יאפשר שהייה נעימה בחוץ גם בחודשי הקיץ.
- בשעה שהוגדרה, הקבוצה מתכנסת במליאה, וכל חוליה מציגה את הממצאים שלה ואת מסקנותיה בשאלה מה אפשר לעשות כדי שהמזיק יהיה למיטיב.
- המדריך עורך הצבעה לקביעת החוליה שהציעה את הרעיון המיטבי והמעשי ביותר.
- לסיכום, המדריך מציג את התמונות מנספח "בשביל הקהילה השכונתית" (היבטים העשויים להתקיים בשכונה שבה אנו גרים). בכל פעם, חוליה אחרת או חוליה שיודעת את התשובה מסבירה מה התמונה מציגה, אם מה שמופיע בה תורם לחיי הקהילה או פוגע בהם, והצעות לפתירת הבעיה אם מדובר במפגע. חוליה שעונה נכונה זוכה בנקודות. המדריך מדגיש את חשיבות האקלים השכונתי לאקלים העולמי ראו פתיח בקישור המצורף.
מעגל של"ח – שאלה לדיון
הקדישו כמה רגעים למחשבה על השכונה שלכם ושתפו אותנו: אם היה ברשותכם תקציב לא מוגבל, מה הייתם מוסיפים או משנים בשכונה שלכם כדי ליצור סביבת חיים טובה יותר?
הערה: מומלץ לבחור בשכונה המכילה כמה שיותר פריטים המאפיינים חיי שכונה, כגון: בתי דירות, חלונות ומרפסות, חצרות, גני שעשועים לילדים, שבילי אופניים והליכה, מגרשי חניה, צמחייה, פינות ישיבה וספסלים, חנויות קטנות.
עזרים: נספח "מתבוננים ואוספים נתונים", דף וכלי כתיבה, שק קטן לאיסוף ממצאים או פלאפון לצילום
לעזר המלא: אתר מרכז נע''מ, בכתובת: https://did.li/gg0Nf
בברקוד:
מים באתר ארכיאולגי*
רוב פני כדור הארץ מכוסים במים! עם זאת, לא כל המים ראויים לשתייה. מים שראויים לשתייה הם מי גשמים הזורמים באגמים ובנהרות ומחלחלים למי התהום.
אזורנו סובל ממחסור במים משחר ההיסטוריה, ועם זאת צריכת המים של התושבים הולכת וגדלה. כיצד נהגו לאגור מים אז ומה עושים היום ואיך אנחנו יכולים לצמצם את צריכת המים האישית שלנו?
מטרה
לעורר את התלמידים להכיר בחשיבות השימוש המבוקר במשאב המים היקר בארץ ולהבין כיצד אפשר לתרום לצמצום השימוש במים.
גיל מומלץ
ז'-ט'
מקום פעילות
יישוב עתיק סמוך או נקודת תצפית אל מקור מים: נחל, באר, בור מים, מעיין.
דרך פעילות
- המדריך עורך דיון קצר על אודות ארבעת התנאים להתיישבות קדומה בארץ ישראל (ראו נספח אדמ''ה – תנאים למיקום יישוב בתקופות קדומות). בסוף הדיון, המדריך בעזרת חברי הקבוצה מזהה את מקור המים המצוי באתר או סמוך לו – נחל, באר, בור מים, מעיין – ומסביר במילים ספורות על אודות מקור המים ועל אופן תפקודו.
- המדריך מחלק לכל חוליה את נספח "שימושי מים – מים בששון אז והיום". כל חוליה צריכה לציין אילו שימושים במים התקיימו כבר בעבר ואילו התווספו בתקופה המודרנית (הערה להפקת העזר: העזר יהיה מנוילן, והכתיבה עליו תתבצע בטוש מחיק, כך שיתאפשר שימוש חוזר). בסיום המשימה, המדריך עורך סיכום במליאה, למשל: בעבר לא היה צורך בניקיון רצפה שכן הרצפה החולית טואטאה במטאטא עשוי מענפים; אסלה לא הייתה כלל; כלי האוכל היו מועטים שכן נהגו לאכול רק שתי ארוחות ביום: בבוקר בשדה ובשעת החשכה אכלו תבשיל מתוך סיר גדול, וטבלו בו את הלחם שאפו בתנור המוסק בזרדים.
- המדריך מסכם כי ראינו שצריכת המים עלתה לאורך השנים ואילו כמות המשקעים ירדה, בין היתר כתוצאה משינוי האקלים. המדריך מרחיב מעט על השפעת שינוי האקלים על משק המים בישראל ועל הפתרונות שנמצאים בשימוש כבר היום ומבקש מהתלמידים להציע כיצד לחסוך במשאב המים בתחומי חיים שונים.
מעגל של"ח – שאלה לדיון
נחשפנו לחיי היומיום ביישוב העתיק ולשימוש הקטן יחסית במים. כיצד כל אחד מאיתנו יכול לצמצם את צריכת המים שלו?
לעזר המלא: אתר מרכז נע''מ, בכתובת: https://did.li/EaqZH
בברקוד:
