חזרה למאגר הכתבות
"האוטובוס הלאומי" – הנהגות תנועות הנוער מכלל הקשת הפוליטית במשימה לאומית
תום ויזל וזוהרה בן דלק, רכזי הדרכה בתנועת הנוער העובד והלומד ובתנועת בני עקיבא
אוטובוס הנהגות תנועות הנוער יצא למשימה לאומית לחיזוק הברית הציונית לרגל חגיגות 75 למדינת ישראל. בימים שבהם החברה הישראלית נעה בין קצוות של תומכי הרפורמה ומתנגדיה, החליטו כלל תנועות הנוער בישראל לצאת למסע בעקבות מתחים ואתגרים בחברה הישראלית במטרה לחזק את הברית הציונית. המסע הראשון, החל במהלך הימים הלאומיים, בין יום השואה ליום העצמאות ה-75 למדינת ישראל, וציין פתח למפעל חדש ומשותף.
מדינת ישראל מצויה במציאות לאומית קשה ומורכבת. ההפגנות בעד ונגד הרפורמה המשפטית מבטאות את הלכי הרוח העמוקים השוררים היום במדינה בנוגע לזהותה של מדינת ישראל ולאופייה. אנו עדים לאווירה קשה של פילוג ושל מחנות בעם, לאיום על הביטחון הלאומי ועל צבא ההגנה לישראל כצבא העם ולמשבר אמון בהנהגה שתפקידה לקבל אחריות על המצב. כל אלו מעלים חשש שמדינת ישראל עומדת בפני קרע גדול שאחריתו מי ישורנה.
מדינת ישראל נמצאת בשנתה ה-76. ישראל היא מדינה מפותחת ומשגשגת המצויה בפריחה בתחומים רבים: ביטחון, התיישבות, כלכלה וכן הלאה. זה לא דבר של מה בכך שהצלחנו להקים מדינה ציונית בארץ ישראל, לבנות אותה ולהגיע למקום שבו היא נמצאת. אולם, האתגר הגדול הניצב בפני מדינת ישראל כרוך בשמירה על זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית, בבירור יעדיה של המדינה בעת הזאת ובפעולה למען עתידה כך שכל חלקיה ירגישו אחראים עליה ושותפים לחלום הלאומי. לאורך שנים, הולך וגדל המתח בנוגע לאופיו של השיח החברתי וליכולת לקיים אי הסכמות ומחלוקת לשם שמיים מתוך עמדת נפש ציונית המכוננת את המרכז המשותף ומתוך ראיית הטוב הגדול בקיומה של מדינת ישראל.
בתנועות הנוער טמון עתידה של המדינה. משפט זה נאמר מעל במות רבות לאורך השנים. הנוער הוא זה שבכוחו לשנות את מציאות ולעשותה מתוקנת מכוח עוצמת הנעורים ומכוח אמונה בתקווה. תנועות הנוער במדינת ישראל קיבלו על עצמן משימות לאומיות עוד לפני הקמת המדינה וביתר שאת לאחר הקמתה: בהתיישבות, בהגנה, בתחומי חברה ובקליטת עלייה.
בעשור האחרון, תנועות הנוער מתכנסות לביצוע המשימה הלאומית של הפגשה בין חלקי החברה השונים במטרה להוריד את החומות המפרידות וחוצצות והעלולות להביא לניתוק, לאיבה ולבערות, במיוחד במציאות הרשתות החברתיות, ולהחליפן במפגש מורכב ואנושי. חיבור זה, הנעשה בהנהגת מועצת תנועות הנוער, החל בחשש ובתקווה. למרות החששות, הרבינו בחודשים האחרונים במפגשים בין חברי התנועות השונות . נפגשנו לימי עיון, למעגלי שיח, לקיום ויכוח ולהסכמה בין כל חלקי החברה הישראלית – יהודים, ערבים ודרוזים – בדבר ערכי היסוד של מגילת העצמאות, בדבר "חביב אדם שנברא בצלם" (אבות ג, יד) ובדבר "אחרי רבים להטות" (שמות כג, ב). אנו מבינים שיש בנו כוח להוביל יחד את החברה הישראלית ולעורר מתוך השטח שינויים אמיתיים אשר יצעידו את מדינתנו קדימה וישפיעו על מנהיגיה בהווה ובעתיד.
המיזם החדש "האוטובוס הלאומי" נולד מתוך רצון לקיים מפגש מחבר ומעמיק בין כל התנועות על אף הפערים והמחלוקות ולשמש בכך מודל לחברה כולה. בנוסף, דווקא באווירת הימים הללו, אנו חפצים לחזק את הקשר בין כל התנועות ולציין את תקופת הימים הלאומיים במשותף מתוך הכרה בזכות שלנו לחיים במדינת ישראל ובאחריות שיש לנו להמשך המפעל היהודי ציוני בארץ ישראל.
המסע החל בקריאה משותפת במגילת העצמאות ומשם עבר לבחינה של דוגמות למתחים ולאתגרים שונים שהחברה הישראלית ידעה ויכלה להם, כגון רצח ראש הממשלה יצחק רבין וההתנתקות מגוש קטיף. המסע המשיך בביקור בעיר בית שמש, על האוכלוסיות המגוונת שבה, ובסיור שעסק במנהיגות יהודית בשעת משבר והתמקד במרד גטו ורשה. המסע הסתיים בניחום אבלים בבית משפחת די באפרת, ששכלה את אם המשפחה לוסי ואת שתי בנותיה מאיה ורינה בפיגוע בחג הפסח. שיאו של המסע התקיים בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה, בביקור בבית נשיא המדינה במטרה לחזקו בניסיונותיו לפעול למען הסכמה רחבה המקובלת על כל צדדי המפה הפוליטית ולמען אחדות עם ישראל.
ייחודו של האוטובוס הלאומי בכך שהוא פורץ מעבר למעגל הפורמלי. בדיונים המונחים ובמפגש של אנשים מכל הקשת הישראלית המציגים את דעותיהם ואת חייהם יוצרים מרחב שיש בו כבוד וחברות. במפגשים כאלה, אנו לומדים להכיר זה את זה ולהיכנס לעולמו של האחר, וכך נוצרת שפה שמאפשרת שיח והקשבה. כדי לקיים מפגש כזה, כל אחד נדרש להביא מעצמו אל תוך המרחב, אך גם לוותר על משהו. לא ויתור הנובע מחולשה, אלא הנובע מהבנה שהערך של חברה מאוחדת ומלוכדת הוא נעלה במיוחד וכי חוסנה של החברה מתאפשר בזכות ויתור זה. הבנה זו מגמדת את שאלת המחיר ומבהירה שכולנו ערבים למדינת ישראל הציונית.
נסיים במילים שאמר מזכ"ל תנועת בני עקיבא, יגאל קליין: "הרגעים שחווינו באוטובוס הלאומי היוו תזכורת עמוקה לחוסן המיוחד של החברה הישראלית, לחיבור ולאחווה שבתוכנו ולידיעה שלמרות כל המחלוקות אנחנו מחויבים יחד להמשך החלומות הגדולים של עמנו..."