הסיפור והשימור | גיליון 11
ברחבי הארץ מצויים מבנים היסטוריים רבים. קל מאוד לזהות אותם. לעיתים מדובר במבנים לשימור הנטועים במרחב שכולו מתפתח סביבם. בניינים חדשים נבנים סביב, והם עצמם נותרים כשריד לתקופה שחלפה. כשאנו מבקרים באתרים כמו בית ראשונים, מוזיאון מקומי, אתר שהתרחשו בו קרבות, אתר לאומי ועוד רבים, המבנים המיוחדים והחפצים שנשמרו מסייעים לנו להתוודע לסיפור. זוהי המורשת המוחשית שלנו – מבנים וחפצים אותנטיים שאפשר לגעת בהם. המגע איתם והחשיפה של הסיפור שלהם מייצרים אצלנו חיבור לעבר.
רבים מהמבנים ההיסטוריים ומאתרי מורשת שאנו מבקרים בהם עברו שימור. שימור הוא המשך קיומו של המבנה בשמירה על מצבו ובהתאמה מרבית לצורתו המקורית במטרה למנוע הידרדרות במצבו. למה אנחנו משמרים מבנים? שימור מאפשר לנו להעביר את סיפור המקום בדרך אותנטית ומוחשית. הוא מאפשר לנו לעמוד במקום שבו עמדו החלוצים, שבו חלמו, עבדו, ייצרו. הוא מאפשר לנו לגעת בכלים ששימשו אותם.
מבנים לשימור הם בעלי משמעות היסטורית, אדריכלית ועוד, וכדי להעביר את הערכים ואת המורשת הטמונה בהם, אנו מספרים את הסיפור שלהם. הסיפור מחבר את התלמידים ואת המבקרים למה שהם רואים. הסיפור יוצר חוויה רגשית וערכית, מעורר סקרנות ועניין. הסיפור יכול להכיל מסר רלוונטי לימינו ולשלב ערכים שמשותפים לנו ולנושא הסיפור.
להלן כמה דוגמות לאירועים שמסופרים במקום שבו התרחשו ולכך שהמורשת המוחשית מאפשרת חיבור לעבר שלנו ולסיפור ההיסטורי של הארץ: נדמיין לנו אחר צוהריים בנגב. בן גוריון חזר מהצעדה היומית שלו למצוק הצופה אל נחל צין. הוא נכנס לצריף ביתו ופנה אל חדר העבודה. שם עסק שעות ארוכות בקריאה ובכתיבה. חדר העבודה נשמר כשהיה, וסודרו בו עוד כ-5,000 ספרים שהיו בספרייה שבביתו בשדה בוקר – חלק קטן יחסית מהספרייה הגדולה שהייתה בביתו בתל אביב. כשהיה בן גוריון שב מהעבודה בדיר ונכנס לצריף, היה חולץ נעליו ונועל את נעלי הבית, הולך אל המטבח הקטן, יושב אל השולחן, מרכיב את משקפיו, קורא בעיתון ואוכל את הקוצ'מוץ הידוע, המאכל שפולה הייתה מכינה לו – לבן עם רסק תפוחים ומעט מיץ פטל – ואז היה נאנח. זה תיאור של דוד בן גוריון בצריף ביתו בשדה בוקר על פי עדויות של מכריו. כשאנו מבקרים במקום היום, אנו רואים שהצריף נותר כשהיה. נעלי הבית מונחות למרגלות מיטת הסוכנות, המטבח נותר כשהיה. הסלון מסודר כפי שהיה בחייו ומוצבות בו מזכרות רבות מן הארץ ומהעולם. המקום כמו קפא בזמן, אך הסיפור עוד חי ופועם בבית. המבקרים יכולים לראות ולחוות וללמוד כך על אישיותו של בן גוריון, על אורח חייו ועל תפיסת עולמו.
במחנה המעפילים עתלית, בצריף מגורים משוחזר, מוצג על דופן העץ של הצריף לוח עץ מהצריף המקורי שחקוקים בו שמות, מקומות וסמלים. לעיתים מגיעים מבקרים ומזהים את שם אביהם או אימם או שם שמוכר להם. המעפילים שהיו עצורים במחנה חרתו על דפנות הצריף את שמם או שם העיר שממנה באו, את שם האונייה שבה הגיעו לארץ או את שם המקום בארץ שאליו פניהם מועדות. הם עשו זאת כדי להעביר את הימים הארוכים במחנה ולהפיג את השעמום, אך לחריתות הללו היה תפקיד נוסף: הן יצרו מעין לוח מודעות. באותה תקופה לא היו רשתות חברתיות, וקשר נשמר באמצעות מכתבים או מפגשים. מעפילים שהגיעו לארץ מאירופה לא ידעו מה עלה בגורל בני משפחותיהם וחבריהם. החריתות שהם חרתו נועדו למקרה שמישהו שמכיר אותם או את משפחתם יגיע למקום ויבין שהם בארץ. כך יתאפשר להם לשוב להיפגש עם יקיריהם לאחר שנות נתק.
בביקור באתרי מורשת, אנו מבקשים לייצר לתלמידים למידה משמעותית שמתרחשת במקום שבו האירועים התרחשו. למידה זו נקראת למידה מבוססת מקום. בביקור באים לידי ביטוי מגוון ערכים, היבטים וגורמים שונים: גיאוגרפיים, היסטוריים, תרבותיים, חברתיים ואישיים. הלמידה מתרחשת מחוץ למסגרת הרגילה והמוכרת של הכיתה. לסביבה שהלמידה מתרחשת בה יש משמעות. היא מזמנת שאילת שאלות, למידה והעמקת הקשר שלנו לעבר ולזהות שלנו.
המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל פועלת למניעת הרס של מבנים בעלי חשיבות היסטורית ואדריכלית ולשימורם. לצד שימור מבנים, המועצה לשימור אתרים עוסקת בהנחלת המורשת המוחשית לאוכלוסיות מגוונות: תלמידים, חיילים ומתעניינים מקרב הציבור הרחב. ברחבי הארץ אתרי מורשת רבים שאפשר לבקר בהם, לחוות חוויות מן העבר ולהתחבר לשורשים.
תרגיל בהתבוננות
ביציאה לסיור ובביקור עם תלמידים באתר מורשת, אנחנו ממליצים לחפש חפץ אחד מתוך המוצגים האותנטיים שבמקום ולאפשר לתלמידים לחקור אותו. התבוננות בחפץ תעלה שאלות רבות: מהו החפץ? למה שימש? ממה הוא עשוי? ממתי הוא? האם השימוש שלו קיים גם היום? אם לא, מה מחליף אותו היום? למי החפץ היה שייך? מה המשמעות שלו לתקופה שבה השתמשו בו? מה אנחנו יכולים ללמוד מהמוצג על מי שהיה שייך לו? מי ייצר את החפץ? לאחר שיישאלו השאלות, אפשר לחשוף את הסיפור של החפץ ולהבין שחפץ שמספר סיפור הוא פרט אחד מני רבים שיחד יוצרים סיפור היסטורי משמעותי שלם.