מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
של"ח וידיעת הארץ - מינהלת הטיולים
חזרה למאגר הכתבות

לבחור נכון מול תרבות הצריכה | גיליון 11

share
שתפו עמוד:
לבחור נכון מול תרבות הצריכה | גיליון 11
נושא: חברה וקהילה
אזור בארץ: כל הארץ
גיליון: מס' 11

לבחור נכון מול תרבות הצריכה

שמואל בר שי, מורה לשל"ח בתיכון ברנקו וייס בבית שמש

התנצלות: כותב המאמר רחוק מאוד מחיים מקיימים ומיישום כל העקרונות שהוא מדבר עליהם. אבל הוא באמת משתדל...

היום מקובל מאוד לדבר על ההתחממות הגלובלית. זה אכן נושא חשוב ומטריד ביותר. אנו רואים את תוצאותיו ההרסניות. לא מעט קטסטרופות המתרחשות בעולמנו מיוחסות אליה, ונראה שזו רק ההתחלה. יש לא מעט דברים שאנו יודעים שצריך לעשות כדי להגן על העולם: מוצרים חד פעמיים אינם טובים, שימוש בנייר גורר כריתת יערות גשם, ועוד כמה כללי אצבע. אך ההתמקדות בהתחממות הגלובלית עלולה להשכיח מאיתנו בעיות קיומיות רבות שלאו דוקא קשורות קשר ישיר עם ההתחממות. הנה כמה דוגמות:

  • שרפות פסולת סביב היישוב אורנית גורמות לריח רע ומעלות את התחלואה בסרטן ביישוב. יש ביישוב גם מקרים רבים של לידות שקטות שמיוחסים לזיהום האוויר.
  • יש הכחדה בקצב עצום של מיני בעלי חיים וצמחים כתוצאה מהרס בתי גידול.
  • כתוצאה מבניין ערים, החלחול באדמה פוחת מאוד, עובדה שמשנה דפוס של נחלים.
  • מקורות מים מזדהמים כתוצאה מתהליכים תעשייתיים ומהזרמת מי שפכים.
  • מקורות מים אוזלים כתוצאה משימוש האדם.
  • אגם קארון במצרים, שהיה בסיס לדיג, לתיירות ולפרנסה ליישובים, זוהם מאוד עקב הזרמת שפכים ועקב זריקת זבל לאגן הניקוז שלו ומשום כך כבר אי אפשר להשתמש בו למטרות אלו. 
  • ריבוי מחלות ומקרי סרטן באזורים שהתרחש בהם זיהום.
  • דלדול של משאבי טבע ושל חומרי גלם.
  • פגיעה בפרנסת אנשים, ניצולם, חשיפתם לחומרים מסוכנים ללא אמצעי הגנה, העסקתם בתנאים שמזיקים לבריאות.

נושא הקיימות והשפעותיה הוא רחב מאוד. ההתחממות הגלובלית היא רק היבט אחד שלו, אם כי הדברים קשורים זה לזה. הרס בתי גידול ביערות הגשם והרס של אלמוגים כתוצאה מזיהום פוגעים בטיפול הטבעי בדו תחמוצת הפחמן, והתוצאה היא התחממות. שרפות זבל וייצור פלסטיק תורמים גם הם להתחממות. גם תהליכים שהקשר שלהם להתחממות עקיף יותר פוגעים בנו מאוד בנזק שהם גורמים.

כשבתי הייתה קטנה, היא סיפרה לי על הסרט "סיפורם של הדברים", the story of stuff, שראתה בלימודיה ולטענתה יכול לשנות את חיי. צפיתי בו עד תום. הסרט באמת היה מכונן, והוא הכניס אותי לנושא הקיימות דרך הצגתו מחזור חיים שלם של מוצר: כריית המשאבים, ייצור, הובלה, צריכה ומכירה, טיפול בפסולת.

לפני שצפינו בסרט עשינו כמה פעולות שהאמנו ששומרות על העולם: מחזור, הימנעות משימוש במוצרים חד פעמיים, צמצום השימוש בנייר כי כל נייר משמעותו כריתת יערות, ועוד כמה פעולות טובות. אך הסרט הכניס את כל הסיפור למסגרת שלמה הרבה יותר: מחזור החיים השלם של מוצר. אם נבין את המחזור, נוכל לפעול בצורה שיטתית כדי למנוע כמה שיותר פגיעה בסביבה ובהמשך בנו.

בכל אחד משלבי מחזור החיים של המוצר נעשות פעולות שפוגעות בסביבה. רוב משאבי העולם מוגבלים. במקרים רבים מדינה מסוימת מנצלת משאבים של מדינה אחרת ללא תשלום הוגן למדינה ולעובדים. שימוש במשאבים של אחרים פוגע בפרנסת חברה שהייתה שם לאורך דורות רבים (כגון שימוש בשטח ובמים).

הייצור מזיק לעולם, תורם להתחממות, פולט רעלים לסביבה ומחדיר רעלים למוצרים. הובלה משתלבת לכל אורך התהליך: מהובלת העובדים לכריית חומרי הגלם ועד הובלת הפסולת לאחר תום השימוש במוצר. ההובלה עצמה מזהמת וגם דורשת ייצור של אמצעים להובלה (אמצעי תחבורה, אדמיניסטרציה של ההובלה, מבנים, כבישים, שטחי כינוס לאמצעי ההובלה וכו').

הצריכה היא המנוע של כל התהליך. חלק מהדברים שמיוצרים אינם באמת נצרכים, אך יש מערכת שיווק אינטנסיבית שמשכנעת את אנשי העולם המערבי שאם לא יקנו או יחדשו מוצרים הם יחסרו משהו קיומי. כיום, אנשים רבים רואים בילוי בעצם היציאה לקניות. גם למכירה השפעה ניכרת על העולם: פגיעה בבתי גידול כדי לבנות מרכזי קניות, ייצור בגדים ומדים ואמצעי אריזה רבים מאוד. לבסוף, הטיפול בפסולת, הכולל תהליכים רבים שעלולים לפגוע בקיימות. אם הפתרון לפסולת הוא הטמנה – נדרש להוביל את הפסולת, לרכז אותה ולקבור אותה. קבורת הפסולת תופסת שטחים של בתי גידול וכוללת שלבים רבים שפוגעים בסביבה. מחזור פסולת הוא פתרון טוב יותר מאשר הטמנתה, אך מחזור הוא תהליך תעשייתי לכל דבר, למעט העובדה שהוא משתמש שימוש חוזר בחומרי גלם ומקצר חלק מתהליכי הייצור.

לכל אורך חייו של מוצר מתרחשת פגיעה באנשים בארץ ובעולם. כדוגמת ייצור באמצעות עבודת ילדים, העסקת אנשים ללא תנאים בסיסיים וללא אמצעי בטיחות ועוד ועוד. לכולנו זה נוח כי כך המוצרים זולים מאוד, וכולנו מעדיפים לא לדעת מזה ולא לחשוב על זה. בבנגלדש נספו בשנת 2012 יותר ממאה עובדות ועובדים בשרפה במפעל שלא הותקנו בו אמצעי בטיחות בסיסיים. 

בישראל לא ניתן תו סחר הוגן למוצרים שמוכיח ששרשרת הייצור והאספקה שלהם, לכל אורך הדרך, מחומר הגלם ועד למוצר הסופי, לא כללה ניצול עובדים ולא גרמה לזיהום סביבתי, שהעובדים קיבלו שכר הוגן שמאפשר קיום בכבוד וזכויות ושלא הייתה מעורבת עבדות או עבודת ילדים בתהליכי הייצור.

מאחר שתרבות הצריכה חזקה כל כך ומוצרים זולים כל כך, נדרש שינוי תרבותי רחב כדי לצמצמה. קל מאוד ומתגמל לקנות דברים. תלמידים רבים חשים מוערכים אם יש להם מותגים מתאימים והם מוכנים לעבוד כל החופש כדי לקנותם. מי שקונה דברים מרגיש תחושת חירות. יש ימי לוח חדשים שלא היו מוכרים בדורות הקודמים שמטרתם שיווקית בלבד: בלק פריידי, סייבר מנדי, יום הרווקים הסיני, חג האהבה, יום הפיצה ועוד ימים שבהם מעודדים אנשים לקנות דברים ולהניע שוב ושוב את תהליכי הייצור והצריכה ללא כל צורך. זה בנוסף לחגים הרגילים, שהם עצמם יוצרים פסטיבל של קניות. הכלכלה המערבית מבוססת על מעגל הצריכה הזה, שמונע כל הזמן כדי שלא יעצור.

לצד פתרונות של שינוי בשלבים בייצור כך שיהיו יותר ידידותיים לסביבה, הפתרון המשמעותי הוא לעצור את הקרוסלה המטורפת הזו או לפחות להאט את סחרורה לקצב הגיוני. ברור שיש ייצור רב בהרבה מהצורך. אנשים אינם משתמשים במוצרים רבים שהם קונים. אוכל רב מאוד נזרק על אף שמחירו גבוה מאוד. תלמידים מכינים חולצה לכל אירוע. 
למרות הרצון העז לקנות דברים, אדם שפוי לא ייכנס לקניון אם ירגיש סכנה. אם תהיה בו שרפה או אם שודדים יסתובבו בקניון. אם נצליח לגרום לאנשים להבין שגם אנו בסכנה בגלל הסביבה שנפגעת, אומנם בקצב איטי יחסית, אולי נוכל לשנות הרגלים. כאנשי חינוך, דרך אפשרית ליצירת שינוי תרבותי עמוק כזה כוללת כמה מרכיבים: 

  1. שלב תודעתי – שמטרתו לשקף לתלמידים את מחזור החיים השלם של מוצרים, על כל השלבים שבו ועל הבעיות שהם יוצרים. אין מנוס מלהיכנס למורכבויות. על התלמידים להתייחס בכובד ראש לכל מוצר שהם רוכשים. אפשר לכתוב על הלוח את השלבים השונים במחזור החיים של המוצרים ולתת לקבוצות או לכיתה למפות כמה שיותר תהליכים שהמוצר דורש וכיצד זה מסכן את הסביבה.
  2. לשקול עם התלמידים פתרונות אפשריים להגברת הקיימות – אפשר להציג בפני התלמידים סיטואציות, לנתח אותן, להעלות חלופות ולנתח את היתרונות ואת החסרונות, האישיים והסביבתיים, שבכל חלופה:
    • התקלקל לך מדיח הכלים, אפשרויות: לקנות חדש, לקנות יד שנייה, לתקן, לזרוק ולא בהכרח לקנות חדש. 
    • הכיתה יוצאת לטיול שנתי, התלמידים רוצים לקנות כלים רב פעמיים או חד פעמיים ולהוציא חולצות. 
    • הבלק פריידי מגיע ואתה רוצה לרכוש משהו מגניב. 
    • יש ז'קט מותג בהנחה משמעותית. 
    • המעיל  קטן עליי, קנייה בחנות יד שנייה לעומת קניית חדש.
    • אתה רוצה להגיע לבית הספר, יש דרכים רבות לעשות זאת. 
    • כמה כיסאות נשברו בבית הספר, אפשר מכמה כיסאות שבורים להרכיב כיסא אחד טוב, אפשר לקנות כיסאות חדשים. אבל לא תמיד אנחנו רוצים להתעסק בזה כי כיסאות היום לא יקרים).
      כדאי ללמד במקביל את כללי ה-R: שימוש חוזר (reuse), הפחתה (reduce) סירוב (refuse), תיקון (repair) ומחזור (recycle). 
  3. לנהל את הדיון כשיח ערכי העוסק באחריות, במוסר, בדחיית סיפוקים, בחיים חומרניים רדודים. יש לציין כי מדובר על התגייסות כדי להגן על החברה ולא רק על התנהגות נמנעת כתוצאה מפחד.
  4. לסיכום, יש להבין שהמצב הסביבה כיום גרוע ומתדרדר וכי זו תוצאה מהתנהגות אנושית. נדרש שינוי תודעתי שיכול להוביל לשינוי תרבותי. כאנשים בידינו לתקן אם אך נרצה ונהיה מוכנים לשנות. עלינו, כאנשי חינוך, להכיר בכך ולהעביר מסר זה לתלמידים.