חזרה למאגר הכתבות
בין הים, ההר והמדבר – טיול בעקבות גבולות בהרי אילת / ליאור שמש, מורת דרך, תוכניות חינוכיות אנ"א
"העבירו לממשלת ישראל: ליום ההגנה לי"א באדר מגישות חטיבות הנגב פלמ"ח וחטיבת גולני את מפרץ אילת למדינת ישראל!" כך כתבו חיילי צה"ל במברק ששלחו לממשלת ישראל בחורף של ראשית שנת 1949, מייד לאחר שהניפו במקום דגל ישראל מאולתר שצויר בדיו. סיפור גבורה מפורסם זה חתם למעשה את מלחמת העצמאות והבטיח למדינת ישראל, ממש ברגע האחרון, אחיזה במפרץ אילת. מייד לאחר מכן, הוקמה במקום העיר אילת, עיר נמל ונופש על התפר שבין הים, ההר והמדבר.
חג החנוכה, שבו אנו מתאחדים סביב סיפורי הגבורה של המכבים, מספק הזדמנות נהדרת לטיול טבע חורפי בהרי אילת. המסלול עוסק בסיפורי גבולות, גבורה והישרדות במדבר, מיועד למיטיבי לכת ואורכו 3.5 ק"מ.
רגע לפני היציאה למסלול, כהכנה לטיול וכרקע למרחב הגיאוגרפי שבו אנו נמצאים, מומלץ לבקר בתצוגה האינטראקטיבית שבאנ"א אילת. האכסניה ממוקמת במרכז העיר ומשמשת נקודת יציאה נוחה למגוון מסלולים ופעילויות בסביבה. בתצוגה, הניתנת להפעלה עצמאית של המתארחים במקום, נמצא ציור קיר המדמה מפה של האזור שעליה סומנו אתרים נבחרים ועליה מוקרנים מסלולי סיור בטבע. הרי אילת הם גן עדן גיאולוגי. מקור הצבעוניות של הרי אילת, כפי שרואים בציור הקיר, הוא במסלע עתיק שנוצר במשך מיליוני שנים בתהליכים שונים ונחשף ממש כאן, בהרי אילת. בהליכה במסלולים מסוימים בהרי אילת, תופתעו לגלות שבצעד אחד דילגתם 500 מיליון שנה קדימה או אחורה בזמן. בין ההרים המופיעים בציור, נזהה את הר צפחות, ההר הדרומי ביותר בישראל. נשים אליו פעמינו כעת.
ראשיתו של המסלול העולה להר צפחות בחניון לילה בנחל שלמה תחתון. אל החניון נגיע בפנייה מכביש 90 המסומנת בשלט לנחל שלמה ולחוות הגמלים. הדרך מסומנת באדום, ולאחר הפנייה, נראה מצד ימין בית אבן יפהפה ומסקרן שמאחוריו סיפור מרתק: בתקופת המנדט הבריטי, התגורר בבית מייג'ור ליאונרד וויליאמס. המייג'ור החזיק בשני כובעים: גיאולוג וקצין מודיעין בריטי. בחסות עבודתו כגיאולוג, אסף וויליאמס מידע על המתרחש באזור למען הצי המלכותי. כשמדינת ישראל הכריזה על עצמאותה, ברח לבלי שוב והותיר אחריו את הבית. כיום הבית משמש לאירוח.
כעבור פחות משני קילומטרים של נסיעה בדרך העפר, נגיע לחניון נחל שלמה תחתון, ומכאן נמשיך ברגל דרומה בשביל המסומן בירוק במעלה נחל צפחות. ההליכה בנחל מזמנת מפגש עם צמחיית מדבר מקומית, כמו הצמח ריסן דק, שהסתגל בצורה מופלאה לחיים בתנאי יובש. הריסן נודע בזכות "שעון המים" שלו – מנגנון שמאפשר לזרעיו לנבוט רק כשיש מספיק מים סביבם כך שלא ינבטו לשווא. זרעיו הקטנים, בעלי הגוון הסגול, מוגנים ומכוסים בקליפה ועליה שכבה שעירה. כשיורד גשם, השערות סופחות את מים, ומשתחרר ריר שמצמיד את הזרע לקרקע. כדי לוודא שלצמח יהיו די משאבים להתפתח, נביטת הזרע תתאפשר רק בתנאי שהזרע ספח מספיק מים, מצב שאינו מובן מאליו באקלים המדברי.
נחלוף על פני פיצול שבילים ירוק-שחור ראשון. נתקדם במסלול הירוק עד לפיצול שני, ואז נמשיך דרומה ומזרחה בשביל הירוק, שמתמזג כעת עם סימון שביל ישראל. נעפיל לפסגתו של הר צפחות. ההר קיבל את שמו מסלע הצפחה. הסלע שייך למשפחת הסלעים המותמרים – סלעים שעברו שינוי מצורתם המקורית. הסלעים נדחפו לעומק קרום כדור הארץ, שם נחשפו לחום וללחץ גבוה, ואלו הביאו לשינוי ההרכב המינרלי של הסלעים. הר צפחות הוא אחד האתרים הבודדים בישראל שאפשר להבחין בהם בסלע מותמר. למרות שמו, המסלע שנחשף כאן בהר הוא למעשה שיסט (Schist) בן מאות מיליוני שנים – שונה מצפחה, אך שייך גם הוא למשפחת המותמרים.
פסגת הר צפחות היא הפסגה הדרומית ביותר בארץ והיא מתנשאת לגובה 275 מ'. מהפסגה נשקפת תצפית פנורמית מרהיבה לעבר הרי אילת והמפרץ ולעבר ארבע מדינות האוחזות בו. לאורך ההיסטוריה, שימש המפרץ נקודה אסטרטגית וידע מאבקי גבולות וסיפורי גבורה. מדרום מערב, נראה את חצי האי סיני השייך למצרים, ובו החופים הדרומיים לטאבה. מעט דרומית לטאבה, נבחין באי קטן. המקום ידוע בשמו הערבי ג'זירת-פרעון, אי הפרעונים, שם שניתן לו ככל הנראה בימים שבהם משלחות ממצרים העתיקה העבירו נחושת ממכרות תמנע הסמוכה דרך האי. מאוחר יותר, הקימו הצלבנים מבצר על האי, ובהמשך עבר האי בין כמה ידיים עד שבמלחמת ששת הימים נכבש על ידי צה"ל עם סיני. האי הוחזר למצרים מאוחר יותר במסגרת הסכם השלום. נמשיך ונעקוב בעיניים אחר קו החוף של המפרץ ונגיע אל נמל אילת.
לא רבים יודעים שאך בקושי נכלל המפרץ בגבולות ישראל. למעשה, בשנת 1906, עת התפוררות האימפריה העות'מאנית, שלחו לכאן הבריטים, ששלטו אז במצרים, קצין מטעמם כדי ללחוץ על הטורקים לקבוע את הגבול בין המעצמות. הקצין הטורקי רושדי, שהיה אחראי על אום רשרש, לא נכנע ללחצי מקבילו הבריטי אשר ביקש למתוח את הגבול בין רפיח לעקבה ועל ידי כך להכניס את אום רשרש ואת טאבה לשטח מצרים, שנשלטה על ידי הבריטים. רושדי אפילו איים לפגוע בנציגי המנדט הבריטי שהגיעו בספינה מהים. קו הגבול שקבעו השניים בין רפיח לטאבה (ולא בעקבה כפי שדרשו הבריטים) נשאר על כנו גם לאחר כיבוש המרחב כולו על ידי הבריטים. אום רשרש נותרה בתחום ארץ ישראל בימי המנדט. בסיום מבצע עובדה אשר חתם את מלחמת העצמאות, תפסו כוחות צה"ל את מבני תחנת המשטרה הבריטית באום רשרש, קבעו את גבולה הדרומי של מדינת ישראל על חוף ים סוף ויצרו את האפשרות להקמת העיר אילת. נסיט את המבט לכיוון דרום מזרח ונראה את עקבה, עיר הנמל הירדנית, ובהמשך קו החוף ובאופק את העיר חקל שבערב הסעודית.
מנקודת התצפית, נמשיך בהליכה כקילומטר אחד בירידה תלולה לפי סימון שביל ישראל היורד לעבר המפרץ עד שנגיע לבית ספר שדה אילת, הנקודה שבה מסתיים (ומתחיל) שביל ישראל וגם טיולנו. (להר צפחות ניתן לעלות ולרדת במספר שבילים וכך לייצר גם מסלולים מעגליים וקצרים יותר).
מול בית ספר שדה אילת, נמצאת שמורת חוף האלמוגים, שהייתה בין השמורות הראשונות שהוכרזו בארץ. השמורה הימית מגנה על שונית האלמוגים היחידה בישראל, מהשוניות הצפוניות ביותר בעולם. התפתחותה של השונית כאן מתאפשרת הודות לתנאים הייחודיים המתקיימים במפרץ אילת וכוללים קרקעית ים משופעת, אקלים יציב וטמפרטורת מים גבוהה ויציבה. אלו מספקים כר פורה ליצירת שונית אלמוגים שבה חיים מגוון מינים ואף כמה מינים אנדמיים שאפשר למצוא רק כאן, בגבול שבין ההר, המדבר והים.