האריה ששאג בגליל | גיליון 17
מתחילת השנה, חבלי ארץ הגליל והגולן ואנשיה המדהימים נמצאים תחת אש, מדינתנו נמצאת בשעת מבחן גורלית, וכולנו שותפים לתחושת האתגר. האתגר אינו זר לעמנו. גם בתחילת ימיה של ההתיישבות בגליל, הכריעו את הכף עוז רוחם של אנשים והתמדתם. דמות חשובה ומשמעותית באותה תקופה היא דמותו של יוסף טרומפלדור – הנחשב לגיבור לאומי בתולדות עם ישראל . טרומפלדור הטביע חותם עמוק בהיסטוריה הישראלית בפועלו הצבאי והחלוצי והיה סמל להקרבה, לנחישות ולאחדות. דמותו מביעה את רוח הלוחם העברי החדש לאחר מאתיים שנות גלות, המשלב ערכים ציוניים וצבאיים.
יוסף טרומפלדור נולד באחד בדצמבר 1880 בפיאטיגורסק שבקיסרות הרוסית (כיום רוסיה). הוא היה בן למשפחה יהודית מסורתית וגדל על ערכי הציונות והחלוציות. טרומפלדור הצטרף לצבא הרוסי והשתתף במלחמת רוסיה-יפן (1905-1904). הוא נפצע קשה בהיותו לוחם קומנדו בשורות הצבא הרוסי ואיבד את ידו השמאלית. אף על פי כן, המשיך להילחם בגבורה עילאית וזכה לאותות הצטיינות ולהערכה רבה על אומץ ליבו ועל נחישותו. פציעתו והישגיו הצבאיים הביאו להיותו דמות ייחודית וגיבור בעיני רבים בעם ישראל ובעולם (לפני עשור, נערכה ביפן תערוכה לזכרו).
עם תום המלחמה, עזב טרומפלדור את רוסיה והצטרף לתנועה הציונית. הוא האמין בצורך להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ולפעול לשם כך בכל הכוח. בשנת 1912, עלה לארץ ישראל והחל לעבוד בחקלאות במושבה מגדל שלחוף הכנרת. במגדל, הקים עם חבריו את הקומונה החדרתית – אחד הניסיונות הראשונים להקמת חקלאות שיתופית בארץ ישראל.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מצא טרומפלדור את עצמו בגלות במצרים לצד רבים מיהודי ארץ ישראל שהעות'מאניים גירשו מהארץ. טרומפלדור ראה במלחמה הזדמנות להקמת כוח יהודי לוחם שיסייע לשחרור הארץ מהשלטון העות'מאני. הוא פעל עם זאב ז'בוטינסקי להקמת הלגיון היהודי – הגדודים העבריים. הגדוד היהודי הראשון שהוקם היה גדוד נהגי פרדות. הגדוד הוקם בשנת 1915 והשתתף בקרבות בגליפולי תחת פיקוד בריטי. הקמת הגדודים העבריים והלחימה בהם היו צעד חשוב ביצירת תודעה של לוחמה יהודית מודרנית.
כאמור, לחם יוסף טרומפלדור בקרבות רבים ופעל בגבורה רבה בשירות צבאות רוסיה ובריטניה. עם כל זאת, האירוע המרכזי והמשמעותי ביותר בחייו היה קרב תל חי. ב-1920, כאשר המתיחות והעימותים באזור הגליל העליון גברו, התנדב טרומפלדור להגן על היישוב היהודי תל חי ועלה לאצבע הגליל לשהות עם אנשי היישוב. באחד במרס 1920, במתקפה ערבית על היישוב, נפל טרומפלדור בקרב ההגנה על המקום ועל תושביו. מילותיו האחרונות, על פי עדויות של אלו שהיו עימו ברגעיו האחרונים, היו: "טוב למות בעד ארצנו". אמירה זו הייתה למוטו לאומי ולסמל של הקרבה ושל נחישות למען המדינה.
טרומפלדור נחשב לדמות מאחדת בתולדות עם ישראל בשל מסירותו ומעשיו למען העם והארץ. הוא היה לסמל לגבורה יהודית מודרנית, המשלבת בין ערכי לחימה וציונות. מורשתו מדגישה את החשיבות שבאחדות העם, בנחישות ובהתמדה, במיוחד בזמנים של מצוקה ושל אתגרים. דמותו מייצגת את הלוחם העברי החדש החוזר לארצו לאחר אלפיים שנות גלות. הלוחם היהודי המודרני, בניגוד לדמות היהודי הגלותי שנרדף וסבל, הוא חזק, נחוש ובלתי מתפשר. טרומפלדור הראה שגם יהודים יכולים להיות לוחמים אמיצים ומסורים המוכנים להקריב את חייהם למען העם היהודי ולמען המולדת. טרומפלדור פתח דף חדש בתולדות העם היהודי, דף שבו יהודים מגלים אחריות על גורלם ונלחמים על זכויותיהם ועל ארצם.
מורשתו של טרומפלדור נלמדת ומועברת בבתי ספר ובתנועות נוער בישראל. מורשת שהיא דוגמה ומופת לאהבת הארץ, להקרבה ולאומץ לב. סיפור חייו ומותו מספק השראה לדורות רבים ומעודד את הנוער לשאוף לנתינה ולאחריות חברתית. דמותו מוזכרת בשירים ובספרים ומונצחת באנדרטת אבן מרשימה של "האריה השואג" בתל חי, בטקסים ובאירועים לאומיים.
יוסף טרומפלדור, בגבורתו ובהקרבתו, היה לדמות מאחדת ולסמל לאומי בתולדות עם ישראל. פועלו הצבאי והחלוצי הוא דוגמה למימוש ערכים של נחישות, של הקרבה ושל אחדות. סיפור חייו ומותו של טרומפלדור מגלה את דמותו של הלוחם העברי החדש ומספק השראה למורים, לאקדמאים ולדור הצעיר. מורשתו החינוכית והתרבותית היא נדבך מרכזי בהיסטוריה הישראלית. היא מסמלת את ההתעוררות הלאומית היהודית בתקופת התחייה הציונית ומזכירה את החשיבות שבאחדות העם ובמאבק למען המולדת.