חזרה למאגר הכתבות
לגעת בחירות
יעקב שקולניק עוסק בחטיבה לחינוך ולקהילה בקרן הקיימת לישראל
בחג הפסח אנו חוגגים את יציאתו של עם ישראל מעבדות לחירות. זה קרה, כך התורה מספרת, רק אחרי מאבק קשה בַּמִצרִים. גם בעידן המודרני, השגנו את חירותנו לאחר מאבקים קשים. אתם מוזמנים לקרוא על ארבעה מקומות שבהם התחוללו מאבקים בדרך למדינת ישראל עצמאית ולטייל בהם.
מצפה בית אשל
יום קיץ לוהט בנגב, אוגוסט 1943. משאית קטנה עוצרת בגדה הדרומית של נחל באר שבע, לא הרחק מהגשר הישן של הרכבת הטורקית. מתוך המשאית קופצים חמישה חבר'ה ופורקים אוהל, מיטות, פרימוס וכמה קופסות שימורים. אחרי שהם מורידים בזהירות טרקטור קטן, הנהג מתניע את מנוע המשאית ונוסע לדרכו, מותיר מאחוריו שובל גדול של אבק. סביב משתרעים מישורים ריקים ולא נודעים, המקיפים את באר שבע הערבית ואת אוהלי הבדווים הפזורים במרחב.
ככה, ללא טקסים ונאומים חגיגיים, החל את דרכו מצפה בית אשל, המצפה השלישי שהקימה קק"ל בנגב במטרה לבחון את אפשרויות ההתיישבות באזור ואת האפשרות לגדל בו גידולים חקלאיים. הניסוי הצליח מאוד, ובזמן קצר, בניגוד לכל הציפיות, נעשה המקום ליישוב משגשג, כמעט קיבוץ של ממש, שגרו בו גם נשים וילדים. בקיץ 1947, מנה היישוב יותר ממאה תושבים, בהם 12 ילדים. ערכו כאן ניסיונות חקלאיים מוצלחים, גידלו חיטה וירקות, תרנגולות ופרות, ואף פיתחו מקורות פרנסה נוספים.
במלחמת העצמאות, הפגיז הצבא המצרי את היישוב, וכבר ביום הראשון נהרסו כל המבנים ומרבית בעלי החיים נהרגו. הנשים והילדים עזבו מבעוד מועד, והמגנים התבצרו בבונקר שבנו תחת האדמה. במשך חמישה חודשים, ספג בית אשל יותר מ-3,000 פגזים, אך היישוב החזיק מעמד ולא נכנע. לאחר כיבוש באר שבע ולאחר המלחמה, ננטש המקום.
קרן קימת לישראל שיקמה את בית אשל. כיום אפשר לבקר במקום, לראות את המבנים הישנים ואת עמדות המגנים, לצפות בסרטון, להאזין למסבירנים קוליים ולהכיר את סיפורם המופלא של האתר ושל המתיישבים בו.
- למידע נוסף: אתר החינוך של הקק"ל
- איך מגיעים? בית אשל נמצא בפארק נחל באר שבע. ווייז: מצפה בית אשל.
- שעות פתיחה: בימים ראשון-חמישי בין השעות 16:00-9:00, בימי שישי ובערבי חג בין השעות 13:00-9:00.
- קבוצות חייבות בתיאום מראש, בטל': 050-2763506 (לא בשבת).
מצודת ביריה
באחד הלילות הקרים של הגליל, בפברואר 1946, יצאו שניים מחברי הפלמ"ח הדתי ממצודת ביריה לא"ש לילה כחלק מאימוני המחלקה. הם התקרבו למחנה הצבא הבריטי (בימינו בסיס של פיקוד צפון). חיילי הלגיון הערבי, ששירתו במחנה תחת הצבא הבריטי, הבחינו בהם ופתחו בירי. בתקרית נפגע הכלב שליווה את שני החיילים, אך הכוח והכלב הצליחו לחזור למצודה. הבריטים עקבו אחר כתמי הדם והגיעו למצודה. בחיפושיהם אחר נשק בלתי חוקי, גילו סליק במרחק כחצי קילומטר מצפון למצודה ובו ניירת שקושרת את הנשק לחברי ביריה. בעקבות גילוי הנשק, עצרו הבריטים את 24 חברי הפלמ"ח הדתי והובילו אותם לכלא עכו ומשם לכלא בירושלים.
בתחילת דרכה, הייתה ביריה אחת משישה מצפים שנבנו בארץ. ב-1943, נוסדו שלושה מצפים בדרום הארץ, ושנתיים אחר כך נוספו שלושה מצפים בצפון, ובהם מצודת ביריה. מצודת ביריה נבנתה על הר הנועזים. המצודה כללה חומה שהקיפה חצר, חדרי מגורים, מאפייה, חדר אוכל, בית כנסת ושני מגדלי תצפית. המגדל הגבוה שימש לקשר עם מפקדת ההגנה שישבה באיילת השחר. מרזבים אספו את מי הגשמים לבריכת מים גדולה ומקורה שנבנתה מדרום למצודה.
היישוב היהודי בארץ סירב לקבל את מעצרם של חברי ביריה ואת חיסול נקודת ההתיישבות העברית. מפקדת ההגנה והיישוב היהודי התארגנו לעלות לביריה ולהיאחז בה מחדש. בלילה סוער של י"א באדר, במסווה של עלייה לקברו של יוסף טרומפלדור בתל חי, עלו לביריה ברגל כ-3,000 נשים וגברים, נערות ונערים, חילונים ודתיים. הם הקימו מחנה אוהלים, אך הבריטים פינו אותם.
היישוב בארץ לא אמר נואש, ובי"ד באדר 1946, נרשמה עלייה שלישית לביריה – הפעם של בני גרעינים של בני עקיבא. הבריטים הרימו ידיים ואפשרו לכ-25 מחברי גרעין ה' להתיישב מחדש במצודה. לאחר מכן, החליפו אותם חברי גרעין ו' של בני עקיבא, והם נשארו במקום עד הקמת המדינה.
ביריה רשמה פרק מפואר בהיסטוריה של עם ישראל ושל ארץ ישראל. היא הייתה לסמל של אחדות ולסמל לזכותו של העם היהודי להתיישב על אדמתו.
- איך מגיעים? מצודת ביריה נמצאת ביער ביריה, ליד צפת. ווייז: מצודת ביריה.
- שעות פתיחה: בימים ראשון-חמישי, בין השעות 15:00-8:00.
- קבוצות חייבות בתיאום מראש, בדוא"ל: miriamma@kkl.org.il, או בטל': 04-6922433.
חניון דרדרה
הכביש המזרחי של עמק החולה (כביש 918) הוא, לדעתנו, מהיפים בישראל. הוא עובר בין שתי שדרות של עצים גבוהים שמאחוריהם מציצים מצד אחד שדות העמק ומצד שני הרי הגולן. גם חניון דרדרה שבצד הכביש יפה מאוד. החניון משלב מקום לנופש ולפנאי, אתר מורשת ואתר התיישבות בארץ ישראל. קק"ל הציבה שולחנות פיקניק בצל עצי איקליפטוס יפים, וביניהם עובר פלג קטן המזרים את מי נחל אשמורה.
מהחניון יוצא שביל סלול קצר ומשולט המוביל אל הנקודה הנשכחת שבה ישב בעבר הקיבוץ הזעיר אשמורה, שהיה כנראה הנקודה הנידחת והמבודדת ביותר בישראל. מצד אחד חסם אותו גבול המנדט עם סוריה, ומהצד השני היו ביצות החולה. באותם ימים, הגיעה גדתו המזרחית של אגם החולה עד למרגלות הגולן ממש. ובקצרה – לקיבוץ זה היה אפשר להגיע רק בשיט באגם החולה.
הקיבוץ עלה על הקרקע בשנת 1946. החברים גידלו ירקות ומטעים ופיתחו ענף דיג. אבל מלחמת העצמאות קטעה את הכול. ב-11 ביוני 1948, תקפו הסורים את הנקודה המבודדת ונעזרו בהפצצות משני מטוסים. הקיבוץ נהרס, אך החברים והחברות ומחלקה של חטיבת "כרמלי" השיבו אש והדפו את הסורים. במהלך הלחימה, נפלו שלושה מחברי קבוצת "אייל". מאוחר יותר, הקימו חברי אותה קבוצה קיבוץ בשם זה ליד כפר סבא.
לאחר מלחמת העצמאות, כמעט ולא נותרה אדמה לקיבוץ והמקום ננטש. רק עמדת הבטון והאנדרטה מנציחות את ניסיון ההתיישבות הנועז בדרדרה.
- איך מגיעים? כשני ק"מ מצפון לגשר הפקק, בכביש המזרחי של עמק החולה (כביש 918), פונים מזרחה ונוסעים בדרך עפר כבושה כ-400 מ'. ווייז: חניון דרדרה.
חוות חולדה
בשנת 1905, רכש בנק אנגלו פלשתינה כ-2,000 דונם מאדמות חולדה הערבית למען ההנהלה הציונית. שנתיים אחר כך, נוסדה במקום חווה חקלאית, שבשדותיה הוכשרו צעירים יהודים לעבודת אדמה. בשנת 1909, נבנה בחווה בית הרצל – בית גדול ויפה שבו שכנו מנהל החווה והפועלים. בחצר הבית הוקמה בריכת מים, ושרידיה ניכרים גם כיום.
מנהל החווה, לואי בריש, השתמש בכל חדרי הקומה העליונה למגורים, ואילו הפועלים לנו במרתף. בריש לא שלט בשפה העברית והיה רחוק מהאידיאליזם של אנשי העלייה השנייה. המתחים שנוצרו בינו לבין הפועלים אילצו אותו לעזוב את החווה. מחליפיו – יצחק וילקנסקי ושלמה לבקוביץ (לביא) – ייצבו את החווה כמופת של עבודה עברית בארץ ישראל.
בנטיעות שהחלו בחוות ההכשרה של חולדה, ממזרח לרחובות, ב-1908, ניטעו כרם זיתים בן 12,000 שתילים, כרם גפנים ומטעי נשירים. מלחמת העולם הראשונה ומכת ארבה השמידו רבים מן העצים. זה היה סופו של היער הראשון שנטעה קק"ל לזכר בנימין זאב הרצל. מאז נוטעת קק"ל בעיקר עצי יער, ורק במקומות נבחרים ומעטים ניטעים עצי פרי.
בשנת 1929, ניסו הערבים לפגוע באלימות בהישגי ההתיישבות העברית ותקפו יהודים במקומות רבים בארץ. תקופה זו ידועה בשם "מאורעות תרפ"ט". המכה הקשה מצאה יישובים רבים בלתי מוכנים. 133 יהודים נהרגו בפרעות, בעיקר בני "היישוב הישן". נקודות אחדות אף ננטשו מתושביהן. אבל, דווקא בחולדה השתלשלו האירועים בצורה אחרת. דווקא כאן, בנקודה מבודדת לחלוטין, החזיקו מעמד 16 צעירים, שתוגברו בעשרים אנשי הגנה, ולא נכנעו למאות הפורעים שעלו על המקום. התוקפים הציתו את היער ואת הגורן, אך המגנים מנעו את החדירה לחצר. בקרב נהרג אפרים צ'יזיק, מפקד חולדה ואחיה של שרה צ'יזיק, שנפלה על הגנת תל חי.
מי שיבוא היום ליער חולדה יוכל לראות את קברו של אפרים צ'יזיק ואת האנדרטה המרשימה "גבורה ועבודה" שהציבה במקום הפסלת המפורסמת בתיה לישנסקי בשנת 1937. הפסל מתאר שלוש דמויות: אפרים צ'יזיק, אחותו שרה צ'יזיק, שנפלה בתל חי, ודמות נוספת לזכר הנופלים במערכות ישראל. האנדרטה מציגה את עמידת היישובים העבריים מאז תל חי ועד חולדה. באנדרטה משולבים כלי עבודה, המסמלים את הקשר של מגני היישוב לחקלאות. אפשר לראות גם את "בית הרצל" שעומד בלב היער.
חולדה מילאה תפקיד חשוב גם במלחמת העצמאות. מחולדה יצאו רוב השיירות לירושלים הנצורה, ומבריכת המים העגולה שביער הזרימו מים בצינור שהניחו במהירות בדרך בורמה לאחר שהירדנים ניתקו את הקו הראשי לעיר. ליד הבריכה מוצב שריד מן הצינור המקורי, שהציל את ירושלים מצמא.
- איך מגיעים? יער חולדה נמצא כ-1.5 ק"מ ממזרח לכניסה לקיבוץ חולדה (כביש 411). ווייז: יער חולדה.