מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
של"ח וידיעת הארץ - מינהלת הטיולים
חזרה למאגר הכתבות

פורץ דרך | גיליון 13

share
שתפו עמוד:
פורץ דרך | גיליון 13
נושא: חברה וקהילה
אזור בארץ: כל הארץ
גיליון: מס' 13

פורץ דרך נגישה – ריאיון עם מנכ"ל עמותת לטם

שקד ויסקין מולוב, מדריכה בלטם

עמוס זיו, מנכ"ל ומייסד עמותת לטם צילום: עמותת לטם
עמוס זיו, מנכ"ל ומייסד עמותת לטם צילום: עמותת לטם

בעקבות מפגש מרגש עם קבוצה של אנשים עיוורים, נחשף עמוס זיו לקשיים הכרוכים ביציאה לטבע לאנשים עם מגבלה. מפגש זה היה עתיד לעצב את חייו הבוגרים של עמוס בצורה שהיה קשה לדמיין.

וכך סיפר עמוס: נולדתי וגדלתי ביקנעם המושבה. אחרי הצבא, עבדתי בבית ספר שדה עפרה כשנה. באחת הפעמים, הגיעה אלינו קבוצה של 15 חבר'ה מבית חינוך עיוורים בירושלים. לא הייתה לי שום היכרות מוקדמת עם אנשים עם מוגבלויות. על אף שרצינו לעשות הרבה דברים והיו לי הרבה רעיונות, בפועל מה שעשינו לא כל כך התאים. בראש ובראשונה כי לא הבנתי שכאשר מדברים על עיוורים המנעד הוא רחב, וחלקם הם בכלל כבדי ראייה. תוך כדי ההדרכה התגבשה אצלי ההבנה שיש צורך להתאים לכל אחד את ההדרכה בנפרד. בעצם פה, בפעם הראשונה, ראיתי את הצורך בהנגשת תוכן – העברת מידע לאדם אשר מתקשה בהבנתו. שאלתי את עצמי כיצד עושים זאת. התחלתי לחשוב על הקמת ארגון שיתמחה בהעברת מידע והנגשה, ספציפית לאנשים עם לקויות ראייה.

הרעיון הראשוני היה לעשות את זה בשותפות עם החברה להגנת הטבע. נשלחתי לחקור ולעשות שיעורי בית. כשחזרתי ,אמרו לי שהרעיון יפה, אך שישנם צמצומים ולא ניתן להוציא את הרעיון לפועל. תוך כדי המחקר שעשיתי, הבנתי שישנו צורך של כלל האוכלוסייה, לאו דווקא אנשים עם מגבלת ראייה, לצאת לטבע, לטייל, ובעיקר לקבל הדרכה מותאמת ואיכותית. התחלתי להיפגש עם אנשי מקצוע, אנשים עם מוגבלויות בעצמם ובעלי משפחות שבהן יש אדם עם מגבלה. ניסיתי לשמוע על הצרכים, והבנתי את הקושי שבהעברת המידע באופן כללי וספציפית בתחום הפנאי, מעבר לשעות בית הספר.

בעבר חשבתי רק על תחום הטיילות, מה שלימים התרחב אצלנו בעמותה לתחומים נוספים. הנושא הזה היה לי בראש כמה שנים, אבל לא עשיתי איתו יותר מדי. יצאתי לטיול מסביב לעולם, וכשחזרתי ביקשו שאהיה מרכז המשק של האגודה החקלאית במושבה. זו הייתה הפעם הראשונה שקיבלתי תפקיד ניהולי ארגוני, למרות שלא הייתה לי הכשרה מוקדמת. במקביל יצאתי לקורס מרכזים במכללת רופין, שם קיבלתי כלים לניהול, ריכוז וארגון. גם הכרתי את הטריטוריה של המושבה יקנעם ושטחי המרעה, מה שלימים אחר כך עזר לי בנושא של תפעול וניהול חוות עמק השלום.

אחרי העבודה במושבה, התקבלתי לתפקיד של ניהול באיזו חברה ברמת גן ומצאתי את עצמי מאוד משועמם. מתוך השעמום, שב ועלה נושא ההדרכה לאנשים עם מוגבלויות בחזרה מירכתי הראש. וחשבתי לעצמי: אולי נעשה עם זה משהו. רעננתי את הפגישות ואת הדברים שעשיתי בעבר. פניתי למשרד החינוך וקיבלתי מהם תמיכה וכמה תקנים למורות חיילות. הייתי צריך מקום לפעילות, ובמקרה באותו זמן נפתח מכרז וחיפשו מפעיל לחוות עמק השלום שנמצאת על יד יקנעם. הצעתי את הרעיון שלי, והוא התקבל.
 
ההתחלה הייתה מלווה בהרבה ניסוי וטעיה. נעזרתי בסמינר הקיבוצים ובחוג לחינוך מיוחד במכללת אורנים. הם ליוו אותנו בשנים הראשונות בתחום הפדגוגי בהנגשת המידע. הם התמחו בעיקר בהנגשת מידע בתוך כיתה. לאט לאט התחלנו לפתח חומרי הדרכה משלנו כדי להעביר את הידע בטבע לאוכלוסיות עם מוגבלויות. עם השנים התרחבנו לתחומים נוספים – תחום חוגי הטבע, שהוא תחום שבו אנחנו מביאים את הטבע אל המסגרות ומתפתח קשר מתמשך ורציף. הוקם גם תחום של העברת סדנאות בנושא חקלאות קדומה באופן המותאם לאנשים עם מוגבלויות בחוות עמק השלום, מקום מושבנו. לאורך השנים, התפתחנו רבות בכמות ההדרכות, באיכות ההדרכה שלנו, בהכשרות שונות ובהיקף הפעילות שלנו. עם הזמן התפרסנו גם לאזורים נוספים ופתחנו עוד שני מרכזים נוספים בארץ – בירושלים ובדרום.

כבר מהתחלה, עבדנו עם כל סוגי המוגבלויות – לקויות חושיות, קוגניטיביות, ניידות, מתמודדי נפש, והצטרפו אלינו גם קבוצות שלא חשבתי מלכתחילה שייתרמו משירותינו. אחת מהן הייתה קבוצה של נוער בסיכון, שגם צריכים הדרכה בקבוצות קטנות ויחס יותר אישי. הקבוצה השנייה הייתה נשים וילדים ממקלטים של נשים מוכות, קבוצה שדורשת הרבה התאמות ברמת ההדרכה, כמו למשל העצמה ויחס אישי. לפני כמה שנים, נוסף תחום חדש ופורץ דרך בעמותה – נגיש להכיר.

הבנו שעם השנים פיתחנו גם כלים להעברת מידע והכשרות מסוגים שונים. הבנו שיש לנו כלים לא רק בתחום ההדרכה עצמה, אלא גם בתחום שבשנים האחרונות החל להתרחב בארץ – היכרות וחשיפה לצרכים השונים של אנשים עם מגבלה. פיתחנו הכשרות לאנשים שהם נותני שירות (רופאים, נהגים, מדריכים וצוותים שונים), שנותנים ביומיום שירות גם לאנשים עם מוגבלויות. במרכז נגיש להכיר, מועברות הכשרות וניתנת חשיפה לצרכים השונים של אנשים עם מוגבלויות.

עוד התפתחות חשובה שעשינו במרכז נגיש להכיר כוללת הכשרה והנגשה של אתרי תיירות. כיום אנו עובדים עם מוזיאונים, עם אתרי מורשת של המועצה לשימור אתרים, עם גנים לאומיים, ושם אנו מתמחים בהתאמות של התכנים, בפיתוח מערכי הדרכה נגישים ובהכשרות לאנשי הצוות. העבודה הזו משתלמת, וכבר רואים את התוצאות בשטח – אנשים עם מגבלה יכולים כיום ליהנות מיותר אפשרויות בילוי ופנאי במגוון מקומות בארץ. בעצם, בחרנו לקחת את הידע שלנו ולהעביר אותו הלאה. העמותה פעלה לאורך השנים גם בכמה תחומים פיזיים. שני הבולטים בהם היו הקמת שביל נגיש בנחל השופט והנגשה של חוות עמק השלום. זהו המקום היחיד בארץ שבו אדם המתנייד בכיסא גלגלים או הליכון יכול לעבוד במתקנים עתיקים ולהתנסות בגת, בבית בד ובבאר אנטליה.

כשהעמותה הוקמה, היינו הארגון היחיד בארץ אשר שעסק בתחום. היו בארץ כמה מקומות נגישים לכיסא גלגלים, לרוב לכיסא בודד, אך כמעט לא היו מקומות המאפשרים חוויה שלמה, טיול והדרכה איכותית. זה עיסוק מרכזי ופריצת דרך חשובה שהעמותה עשתה: העברת מידע ותוכן באמצעים שונים. מרעיון קטן גדלנו להיקף פעילות של מעל 40,000 מודרכים בכל שנה.

ספר על אבן דרך שהייתה הכי משמעותית לאורך השנים

השביל בנחל השופט, למרות שאינו מייצג את ליבת העשייה של העמותה, שם אותנו "על המפה" והוא עד היום מודל לחיקוי להמון שבילים ואתרים שונים בארץ. השביל מכיל תשתית ראויה, ובעיקר זה שביל עם הדרכה מאוד מותאמת ואיכותית.
אבן דרך משמעותית נוספת הייתה ההתפרסות לכל חלקי הארץ, לצאת מגבולות הצפון, מהטריטוריה המוכרת, ולפעול בכל הארץ. כיום אנו מלווים גם הקמת שביל נגיש בנחל ציפורי ואפילו בערבה.

ישנם לא מעט רגעים מרגשים, הרגעים האנושיים והקטנים, היומיומיים. אני מתרגש כשאני שומע את סיפורי המדריכות. כשילד פתאום אומר דברים שהוא בחיים לא אמר קודם, אימא שבוכה ומתרגשת כשהיא ממששת דגם של הגולן ומבינה לראשונה את הקשר לשם של האזור כי הבן שלה בגולני, ילדים שמדברים בטיול אחרי שלא הוציאו מילה קודם לכן או כאלה עם מגבלה קוגניטיבית שמכירים את הפרחים בשדה אחרי כמה טיולים שבהם לימדנו אותם את זה.

עם זאת, יש המון בירוקרטיה בתחום, יש צורך בהמון משאבים שלא תמיד קלים להשגה. אחד הדברים הטובים בלטם שאני מרגיש שהצלחנו לייצר הוא רתימת עובדי צוות ערכיים, מחויבים, רתומים ואיכותיים. הצלחנו לגייס מדריכים מאוד איכותיים. ברגע שמודרך מגיע ופוגש את היחס המתאים אליו, הלקות שלו מתגמדת, והמרחב מאפשר לו להביא את האיכויות שלו. הדבר נכון לגבי כל אדם, ובמיוחד לאנשים עם מגבלה. פריצת דרך משמעותית בלטם היא הנגשת תרבות הפנאי. הנגשת טיילות והעברת מידע באמצעים שונים לאנשים עם צרכים מיוחדים. היום גופים רבים באים ללמוד מאיתנו.

בעוד עשור תהיה הגדלה של כל אחד מהמרכזים ותחומי העשייה שלנו. פיתוח של כלי העבודה שלנו כדי להגיע ליותר אנשים באופן יותר מדויק והתרחבות גם לתחומים חדשים. תחום חשוב הוא הכשרת אנשים עם מוגבלויות לתעסוקה, להדרכות ולנתינת שירות. "מדריך נגיש" זה אחד הפרויקטים הקיימים היום, המכשיר אנשים עם מוגבלויות להדריך תלמידים וקהלים שונים בפעילויות בחיק הטבע. מעבר לחשיבות שיש בכך לאדם עם המגבלה, יש בכך חשיבות גדולה לחברה שלנו. פעילות מעין זו גורמת לנו להיות חברה טובה יותר, ערכית ומקבלת יותר.

ולסיום?

אני מאמין בדרך באמונה שלמה ומאוד שלם עם העשייה שלי. אני מאמין במה שאני עושה ואוהב את מה שאני עושה ואת מה שהצוות שלנו עושה. יש לנו מטרות, ואני יכול לעמוד מאחורי כל אחת ואחת מהן. יש לי משאלה שיראו בנו שווים בין כל שאר הארגונים המצוינים העוסקים בטבע וידיעת הארץ ושיתמכו בנו באופן שוויוני. אנשים עם מוגבלות זכאים לקבל שירותים, ידע ותוכן ברמה איכותית.

כולם מוזמנים לחגוג איתנו בכנס "נגישות מעל ומעבר", שיתקיים במוזיאון הטבע בתל אביב, ב-7.12.2023.