חזרה למאגר הכתבות
סיפורי גבורה מאחדים
רב נגד אליעזר מגידיש משרת זה 42 שנה במשטרת ישראל כחבלן משטרה, ובארבע השנים האחרונות כמדריך בכיר בבית המורשת של משטרת ישראל. משמש, בין היתר, כמורה דרך בכיר. מומחה בתחום פעילות משטרת ישראל במלחמת חרבות ברזל. מתגורר במרכז הארץ. סבא לנכדים.
חג חנוכה: חנוכייה, סביבון, סופגניות וכמובן גיבורים. המכבים הגיבורים. אכן, בצדק רב זכו המכבים בכינוי גיבורים, גיבורים שאת סיפור גבורתם אנחנו מציינים בכל שמונת ימי החנוכה. אך על אף שגיליון זה מתפרסם בחנוכה, אני רוצה לספר את סיפור גבורתם של גיבורים אחרים. הגיבורים של משטרת ישראל בחג שמחת תורה של שנת תשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023.
בבוקרו של שמחת תורה זה, פלשו למעלה משלושת אלפים מחבלים חמושים למדינת ישראל מגבולה של רצועת עזה. הם פשטו על מושבים, על קיבוצים ועל עיירות והחלו במסע טבח רצחני, באונס ובביזה ללא רחם.
כאשר התחיל הכול, היו בכל תחנות המשטרה באזור כ-45 שוטרים במשמרות. מולם עמדו נחילי המוות. השוטרים עמדו מול מחבלים חמושים היטב כאשר בידם היה לרוב אקדח בלבד. אין ספק שמדובר בנחיתות, גם בכוח אדם וגם בחימוש. בשעה 06:50 לערך, ניתנה פקודה להקפיץ את כל השוטרים שיכולים להגיע לזירה. והשוטרים? לא אכזבו. שוטרים שרק קמו משנתם, שוטרים שיצאו לפעילות בוקר ספורטיבית וכמובן שוטרים שהיו בדרכם לבית הכנסת – כולם עזבו את עיסוקיהם והתייצבו. וסיפורי הגבורה? היו רבים!
אנחנו, אנשי בית מורשת משטרת ישראל, עסקנו בימים שלאחר שמחת תורה בתיעוד פעילות השוטרים ביום זה. ראיינו מאות שוטרים שלחמו. אני אישית ראיינתי עשרות מהם. אנסה להביא בכתבה זו מעט מרוח הדברים.
אורן, אחד השוטרים לחם בכניסה האחורית לקיבוץ רעים. הוא יצא מביתו בנתיבות למרות שהיה בחופשה ללא תשלום מהמשטרה, הצטרף לחבריו ולחם בגבורה עד למיגור מתקפת המחבלים על הקיבוץ. כאשר ראיינתי אותו, סיפר לי בדמעות כי שמונה מכלל השוטרים שלחמו איתו ביום זה נהרגו. אחד מהם היה סגן ניצב איציק (יצחק) בזוקשווילי הי"ד.
באופקים, יצאו השוטרים להילחם על הבית. בקרב נהרגו חמישה שוטרים. ארבעה שוטרים נפלו במרחק שלא עולה על 300 מטרים מביתם, והחמישי התגורר במושב סמוך. הם נלחמו על הבית ממש, פשוטו כמשמעו. אחד מהם, יגאל אילוז הי"ד, שירת איתי ביחד במערך החבלה והייתה בינינו היכרות אישית.
שוטר נוסף שנהרג, מיכאל לזימי הי"ד, נמצא בזירה לבוש בגדי ספורט ובכובע זיהוי וללא נעליים. נעליו לא נמצאו. בדיעבד, סיפרה לנו רעייתו שהוא עמד לצאת לריצת בוקר כאשר התחיל הירי והוא רץ מהבית להילחם יחף. הוא נפל בעת הסתערות על שני מחבלים. אני חייב לציין גם את תושבי העיר אופקים. בעיר נפלו 54 תושבים ושוטרים. שמונה אזרחים נפלו בקרב מול המחבלים.
אל קיבוץ כפר עזה, הגיע קצין משטרה בעקבות קריאה אקראית של אזרח. הוא הגיע לקיבוץ, הקים צוות קרב של חמישה לוחמים שלא הכירו זה את זה. במשך שעות, עד להגעת הצבא, מנעו החמישה מהמחבלים להיכנס לעומק הקיבוץ.
בשדרות, היה מאבק מר על תחנת המשטרה. 26 מחבלים כבשו את התחנה. בתחנה היו שוטרים בודדים בלבד. הם ניהלו קרב עד להגעת התגבורת. במהלך הקרב, נהרגו בתחנה עשרה שוטרים. אחת מהן היא השוטרת מור שקורי. מור שמרה על קור רוח במשך כל הקרב ואפילו הגישה עזרה ראשונה מצילת חיים לעמית. לצערנו, אביה של מור, שהיה גם הוא שוטר, נרצח לאחר כמה חודשים על ידי מחבל בדרכו לתחנת משטרת חברון, שבה שירת.
משטרת ישראל איבדה באותו יום שמחת תורה 59 שוטרות ושוטרים. הדרגה הזוטרה ביותר בצבא היא טוראי כי חייל צועד בטור. הדרגה הזוטרה ביותר במשטרה היא שוראי כי השוטר עומד בשורה. תפקידה של המשטרה הוא שמירה על הסדר ואכיפת החוק. ביום זה, אף שוטר לא הסתכל ימינה ושמאלה אל חבריו לשורה לראות מי צועד קדימה. כל שוטר פשוט צעד צעד קדימה, יצא מהשורה והחל להילחם. השוטרים לא שאלו אם זה תפקידם להילחם מול פולש. הם פשוט יצאו.
אז בחנוכה זה, בנוסף לציון גבורתם של המכבים, בואו נעלה יחד על נס גם את גבורתם של שוטרי משטרת ישראל.