אנו הולכים בדרך | גיליון 13

 "לשלמה הגמל יש תשע דבשות, תשע דבשות, תשע דבשות, לשלמה הגמל יש תשע דבשות וככה הוא הולך..." (עממי)

המסעות, הטיולים והסיורים מורכבים מקטעי הדרכה והפגה, הפסקות אוכל וחטיפים, נסיעה באוטובוס ואטרקציות. אבל הלב של טיול טוב הוא פשוט הליכה במסלול. ההליכה בדרך מנקודה א' לנקודה ב' אמורה לתפוס חלק גדול מזמן הטיול ואמורה לתרום לחוויה, לאתגר ולגיבוש החברתי של הקבוצה המטיילת. לצד היתרונות שיש בקטעי ההליכה שבטיול, שעליהם יורחב בהמשך, ההליכה יכולה לזמן גם שעמום, קושי פיזי, בעיות חברתיות. כתוצאה מאלה, חוויית הטיול עלולה להיפגע. אי לכך, אנחנו, מובילי הטיול, נדרשים לתת את הדעת גם לחלקים אלה שבטיול ולא להתייחס אליהם כסתם קטעי מעבר מנקודה לנקודה. לפני שנצלול לדברים שכדאי לעשות בהליכה בטיול, שווה להקדיש רגע לדברים שעדיף לא לעשות בזמן ההליכה בטיול:

1. שימוש במכשירים סלולריים – נראה שהיום הסלולרי הוא המשך טבעי של היד, ורבים הולכים איתו ביד גם כשאינם עושים בו שימוש. צריך להשתדל לצמצם ככל האפשר את נוכחותם של המכשירים הסלולריים בטיול היות שהם מנתקים את התלמידים מחוויית הטיול ואינם מאפשרים להם להיות ב"כאן ועכשיו". שימוש בטלפון לצורך תיעוד חוויות הטיול הוא מבורך, אך עדיף להשאיר אותו בתיק עד לרגע הראוי לתיעוד. מעבר לכך, שימוש בטלפון בזמן המסלול יוצר בעיה בטיחותית. התלמיד אינו ער לתוואי הדרך ועלול למעוד או לאבד את הקבוצה. בנוסף, רצוי ששתי הידיים יהיו פנויות בהליכה כדי שנוכל להשתמש בהן אם המסלול מאתגר או אם אנחנו או מישהו לידינו נופלים. ברור שיש קבוצות שבהן איסור על נשיאת סלולרי הוא בבחינת פגיעה בציפור נפשם של התלמידים, אך כמו תמיד זה עניין של חינוך. אפשר לסכם שהשימוש במכשירים מותר בעצירות בלבד ולציין שבכל מקרה יש תמיד לעצור לפני צילום ולא לצלם אגב הליכה. 
2. אוכל – כמו הסלולרי, גם אוכל תופס לנו את הידיים ואינו מאפשר שימוש בהן במקרי חירום. אכילה בזמן הליכה מסיחה את הדעת, אינה בריאה ובסופו של דבר גם משאירה שובל של שאריות ושל זבל אחרינו. הקפידו על אכילה בזמן העצירות בלבד. בשתייה דווקא כדאי להרבות, גם לאורך ההליכה. מי שברשותו שלוקר יכול לשתות בעת ההליכה. השאר יעצרו רגע, ילגמו כמה לגימות וימשיכו בדרכם. 
3. מוזיקה – בעבר, תלמידים היו מביאים לטיול רדיו טייפ ענק והם נשאו אותו על כתף אם רצו להשמיע מוזיקה. היום יש לנו כבר רמקולים קטנים שעושים רעש גדול. חלק מהרעיון של טיול הוא לנתק אותנו מהרעשים הרגילים ולאפשר לנו להקשיב לטבע וזה לזה. מה גם שכפייה של טעמנו המוזיקלי על סביבתנו אינה מעשה חברי במיוחד. יבואו תלמידים מתחכמים ויגידו: "אין בעיה, אני אשמע באוזניות". אך פעולה זאת מנתקת אותם מהסביבה ומהחברים, אינה מאפשרת להם לשמוע במקרה שמזהירים אותם מפני משהו ואף עלולה לפגוע בשיווי המשקל שלהם בזמן ההליכה. 
4. פיצולים – ככלל בטיול, הקבוצה תלך בגוש אחד. גם אם מתחלקים לחוליות משימה, בקטעי ההליכה יש ללכת כקבוצה אחת מאוחדת. יש להקפיד שלא ייווצרו רווחים גדולים מדי שעלולים לגרום לנתק בקבוצה ולאיבוד תלמידים. 

אז אחרי שאמרנו מה לא לעשות, בואו נדבר על התועלת שבהליכה. ההליכה כשלעצמה היא פעילות בריאה ומרוממת את הגוף ואת הנפש. ההתמכרות למסכים והיכולת להביא כמעט כל דבר לדלת הבית בלי לצאת החוצה גרמו לנו להמעיט בפעילות חשובה זאת. לילדים, בעיקר אלו שאינם עוסקים בספורט בקביעות, הליכה היא האימון הפיזי הכמעט יחיד שהם עושים. קטעי ההליכה בטיול מאפשרים, מעבר לתועלת הבריאותית, גם התמודדות עם קושי ועם אתגר, התבוננות בסביבה ובנוף והתפעלות מהם, אפשרות לחיזוק קשרים חברתיים או זמן להתבוננות פנימית. 

הדרך מאפשרת יתרונות רבים לצד החסרונות שצוינו בתחילת המאמר. כדי להימנע מהחסרונות ולהעצים את החוויה ואת התועלת שבטיול, כדאי להקדיש מחשבה לפעילות שתיעשה במהלך ההליכה. לעיתים מדריך הטיול יפעיל את הקבוצה גם במהלך ההליכה במסלול, אך לרוב המדריכים אינם עושים זאת. רובם מעדיפים להתרכז בנקודות העצירה במסלול ולקיים פעילויות דרך במהלך הנסיעה ולא בהליכה. משום כך, אנחנו, אנשי החינוך המלווים את הטיול, יכולים לפעול דווקא בקטעים אלה של הליכה. להלן דוגמות ואפשרויות לניצול קטעי ההליכה שבמסלול:

1. שירים – יש המון שירים שאפשר לשיר עם הקבוצה בדרך – כמו "אל המעיין" האלמותי ו"שיר הדרך" של בוב ספוג, שכנראה נכתב בהשפעת חומרים משפרי תודעה. חלק מהשירים משלבים גם ריקוד (כמו "שלמה הגמל" שהובא בפתיחת המאמר), חלקם הם יותר קריאות מאשר שירים, ולפעמים אפשר פשוט לשיר יחד משהו מהרפרטואר החביב על התלמידים. שירה משותפת מחזקת את תחושת השייכות לקבוצה, מרימה את המורל ומעבירה את הזמן בקטעים שבהם השעמום גובר. יש לשים לב שהשירים אינם מכילים ביטויים פוגעניים וגזעניים ומתאימים לשכבת הגיל של התלמידים.
2. משחקי דרך – קיימים משחקים רבים שאפשר לשחק אגב הליכה: ארץ עיר, קונטקט, כן לא שחור לבן ועוד. רצוי לבחור במשחקים פשוטים, ללא חוקים רבים, ועדיף כאלה שלא נפסלים בהם ויוצאים מהמשחק. חשוב להתאים את המשחקים לתוואי השטח. לדוגמה: לא נבחר במשחק הכולל ריצה במסלול צר או תלול. רצוי להימנע משימוש ביותר מדי עזרים (דפים, מדבקות וכו') שכן פעמים רבות הם ימצאו עצמם מתגלגלים במסלול. 
3. שיחות אישיות – הדרך מאפשרת לצוות החינוכי זמן לשיחה עם תלמידים בצורה פרטנית או בקבוצה. האופי הבלתי פורמלי של הטיול גורם לתלמידים להיחשף בצורה אחרת מאשר בבית הספר, ולעתים זאת שעת כושר מצוינת לדבר איתם על דברים שבדרך כלל לא מתאפשר לדבר עליהם. ההליכה מאפשרת גם לתלמידים לדבר בינם לבין עצמם. המורה יכול לעודד שיח בין תלמידים שבסיטואציות אחרות אולי אינם מדברים ביניהם. 
4. תיעוד – בכל טיול חשוב שיהיו כאלה שיתעדו את האירוע לטובת הדורות הבאים. תלמידים רבים שמחים להשתתף במלאכת התיעוד גם בלי שהתבקשו. בניגוד לדעה הרווחת, הוכח כי צילום ותיעוד של הפעילות בעזרת הסלולרי מסייע לחבר את התלמידים לאירוע ולקבוצה. רצוי שהתיעוד יעשה בצורה מסודרת ולקבוע מראש כיצד הטיול יתועד ומה התוצר המבוקש, אחרת תגיעו לסיכום הטיול ותזכו למצגת של חמישים תמונות סלפי שבהן מופיעים כשליש מתלמידי הכיתה בלבד. 
5. למידה – במיוחד כשמדובר בסיור לימודי ולא בטיול שנתי, מומלץ לצייד את התלמידים במשימות דרך: דברים שהם צריכים לחפש ולצלם, שאלות שהם אמורים למצוא את התשובה להן במהלך ההליכה, משימות איסוף (עלים או אבנים, שמות של רחובות או שלטי פרסומת מצחיקים) או ניווט וסימון במפה. משימות הדרך מגבירות את המעורבות של התלמידים בסיור. 
6. עבודה פנימית – מיועד בעיקר לתלמידים בוגרים יותר. אחד היתרונות שיש בדרך הוא האפשרות להיות בסביבה מופחתת גירויים. אפשר לבקש מהתלמידים לחשוב על שאלה או על נושא מסוים במהלך קטע ההליכה. זאת יכולה להיות השאלה איך אתה מתמודד עם אתגרים בחייך, שתישאל לפני עלייה מאתגרת, או הנושא מטרה אחת שאתה מעוניין להציב לעצמך השנה, שיוגדר בתחילת קטע הליכה ארוך שסופו אינו נראה. לפעמים המדריך יבקש לבצע "הליכת בדד" – הליכה שבה התלמידים הולכים ברווחים גדולים זה מזה במטרה למקסם את חוויית ההתבוננות הפנימית. חשוב להקפיד שהמדריך שמבצע את הפעילות בקי מאוד בתוואי הדרך ומכיר את מאפייני הקבוצה לפני סוג כזה של פעילות.

בסופו של דבר, כל טיול מורכב מרצף חוויות קטנות, משמעותיות יותר ופחות. ככל שנשכיל להשתמש בצורה נכונה בכל חלקיו של הטיול, כך התלמידים והצוות יחוו טיול חוותי, משמעותי ומהנה.