אי שם לפני 150 שנים, בעונה זו של השנה, יצאו מיפו אל סבך הביצות של נהר הירקון חמישה אנשים בדרכם להגשמת חלום: הקמת מושבה חקלאית יהודית ראשונה מסוגה בעמק הפראי שעל גדת הנחל. לכל אדם בעל היגיון בריא נראה החלום הזיה. ואכן, המציאות התגלתה כמורכבת. הדרך להגשמת חלום המושבה הייתה רצופה אתגרים ומורכבויות, פשרות ומחלוקות. בסיור עירוני קליל ברחובותיה של פתח תקווה, נצעד בעקבות סיפורה של המושבה שנהייתה, הודות לנחישות מייסדיה, ממושבה קטנה לעיר החמישית בגודלה בישראל.
פארק ז'בוטינסקי-שוני – השוכן בין זיכרון יעקב לבנימינה, למרגלות רמת הנדיב – הוא אומנם פארק קטן, אך הוא טומן בחובו היסטוריה מרתקת המתפרסת על פני תקופות שונות. ביקור בפארק מזמן למטיילים היכרות עם סיפורים מההיסטוריה של ארץ ישראל, סיפורים על ההתיישבות בארץ בתקופות שונות, מימי המשנה ועד ימינו, ומפגש עם אומנות ועם ממצאים ארכיאולוגיים מרהיבים. עתה אפשר גם להתארח אירוח קבוצתי במרכז השדה והיער של קק"ל, אשר נפתח מחדש לפעילות מחנאית, חינוכית וערכית.
פארק הרודיון ממוקם כ-12 ק"מ דרומית-מזרחית לירושלים, בסְפר המדבר. מזרחה לאתר, נמצא מדבר יהודה, וממערב רכס גוש עציון. כמות המשקעים באזור נעה בין 100 ל-150 מ"מ בשנה, ולכן בנה המלך הורדוס מערכת של אמות מים ייעודיות להובלת מים לארמונו מאזור בית לחם. בעונת הסתיו, רוחות מקומיות מצננות את האוויר וממתנות את חום הקיץ. לאתר הועתקו אלפי בצלים של חצבים משטחים שבוצע בהם פיתוח במעלה אדומים, והם צפויים לפרוח בעונה זו. בנובמבר חלמוניות גדולות פורחות באתר ובסביבתו.
אי שם בגליל, בין הרי נצרת וצמחיית חורש סבוכה, מתחילה לו זרימתו של נחל איתן, נחל ציפורי. פעם בשבועיים, משפחות מיוחדות ואנשים מכל הגוונים מתקבצים ליד הנחל לטיול משותף. הצוות דואג שכולם יוכלו להשתתף בטיול. הדבר מתבטא בדאגה למפתח לשביל הנגיש, בהעברת הדרכה במילים פשוטות, בשילוב יצירה ובהענקת חוויה חושית שתעקוף חסמים, ובעיקר בכוונה ליצור אוירה לא שיפוטית כדי שכל אחד יוכל להרגיש בנוח. זוהי רק דוגמה אחת לחיבורים שונים המתקיימים בנחל ציפורי בשנים האחרונות.
יוצרים רבים, שחקנים, זמרים ואומנים, גדלו, פעלו, הופיעו בתל אביב והטביעו חותמם במציאות התל אביבית. חלקם עוררו מחלוקות, והיו מהם שיצרו חיבורים בין אנשים. אריק איינשטיין נמנה על הקבוצה המחברת, המלכדת. הוא ליכד בקולו המיוחד, במילים הישראליות כל כך שנראה כי כל אחד מאיתנו מתחבר אליהן, ובעיקר במי שהיה כאדם. אריק איינשטיין מעולם לא עזב את העיר תל אביב. הוא נולד, גדל, חי, יצר ופעל בתל אביב. הפעם נצא לשוטט בעקבותיו של התל אביבי בעל הקול המלטף ונבקר בכמה אתרים שיוכלו לספר לנו דבר או שניים על הזמר האהוב.
בשבעים שנות פעילותה של החברה להגנת הטבע, הדריכו מדריכיה המסורים מאות אלפי מטיילים וחיברו את הציבור הישראלי לשטח. הם יצרו חיבור בין הטבע והנופים לאדם לצורך שמירה עליהם. החיבור בין האדם לנוף מזמן דיון בנוגע לתכנים שקהלים שונים נחשפים אליהם במפגש עם הטבע. מימיה הראשונים של החברה להגנת הטבע, עורר חיבור זה דיון ושיח פנימי וציבורי נרחב.
הרב מוהליבר הוא אחת הדמויות המרתקות והמשפיעות בעולם היהודי בדורות האחרונים. רב, דיין ופוסק מצד אחד, ומהצד האחר מהפכן הקורא לשילוב בין ערכי מדע ואמונה ולרכישת השכלה כללית וידיעה במקצועות החול. מצד אחד רב המשמש בקודש בקהילות מרכזיות ברוסיה, ומהצד האחר עסקן ציוני נלהב, מייסד אגודת "חובבי ציון" ברוסיה ורבה של האגודה ונוסע בכל רחבי אירופה לעשות נפשות לרעיון הציוני.
שנינו במקורותינו: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, ועל העבודה ועל גמילות חסדים" (אבות א, ב). בכל שנותיו של עם ישראל בגלות, אחד מיסודות שרידותו הרוחנית והחברתית היה גמילות חסדים – ערבות הדדית, עשיית טוב ללא ציפייה לתמורה. בזה התייחד מכל העמים. ההתנדבות עמדה תמיד במרכז החיים החברתיים בקהילה היהודית: ביקור חולים, השתתפות בשמחות ובאבל, מתנות לעניים, הכנסת כלה, פדיון שבויים (האקטואלי היום).
"הימים חולפים, שנה עוברת, אבל המנגינה... לעולם נשארת!" מסר לנו המשורר יעקב כהן בשירו "הימים חולפים". שנת תשפ"ד המורכבת מגיעה אל קיצה ומביאה איתה גם משב של תקווה בשגרת דופק הטבע שאינו פוסק. בתחום החקלאות, נערכות הכנות לשנת חקלאות חדשה, בעיקר חריש האדמה לקראת זריעת זרעים.
"יין ישמח לבב אנוש" (תהלים קד, טו) – מאז ומעולם נזקק האדם למזון, למלבוש ולמחסה ולעיתים גם להיחלצות, ולו לשעה קלה, מהמציאות על ידי שתיית משקה אלכוהולי. מתי החל האדם לצרוך אלכוהול? אין לכך תשובה מדויקת, אך ידוע שהגפן הייתה אחד מגידולי התרבות הקדומים וכי התססה של ענבים הצטרפה אל התססה של שעורים ושל תמרים בתקופה מוקדמת יחסית. ממצאים ארכיאולוגיים מוכיחים כי האדם השתמש בענבים כמקור למזון וליין עוד בתקופות פרהיסטוריות. השימוש בענבים היה מגוון: אכילת הפרי עצמו, ייבוש הפרי לצימוקים, הכנת דבש ענבים והפקת יין.