והימים ימים מאתגרים, לא פשוטים... החורף חלף לו, האביב על פריחתו הסתיים. כעת, כמילות השיר של יענקל'ה רוטבליט, אנו נמצאים בפתחו של הקיץ, בשיא עונת הקציר. בוסתנים, עצי זית, בציר. רוטבליט במילותיו קשר בין תחילתה של עונת הקיץ לחקלאות. חג השבועות, הנחוג בעונת הקיץ, נקרא גם חג הביכורים על שם פירות הקיץ הראשונים המבשילים בימים אלו.
זה הזמן להכיר את "דרך האש", מסלול טיול חווייתי בכרמל שחנכו רשות הטבע והגנים וכבאות והצלה לישראל באפריל 2024. המסלול מביא לקדמת הבמה את הגורמים המשפיעים על התפשטות שרפות במרחב ואת הדרכים לצמצומן. המסלול כולל עשר תחנות הסברה, למידה אינטראקטיבית מרתקת ונוף מיוער שמקיף את הכול והוא חלק בלתי נפרד מאמצעי ההמחשה. המסלול קל, קצר ומתאים לכל גיל.
בעת מלחמה זו, שאנו בתוכה כבר למעלה מחצי שנה, ראש פינה היא נקודה צפונית שעדיין מאפשרת מרחב טיול בתקופה לא יציבה, כשברקע מטוסי קרב, בומים והרהורים על המצב. נקודת המפגש הזאת מזמנת מרחב תצפית אל חבלי ארץ שונים ומגוונים: חרמון, גולן, עמק החולה, רמת כורזים, צפון עמק הירדן, הגליל העליון המזרחי ועוד. היא מספקת מפגש טבע מרהיב בעל משמעויות בכל רבדי הנוף: באקלים, בטופוגרפיה, בצמחייה ובחי וכמובן בהרכב המגוון של צורות התיישבות ובמפגש בין תרבויות ודתות.
אשקלון נודעה באומניה כבר בימיה הקדומים. עדויות לעבודות נפלאות אפשר למצוא בפסלים ובפסיפסים במוזיאונים, בעיר עצמה ובגן הלאומי תל אשקלון. הבולטים שבהם הם שני הסרקופגים המפוארים והייחודיים מהתקופה הרומית המוצבים בחצר הסרקופגים באפרידר ותמשיחים (פרסקו) מהתקופה הרומית ששימרו את צבעיהם המקוריים החבויים באתר הקברים הרומיים ברחוב יפה נוף. רצפות פסיפס מהתקופה הביזנטית חשופות היום לעיני המבקר בעיר במקומות שונים: ברחוב יקותיאל אדם, בשדרות קדש, בגן הלאומי ובמכללה האקדמית אשקלון. שרידי עושרה התרבותי של העיר מוצגים במוזיאון ישראל עם יתר שכיות החמדה האומנותיות שהתגלו באשקלון.
ההולכים, הרצים או הרוכבים בטיילת המלונות שלאורך חוף ים המלח, למעשה לאורך הבריכות המלאכותיות, ודאי מודעים לערוצים היורדים ממערב וחוצים את כביש 90 ואת הטיילת מתחת לגשרוני הבטון ונשפכים לים. בימים גשומים במיוחד, מראה השיטפון היורד מההרים ומתמזג לבסוף עם מי הים מרהיב ומושך לא מעט ציידי שיטפונות, מטיילים, חובבי טבע וסתם סקרנים. בימים יבשים יותר, כשבטוח לטייל בערוצים, אפשר לפנות מהכביש מערבה ולטייל באחד הנחלים.
בלילות הקיץ החמים, אין יותר מתאים מלהלך לאורך חופי הטיילת התל אביבית המשתרעת מיפו בדרום ועד החוף ההרצלייני בצפון. ואם אפשר לשלב סיפורים היסטוריים החקוקים באבנים לאורך תוואי השיטוט, הרי ההליכה תהיה מיוחדת אף יותר!
הייתם מאמינים? הגבעה הקטנה נכנסת לשיעור היסטוריה, ומי שלא היה שם לא יכול להבין את הדרייב, את הווייב ואת הטרפת שאחזה בכולנו. תחושת אופוריה קהילתית יצרה אנרגיות שאם היינו רוצים, היינו יכולים להזיז בכוחן אפילו את התל מהכניסה ישירות לגן הפיקוסים. מאז התרחבנו ונהיינו יפים אפילו יותר, אבל כדי שלא נשכח, נזכיר – מעשה שהיה כך היה...
ארגון "הזורעים" נוסד! הימים? ערב שבועות, שנת תרצ"ד, 1934. המקום? כפר אלמאלו (Almalo) שבצפון הולנד. מי החברים? חברי ארגון הפועל המזרחי, ברובם מגרמניה ומהולנד. מרביתם היו בעברם חניכי תורה ועבודה ובני עקיבא ומיעוטם מתנועת פועלי אגודת ישראל (פאג"י). מעשיהם בכפר אלמאלו? הכשרה חקלאית לקראת עלייתם לארץ ישראל.
ההולך במשעולי הארץ או נוסע בכבישיה נתקל בשרידי עבר תחת כל עץ רענן. נראה שאי אפשר להתחמק מאלפי האתרים שמעידים על פעילות אנושית במחוזותינו בזמנים עברו. מאות תילים ארכיאולוגיים, שרידי חוות חקלאיות, מתקנים חקלאיים, גתות, בתי בד, בורות מים, טרסות, קברים ועוד פזורים לאורכה של הארץ ולרוחבה. על פני השטח מתגלגלים חרסים, כלי צור ובזלת ושאר ממצאים מזמנים קדומים. כיום מוכרים מעל 35,000 אתרי עתיקות ברחבי הארץ, ונדמה שאין פינה שלא נמצא בה עדות ליישוב בימי קדם.
יוסי גמזו סיפר על חבריו הלוחמים במלחמת ששת הימים שכבשו את ירושלים והניפו את דגל ישראל מעל הכותל המערבי: "הייתה להם הבעה של אבל, מפני שהאנשים שישבו שם ונשארו בחיים, איבדו את מיטב חבריהם. זה עשה עליי רושם עמוק מאוד – זה צבא מנצח אבל לא צבא שמתרברב, לא בז לאויב, שיושב באבל על החברים שנפלו – גם אם שוחררה ירושלים."