חזרה למאגר הכתבות
דרום-אפריקה באשקלון – בעקבות מייסדי שכונת אפרידר
גד סובול, היסטוריון, נאמן שימור ומרכז מיזם אמץ אתר בעיר
ופרופ' אבי ששון, ראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללת אשקלון
אשקלון היא עיר בת למעלה מארבעת אלפים שנה, וידוע על יישוב קבע שהיה במקום כבר לפני כחמשת אלפים שנה. אוצרותיה הארכיאולוגיים של העיר עוד טמונים ברובם מתחת לאדמתה וטרם נחשפו. מורשתה ההיסטורית גלויה לעין בשכונותיה של העיר, והן מספרות את סיפורה.
כשחרבה אשקלון העתיקה (כיום גן לאומי אשקלון) בשנת 1270 לספירה, הלכה והתפתחה ממזרח לה עיר חדשה: מג'דל אסקלען. העיר התפתחה סביב מסגד שבנו הממלוכים בשנת 1300. מן המאה ה-18 והלאה, התפתחו סביב העיר שלושה כפרים גדולים: חממה בצפון, שראשיתה עוד בתקופה הממלוכית (1517-1260); נעיליה בדרום וג'ורה במערב. כשנכבשה מג'דל בחמישה בנובמבר 1948, הוקם במקום יישוב חדש בשם מגדל גד. באותו זמן, עסקה המדינה בתכנון מחדש של המרחב והחליטה להוסיף לעיר אשקלון ארבע שכונות: (גבעת ציון (שיכונים, 1952-1951), שמשון (עתיקות, 1959-1958) ושכונת ברנע (1958). במקביל לתהליך זה, החלו יזמים יהודים מדרום אפריקה לתכנן הקמת שכונה חדשה בסמוך, שהייתה עתידה להיקרא אפרידר. בשנת 1955 אוחדה מגדל- אשקלון עם אפרידר לרשות מקומית אחת שנקראה אשקלון. עם השנים, נבנו בכל שכונה רובעים חדשים. כיום (2023) מונה העיר אשקלון למעלה מ-160 אלף תושבים. ברחבי העיר שלטי הסבר של המועצה לשימור אתרים ליד אתרים היסטוריים ומספרים על עברם. סיור זה מתרכז בשכונה הראשונה שתכננו ובנו מערבית למגדל ההיסטורית (ממנה צמחה אשקלון) שכונת אפרידר.
כיכר צפניה
כיכר צפניה היא הכיכר המרכזית בעיר, ובה ניצב מגדל השעון הידוע – ציון אדריכלי של השכונה שזכה להופיע בבול שהונפק לכבוד אשקלון בתש"ך. בשנת 1949 הגיעה משלחת מטעם קרן יהודי דרום אפריקה כאמור, והציעה תרומה להקמת עיר בישראל. אשקלון נבחרה, ובשנת 1951, הוקמה חברת אפרידר- אפריקה-עמידר להוציא את הפרוייקט אל הפועל. השכונה- שכונת אפרידר שקיבלה את שם החברה, נבנתה בהשראת תפיסת עיר גנים של האדריכל פטריק גדס ותוכננה כדוגמת פרבר של עיר בדרום אפריקה. מועצת השכונה כללה נציגים מקרן יהודי דרום אפריקה ומאשקלון ובראשה עמד יחזקאל (הנרי) זונאבנד.
בשנת 1952, נכנסו ראשוני המתיישבים לבתיהם, וב-1954 נחנך המרכז המסחרי בנוכחות נשיא המדינה יצחק בן-צבי ורעייתו רחל ינאית, ראש הממשלה דוד בן גוריון ומכובדים אחרים. בשנת 1955, אוחדו השכונות אפרידר ומגדל גד ההיסטורית לעיר אחת – אשקלון.
בית העם – חצר הסרקופגים
במרכז העסקים והתרבות של שכונת אפרידר, נבנה בית העם. הבניין יועד להתכנסות ציבורית ולפעילות תרבותית. על אחד הקירות בחצר הפנימית, נבנה תבליט לבנים המציג את דמות שמשון המפיל את עמודי המקדש הפלישתי, פרי עבודתו של הפסל שלום סבא. החצר משמשת לתצוגה של ממצאים ארכיאולוגיים מאשקלון, ונמצאים בה שני סרקופגים (ארונות קבורה) מהמפוארים והיפים ביותר שהתגלו בישראל, עשויים שיש ומעוטרים בתבליטים המתארים סצנות מהמיתולוגיה היוונית וכן בעלי חיים וצמחים שונים.
גן צ'ציק
הגן נקרא על שם אורי צ'צ'יק, יליד בגדאד שעלה לארץ ישראל בשנת 1947. צ'צ'יק נמנה עם סגל הממשל הצבאי. הוא שימש סגן ראש העיר בשנים 1965-1959 וחבר מועצת העיר בשנים 1969-1965. במרכז הגן, ניצב פסלו של יגאל תומרקין "שעון השמש".
המכללה האקדמית אשקלון
ראשית דרכה של המכללה בשנת 1965 בבניין צנוע בשכונת שמשון כשלוחה של אוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1998, חנכה המכללה את משכנה החדש בקריית החינוך. בכניסה הראשית, מוצבת תצוגה ארכיאולוגית מקיפה שמספרת את סיפור תולדותיה של אשקלון הקדומה. המכללה בנויה על יסודותיה של אחוזה מהתקופה העות'מאנית, ששכנה על הדרך ממג'דל לחוף הים (כיום ברחוב אלי כהן). מהאחוזה נותר סביל (רהט). בבניין 5 במכללה יש רצפת פסיפס מודרנית המשמרת מוטיבים ארכיאולוגיים שנשתמרו באשקלון. נשוב לשדרות הנשיא.
היכל התרבות
היכל התרבות נפתח בשנת 1998. האדריכל גיורא שפיר הקנה למבנה חזות התואמת את מורשתה ההיסטורית של העיר. על קיר במבואה, תלויה תמונת פסיפס מרהיבה, פרי עבודתה של האומנית אילנה שפיר, אימו של גיורא שפיר.
בית עלי ברחוב הנשיא
בשנות החמישים, משכה אליה שכונת אפרידר את המבקשים להתיישב באשקלון. הפרדסים שסביב לעיר הועמדו למכירה. בשנת 1954, רכשו עמרם בן-צבי (בנו של נשיא המדינה) וגיסו מוסה שמעוני ושני שותפים נוספים, יוסקה פלד חבר אגד וצבי סגלוביץ, פרדס גדול ששטחו 215 דונם, כיום באזור שדרות רבין פינת רחוב אלי כהן. לפרדס ניתן השם "עמיצו"ר "ראשי התיבות של בעליו. באתר נמצא בית באר מהתקופה העות'מאנית. בהמשך, רכש הנשיא עצמו מחברת אפרידר בית סמוך לבית בנו. הבית שימש בית נופש נשיאותי ונקרא "בית עלי", על שם בנו של הנשיא שנפל במלחמת העצמאות בקיבוצו בית קשת. לאחר מותו של יצחק בן-צבי, עבר הבית לרשות תושבי אשקלון למטרות חינוך ותרבות. בסמוך הוקמה חוות חקלאית חינוכית על שם עלי בן-צבי, ולידה נמצאת גלריה ובה מתקיימים אירועי תרבות. מורשתו של הנשיא בן-צבי ניכרת היטב בעיר. להנצחתו הוקמו בית ספר, בית כנסת ועוד וגם רחוב נושא את שמו. נמשיך לשדרות דרום אפריקה.
חצר ביתה של אילנה שפיר
אילנה שפיר עלתה ארצה עם משפחתה ב-1949, עם סיום לימודיה לתואר שני באקדמיה לאומנות בזגרב. ב-1951, הגיעה המשפחה לאשקלון. אילנה הרבתה לרשום ולצייר את נופיה של אשקלון החדשה ואת אנשיה, לימדה אומנות בבתי הספר ארלוזורוב ותגר, הקימה את המרכז לאומנויות וניהלה אותו עד 1982. לצד ציור ופיסול, החלה אילנה לפתח את אומנות הפסיפס ופיתחה טכניקה שנקראת "המוזאיקה הספונטנית". טכניקה זו זכתה למוניטין בינלאומי. עבודותיה של אילנה הוצגו בתערוכות ובכנסים בינלאומיים. במשך שנים, לימדה אילנה והכשירה דור חדש של אומנים ואומניות. היא השאירה אחריה מאות רישומים וציורים ועשרות תמונות פסיפס נפלאות, חלקן תלויות על קירות ביתה וחצרה. ביתה הוא מוזיאון אומנות ומורשת ייחודי. אילנה נפטרה בשנת 2014. בנה גיורא מתחזק את הבית ואת החצר, והם פתוחים למבקרים בתיאום מראש.
בית הכנסת המרכזי ברחוב זונאבנד
בדצמבר 1959, הונחה אבן הפינה לבית הכנסת ברחוב זונאבנד 2, ובית הכנסת פתח את שעריו בשנת 1960. נשיא המדינה יצחק בן-צבי ורעייתו רחל ינאית נהגו להתפלל בבית כנסת זה. אולם קטן במבנה נקרא על שמו של יצחק בן-צבי. בשלושים במאי 2010, ניטעו עצים בחצר בית הכנסת לזכרו של יעקב פלטה (pelta) מבולטימור בתרומת המשפחה.
גן בולטימור – קיר הפסיפסים
ברחוב עליזה תגר, הוקם בשנת 2007 גן ציבורי גדול שנקרא על שם שותפות קהילות בולטימור-אשקלון. בגן דשאים, עצי צל ומתקני משחק לילדים. על אחד הקירות הגובלים בגן, נבנתה באוגוסט 2009 תערוכת אומנות המציגה עשר עבודות פסיפס מעשה ידיהן של אומניות פסיפס מאשקלון. התערוכה נקראת "עצי גן העדן", והיא הוקמה ביוזמתה של האומנית אילנה שפיר ובהדרכתה.
פסל הגבורה
"פסל הגבורה" ניצב בשדרות בן גוריון, ברחבת הגיבורים. הפסל הוא פרי עבודתו של הפסל האשקלוני לב טוכנר והוא מציג את שמשון הגיבור המפיל את עמודי מקדש דגון בעזה. האתר מנציח את זכרם של האחים גדעון ואמנון גלעדי ז"ל, מראשוני שכונת אפרידר. אמנון נפל כמ"פ שריון במלחמת ששת הימים (בחמישה ביוני 1967), אחיו רס"ן גדעון, שהיה גם הוא מ"פ בשריון, נהרג בקרב החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים (ב-16 באוקטובר 1973). על עוז רוח ועל גבורה עילאית, זכה גדעון אחרי מותו בעיטור הגבורה. בהמשך המסלול, בשדרות בן גוריון, ניצבים פסלי אבן המתארים את סיפור שמשון ודלילה.
משטרת החופים
בתקופת המנדט הבריטי, נבנתה משטרה עירונית במג'דל. היא החלה לפעול בשנת 1941, ובמלחמת השחרור, כבר בראשית שנת 1949, שימשה כתחנת משטרת מגדל גד. כיום התחנה משמשת את כלא שקמה. בשנות הארבעים, עם התגברות העלייה הבלתי לגאלית מאירופה לאחר מלחמת העולם השנייה, הגבירה המשטרה הבריטית את פעולותיה למניעת העפלה והקימה כמה תחנות משמר חופים על המצוק שעל חוף הים. כיום נמצא במקום כפר נופש לחיילים ע"ש מוטה גור ז"ל.