חזרה למאגר הכתבות
מחוק העתיקות למחזירים בקליק
דניאל ויינברגר הוא רכז חינוך בכיר במטה חינוך וקהילה ברשות העתיקות.
ההולך במשעולי הארץ או נוסע בכבישיה נתקל בשרידי עבר תחת כל עץ רענן. נראה שאי אפשר להתחמק מאלפי האתרים שמעידים על פעילות אנושית במחוזותינו בזמנים עברו. מאות תילים ארכיאולוגיים, שרידי חוות חקלאיות, מתקנים חקלאיים, גתות, בתי בד, בורות מים, טרסות, קברים ועוד פזורים לאורכה של הארץ ולרוחבה. על פני השטח מתגלגלים חרסים, כלי צור ובזלת ושאר ממצאים מזמנים קדומים. כיום מוכרים מעל 35,000 אתרי עתיקות ברחבי הארץ, ונדמה שאין פינה שלא נמצא בה עדות ליישוב בימי קדם.
ההולך במשעולי הארץ או נוסע בכבישיה נתקל בשרידי עבר תחת כל עץ רענן. נראה שאי אפשר להתחמק מאלפי האתרים שמעידים על פעילות אנושית במחוזותינו בזמנים עברו. מאות תילים ארכיאולוגיים, שרידי חוות חקלאיות, מתקנים חקלאיים, גתות, בתי בד, בורות מים, טרסות, קברים ועוד פזורים לאורכה של הארץ ולרוחבה. על פני השטח מתגלגלים חרסים, כלי צור ובזלת ושאר ממצאים מזמנים קדומים. כיום מוכרים מעל 35,000 אתרי עתיקות ברחבי הארץ, ונדמה שאין פינה שלא נמצא בה עדות ליישוב בימי קדם.
לעיתים קרובות, הפיתוח של הארץ מאיים על אתרי העתיקות. היטיב לתאר את הקדמה נתן אלתרמן בשירו "שיר בוקר":
נַלְבִּישֵׁךְ שַׂלְמַת בֶּטוֹן וָמֶלֶט,
וְנִפְרֹשׂ לָךְ מַרְבַדֵּי גַּנִּים
עַל אַדְמַת שְׂדוֹתַיִךְ הַנִּגְאֶלֶת
הַדָּגָן יַרְנִין פַּעֲמוֹנִים.
מחזה נפוץ הן רשתות הצל השחורות המעידות על קיומן של חפירות ארכיאולוגיות המקדימות את הפיתוח במטרה לבדוק, לחקור ולהציל את העתיקות בטרם ישוחרר האתר לפיתוחו. עוצמת הפיתוח כה נרחבת שבכל שנה מתקיימות כ-400 חפירות ארכיאולוגיות כאלו מצפון ועד דרום. את רובן עורכת רשות העתיקות, את חלקן עורכים מכונים לארכיאולוגיה ומשלחות זרות שמגיעות לכאן בחודשי הקיץ. הממצאים הארכיאולוגיים שנחשפים מתועדים, מצולמים, משורטטים, עוברים טיפול שימורי ,כלומר רפאות לקרמיקה, ניקוי לכלי מתכת ועוד. בסופו של התהליך, הממצאים השונים ייקלטו במחסני אוצרות המדינה. לחלקם זו התחנה האחרונה והם ישמשו למחקרים עתידיים ומקור מידע לעבודות חקר לסטודנטים בתארים מתקדמים ולמומחים. חלקם יושאלו לתצוגות ארכיאולוגיות במוזיאונים לאומיים ואזוריים, בבסיסי צה"ל, בעיריות ובמוסדות חינוך. חלקם יושאלו לתערוכות זמניות במוזיאונים ברחבי העולם. הכלל המנחה להקמת תצוגה הוא שהציבור יוכל להגיע אליה, לחזות בממצאים ולהיחשף לתרבות החומרית העשירה שארצנו התברכה בה.
הבריטים הם שהחלו לאסוף את הממצאים שנמצאו בימי המנדט במחסנים שונים ולקטלג אותם. היום מאופסנות ומטופלות במחסני רשות העתיקות מעל מיליון רשומות ארכיאולוגיות, הכוללות פרטים מימי המנדט הבריטי ומימי אגף העתיקות ורשות העתיקות. המחסנים קולטים עשרות אלפי רשומות חדשות בכל שנה, כך שהאוסף הלאומי הולך וגדל. כיום, במרבית מדינות העולם רואים בעתיקות נכסי צאן ברזל, נכסי תרבות ומשאב לאומי, ומשקיעים בשמירתם ובהגנה על אתרי עתיקות.
הראשונה לחוקק חוק עתיקות באזורינו הייתה האימפריה העות'מאנית בשנת 1869. החוק שונה והורחב פעמים מספר במהלך הזמן ונוסח מחדש בשנת 1906. מטרת החוק הייתה להגן על המורשת התרבותית של האימפריה, שהייתה יעד לחפירות ולבזיזת ערכי מורשת על ידי שודדי עתיקות, סוחרים ומשלחות של ארכיאולוגים זרים. אלו חפרו ברחבי האימפריה ונהגו לקחת את הממצאים הארכיאולוגיים שנתגלו לארצות מוצאם, שם הוצגו לראווה במוזיאונים ובאוספים פרטיים או נמכרו לכל דורש.
עם תום מלחמת העולם הראשונה, השתנה מאזן הכוחות העולמי, והמזרח התיכון נחלק בין בריטניה לצרפת. ארץ ישראל המערבית נכללה בתחום המנדט הבריטי, ובשנת 1920 הטיל מושל הארץ על פרופ' ג'ון גרסטנג להקים את מחלקת העתיקות. גרסטינג פעל במהירות, וב-14 ביולי 1920 אישר הנציב העליון את הקמתה של מחלקת העתיקות המנדטורית תחת המחלקה לעבודות ציבוריות. שלטון חדש הביא עימו חוק חדש, ובשנת 1929 נוסחה פקודת העתיקות. פקודה זה הייתה הבסיס לחוק העתיקות שנחקק בשנת 1978. חוק העתיקות קבע רף כרונולוגי להגדרה מהי עתיקה וקיבע את שנת 1700 לספירה כתאריך שרירותי שמתחם ומפריד בין ממצאים ארכיאולוגיים לבין כאלו שאינם. להלן ניסוח החוק: "(1) 11 עתיקה-נכס, בין תלוש ובין מחובר, שנעשה בידי אדם לפני שנת 1700 לספירה הכללית, לרבות דבר שהוסף לו לאחר מכן והוא חלק בלתי נפרד ממנו."
החוק הנוכחי מעגן את הבעלות על הממצאים, מעניק רישיונות חפירה, מסדיר את הטיפול בממצאים ואת הצגתם ואף מאפשר מידה מסוימת של סחר בעתיקות ושל אספנות. עם הקמתה של מדינת ישראל, הוקם אגף העתיקות והמוזיאונים. האגף ירש את מחלקת העתיקות המנדטורית. הוא הוכפף תחילה למשרד העבודה, הועבר למשרד החינוך והתרבות וכיום כפוף למשרד מורשת. רישיון החפירה הראשון הונפק כבר בימי מלחמת העצמאות על ידי עיריית תל אביב-יפו לבנימין מייזלר (מזר) שחפר בתל קסילה. לימים הוקם בקרבת התל מוזיאון ארץ ישראל.
העניין שגילו מנהיגי היישוב בארכיאולוגיה החל עוד בימיה הראשונים של התנועה הציונית. כמו תנועות לאומיות אחרות שפעלו באירופה, נעזרו גם ראשי הציונות במדע הארכיאולוגיה ליצירת הרצף החסר בין העבר המפואר של ימי המקרא והבית השני לבין דמותו של היהודי החדש שהשיל את קליפת היהודי הגלותי וחזר לארצו ולאדמתו והתחבר לשורשו לאחר כאלפיים שנות גלות. הארכיאולוג א' סוקניק, שחפר וחשף את בית הכנסת הקדום בבית אלפא, היטיב לתאר את ההתרגשות בקרב החופרים: "פתאום שבו וראו אנשים דברים שלא היו עד אז ממשיים. הייתה פתאום הרגשה כי אותה כברת ארץ שבגללה סבלו כל כך הרבה אינה סתם חלקת אדמה אלא כברת ארץ שאבותיהם ואבות אבותיהם גרו בה לפני 2000 שנה, 1500 שנה, כל עבודתם הוארה באור אחר לגמרי. נתגלתה להם היסטוריה, והם ראוה בעיניהם ממש." (קמפינסקי, א', 1994, "השפעת הארכאולוגיה על החברה והתרבות הישראלית", אריאל, 180, עמ' 101-100)
החיפוש של אלו שזה מכבר באו אחר שורשים ואחר ממצא פיזי היה לתחביב נפוץ. החלו יוזמות חפירה פרטיות. נדמה היה שעם כל נעיצת להב המחרשה באדמה, מתגלה עברה המפואר של הארץ. לצד המוסדות הממשלתיים והמוזיאונים שהוקמו, צצו אספנים שגילו עניין בעתיקות העבר, פעלו בצורה חופשית וצברו כמות גדולה של פריטים ארכיאולוגיים. חלק מהפריטים הועברו למוזיאונים אזוריים בקיבוצים ובמושבים, חלקם לאוספים פרטיים וחלקם מצאו את דרכם לשווקים בארץ ונאספו אצל אספני עתיקות. תופעת האספנות הלכה וגדלה.
מאז היווסדה, השקיעה רשות העתיקות משאבים רבים בקירוב הציבור לעולם הארכיאולוגיה בעזרת הפעלת מרכזים חינוכיים שמטרתם להביא לידיעת הציבור את שכיות החמדה שבארצנו ואת היות הממצאים הארכיאולוגיים והאתרים נכסי צאן ברזל שעלינו כחברה לשומרם למען הדורות הבאים. פעילות החינוך והאכיפה שרשות העתיקות מקיימת אכן מביאה לשינוי ערכי חברתי, ואנו עדים למסירה של ממצאים ארכיאולוגיים רבים למחסני אוצרות המדינה. מסקר שנערך ביוזמת רשות העתיקות, הסתבר שאחד מכל שישה ישראלים מחזיק בביתו עתיקה. כפועל יוצא מהסקר, יצאה רשות העתיקות בשנת 2023 במבצע ייחודי ובו ביקשה מהציבור "להחזיר בקליק". לאזרחים ניתנה הזדמנות חד פעמית להגיע למשרדים ולהשאיר במקום את הפריטים שנמצאים ברשותם ללא צורך להזדהות. אף הוצעה עזרת צוותים בפינוי פריטים ארכיטקטוניים. כגוף, נערכנו למבצע הקליטה בלי לדעת אם מחזיקי העתיקות אכן ירימו את הכפפה ויוותרו על הממצאים שבביתם. להפתעתנו, זרם הפונים הלך והתגבר, וכמות הפריטים שזרמה מכל הארץ הלכה וגדלה ככל שהמבצע פורסם באמצעי התקשורת הדיגיטלית. המבצע הביא להחזרתם של אלפי פריטים, גדולים כקטנים, ובהם: מטבעות, חרפושיות, תכשיטים, כלי חרס, כלי פולחן, כלי נשק, כלי זכוכית, ארונות קבורה, גלוסקמאות ופרטי שיש.
קראתם את הכתבה ויש ברשותכם פריטים ארכיאולוגיים? מוזמנים ליצור קשר: 073-3507350