חזרה למאגר הכתבות
קיבוץ על הר געש
נגה בן ארי, רכזת הדרכה במכון איילון
יש גיבורים שתרומתם מוכרת פחות. אנשי מכון איילון לא לחמו מול האויב, אבל פעלו בחשאי, בסיכון עצמם, להצלחת הקרבות במלחמת העצמאות. במשך שלוש שנים, בשנים 1948-1945, הם הפעילו במחתרת בית חרושת סודי לייצור כדורים ממש מתחת לאפם של הבריטים.
בצפון העיר רחובות, סמוך למתחם ההייטק הפורח של האזור, שוכן לו מכון איילון, הסוד הכמוס של ההגנה ושל תעש. בשנים שלפני קום המדינה, שכנה במקום גבעת הקיבוצים, שנועדה להכשרת קיבוצים לעלייה לקרקע. גבעת הקיבוצים שימשה מסווה למפעל תת קרקעי לייצור כדורי 9 מ"מ לתת מקלע סטן. זה היה המפעל הגדול ביותר של תעש שפעל במחתרת.
שמונה מטרים מתחת לאדמה
לאחר מלחמת העולם השנייה, בעת שלטון המנדט הבריטי בארץ, הוחלט להקים מפעל נשק שיספק תחמושת לאנשי היישוב היהודי. תעש הייתה זרוע של ההגנה בייצור נשק. לניהול המבצע מונה יוסף אבידר, מנכ"ל תעש במחתרת. מכונות ליצור כדורים כבר היו ברשות ההגנה, וכעת עלו השאלות היכן המפעל יוקם ואיך יסתירו אותו מעיני הבריטים. אבידר בחר להקים את המפעל בגבעת הקיבוצים ברחובות, אזור שהיה מבודד יחסית, אך בקרבה מספקת לתל אביב ולמפקדת ההגנה.
להקמת המפעל ולעבודה בו נבחרו חברי קבוצת הצופים א', קבוצה מגובשת שחלומה היה להקים קיבוץ ליד הים. חברי הקבוצה דחו את תוכניתם להקים קיבוץ ליד הים והלכו אל הלא נודע. הדבר היחיד שידעו הוא שמדובר במשימה מסוכנת וחשובה למען הקמת המדינה. חלקם היו נשואים והורים לילדים ולמרות זאת קיבלו על עצמם את המשימה המסוכנת. במהלך שלוש השנים שבהן המפעל פעל, לא עזב איש למרות הסכנות. בנוסף, עבדו במכון אנשי תעש. בשנת 1947, הצטרפו אליהם חברי הכשרת הפלמ"ח "חפציבה" וחברים מקבוצת "הבונים".
המכון התת קרקעי, ששטחו היה כ-250 מטרים, נחפר לעומק של כשמונה מטרים באדמה. מעל פני האדמה, הייתה למקום חזות של קיבוץ לכל דבר: לול, רפת, מאפייה, חדר אוכל, מכבסה ובתי ילדים. רק עובדי המכון ידעו מה מתרחש מתחת לפני האדמה. מעבר לעבודה במפעל, התנהלו החיים כסדרם. חברי הקבוצה קמו בכל בוקר לעבודה, גידלו את ילדיהם וסעדו יחדיו בחדר האוכל.
איך שומרים על הסוד הגדול
למכון נבנו שני פתחים לאוורור ולכניסה ויציאה של העובדים. פתח אחד מוקם במאפיית הקיבוץ, שם נבנה תנור אפייה גדול ששקל עשרה טון. בעזרת מנגנון הפעלה מתוחכם, הוזז התנור והתאפשרה הכנסת מכונות המפעל הכבדות. הפתח השני היה במכבסת הקיבוץ ושימש את העובדים לכניסה אל המפעל וליציאה ממנו וגם להכנסת חומרי גלם ולהוצאת הכדורים המוכנים. פתח זה היה הפתח הזמין היחיד באותם ימים.
עובדי מכון איילון התמודדו עם חשש מגילוי ועם קשיי העבודה מתחת לאדמה. הם בילו שעות ארוכות ללא אור יום, וכעבור זמן קצר החלו לסבול מבעיות רפואיות. ד"ר קוט, הרופא הראשי של ההגנה, הורה על התקנת חדרון במפעל שבו מנורת קוורץ שתאפשר לעובדים חשיפה מבוקרת לשמש. הוא אף רשם להם כמוסות ויטמין A ו-D.
אחת הבעיות המרכזיות של עובדי המכון הייתה כיצד להסוות את רעש ייצור הכדורים. הם מצאו פתרון ופתחו את "מכבסת אביב" ברחובות. חברי הקיבוץ הציעו שירותי כביסה ליישובים שסביב, וכך הצליחו לוודא שמכונות הכביסה פועלות כל היום ומסוות את רעש מכונות ייצור הכדורים.
לאורך כל שנות פעילותו, לא גילו הבריטים את המפעל לייצור כדורים, והחברים הצליחו לשמור את הסוד גם מפני חברי הכשרה נוספים שהצטרפו לקיבוץ. התרומה של מכון איילון ליישוב היהודי הייתה אדירה, החברים ייצרו 2.5 מיליון כדורים במהלך השנים הראשונות ועוד שני מיליון במלחמת השחרור. זו התחמושת היחידה שלא חסרה במלחמת השחרור.
ממפעל לאתר מורשת לאומי
לאחר מלחמת השחרור, עזבו חברי הצופים א' והקימו את קיבוץ מעגן מיכאל. מכון איילון נותר מבודד במשך שנים רבות. מבני הקיבוץ הוזנחו, וסיפור הגבורה העילאית כמעט נשכח. רק בשנת 1975, החלה התעניינות מחודשת בסיפורו של המכון, וכעבור עשר שנים, בעזרת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, החלו בשיקום האתר ובהקמת מוזיאון. כיום מכון איילון הוא אתר מורשת המתאר את תולדות המקום ומעניק סיורים מודרכים במפעל המשוחזר לקבוצות תלמידים, תיירים וחיילים. המבקרים באתר מתקשים להאמין שהצליחו להסתיר מפעל תחמושת שלם מתחת לפני האדמה ושחבר'ה צעירים סיכנו את חייהם מדי יום ביומו כדי לאפשר עתיד טוב יותר וכדי להבטיח את קיומה של מדינת ישראל.
מכון איילון והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל הוקמה בשנת 1984 בעקבות מעשי הרס ופגיעה במורשת הבנויה של ארץ ישראל. המועצה פועלת למניעת הרס של מבנים בעלי חשיבות היסטורית ואדריכלית ולשימורם. שימור מאפשר לנו להעביר את הסיפור שהמבנה, המבנים או המרחב נושאים בדרך אותנטית ומוחשית. לצד שימור מבנים, המועצה לשימור אתרים עוסקת בהנחלת המורשת המוחשית לאוכלוסיות מגוונות: תלמידים, חיילים ומתעניינים מקרב הציבור הרחב. ברחבי הארץ, אתרי מורשת רבים שאפשר לבקר בהם, לחוות חוויה מן העבר ולהתחבר לשורשים.
מכון איילון מארח את תלמידי שכבת כיתה ח' מרחובות ומנס ציונה שמגיעים מטעם של"ח לימי גיחה הכוללים לינה ופעילות. התלמידים יוצאים לסיורים בסביבה, מבקרים באתר הפרדסנות ובבית הנשיא הראשון במכון ויצמן. חברי תנועת הצופים מתארחים במקום בימי שישי ושבת לימי שבט. מוזיאון מכון איילון פתוח לקהל בכל ימות השנה. מוזמנים, יש לתאם ביקור ולהגיע.
דרכי התקשרות:
טלפון: 08-9406552
מייל: ayalon@shimur.org.il