חזרה למאגר הכתבות
להתברך בברכת הטל – מסע בשולי הקיץ העברי
צוריאל אסף וכותבי השומר החדש הם רכזי תוכן בשומר החדש.
"כל קיץ קורה דבר-מה
ואף שכאילו כלום לא השתנה
מעונה לעונה הלב יותר נכנע
לפיתויי הליל של האדמה..."
(נתן יונתן)
הקיץ הוא עונה מאתגרת, חמה, יבשה, לעיתים מתישה. בשביל רובנו הוא גם סוף שנה ותחילתו של מסע חדש. הטבע מחדש את עצמו במעגליות אחרי תקופה זו, ומה איתנו? איך אנחנו מתחדשים, אוספים כוחות ומתחילים מחדש? איך אנחנו מנצלים את השיעורים שלמדנו ומתפתחים? כיצד אפשר להשלים עם המחזוריות של חיינו? השיר של נתן יונתן מהדהד לנו שדבר מה תמיד קורה בקיץ, דווקא בקיץ. על אף תחושות של סיום השנה שמלוות אותו. לא לחינם מתחבר לנו הקיץ, אפילו מילולית, למילים קץ (סוף) ולקצה חד שמזכיר לנו קוצים.
ואכן, בעיני רבים, קיץ הוא זמן של "ישיבה על קוצים", זמן שדווקא החופש והחירות שהוא מביא עשויים לעיתים להתבזבז על הנאות קלות ועל מסכים שיורדים לכסות על אוצרות של זמן פנוי. בשירו, תיאר יונתן את הפער שבין איסוף התבואה לפיזור הנפש. באיזו מידה אתם מזדהים עם תיאור זה? האם סוף הקיץ הוא "העונה המתה" גם שלך? האם היא באמת עונה "מתה"? מה מביא הקיץ לך?
הטבע מחליף עונות בלי להתלונן, ואילו בעינינו תנודות החיים בין שפע ליובש עשויות להיות מאתגרות לעיתים. אך הקיץ מביא בכנפיו לחפצים בו גם ברכה רבה, ברכה שאפשר לתאר באמצעות ברכת הטל. במהלך עונת החורף, מגיעים גשמים משמיים ומביאים לחות מרחוק באמצעות רוח כדי להרוות את הצמחים ואת האדמה. לעומת זאת, טללי הקיץ מתעבים אל הצמחים מתוך הלחות שנמצאת בסביבתם הקרובה והמיידית. אפשר לראות בכך אות וסמל גם למצב האנושי: במשך השנה, אנו גדלים וצומחים באמצעות גשם של לימוד ובאמצעות מסגרת שמגיעה אלינו מבחוץ, ובמידת מה גם מרחוק. אולם, דווקא בקיץ, כאשר אנו מתפנים ממסגרות, אנחנו יכולים לבחון באיזו דרך אנו ממשיכים לגדול מתוך השפע שכבר קיבלנו והפנמנו.
ואכן, בצורה טבעית, בני נוער רבים בוחרים להביא לידי שיא פירות שונים של מסלולי הצמיחה שלהם דווקא במהלך חופשת הקיץ – בפעילויות הדרכה בתנועות נוער ובמסגרות נוער מגוונות. אנו בשומר החדש משתאים בכל שנה לנוכח תופעה ייחודית של מאות בני נוער שמגיעים כמתנדבים לשבועות אינטנסיביים של עבודה חקלאית. שבועות שבהם חוברים יחד חום ההתלהבות של הנעורים והעונה הבוערת של החקלאים העסוקים בבציר ובקטיף של היבולים השונים. דווקא מתוך החופש של הנוער, אפשר להתברך מברכת הטל, מברכת פירות הערכים שהשקענו ושטיפחנו לאורך השנה באפיקים שונים.
בברכה שיהיו טללים מבורכים וקיץ משמעותי.
לסיום הדברים, נביא כאן מילים ששלחו לנו בני הנוער המתנדבים:
יש ימים כאלה שעוברים, מתחילים ונגמרים, ימים שבהם כלום לא משנה וכל הנשימות הן אותו הדבר. אחד הדברים שאני הכי אוהבת בשבוע עבודה חקלאית זה שאין כזה דבר, סתם יום. בשטח, הימים הם מעבר לזמן. כאילו הזמן לא רלוונטי כשאתה קם בחמש לפנות בוקר לשתול מלפפונים או צופה בשמש שוקעת מבין שורות המטעים. כאילו הלילה הוא אחר כשהוא מלווה בפוייקע חם ומדורה גדולה. המנוחה שלווה יותר כשהיא אחרי עמל גדול.
בשביל זה אני שם. בשביל הרגעים האלה מעבר לזמן, בגלל ההבנה שאני עושה משהו עצום, בשביל הקפה מול הזריחה כשאני יודעת שכבר הספקתי הרבה, כי כל כך קל להישאב למציאות ריקנית בחופש, ובשומר זה פשוט לא קורה. בגלל האנשים, בגלל האדמה, בגלל שהזמן לא משנה בכלל כשכולם פשוט אוהבים אחד את השני ואת מה שהם עושים.
יש ימים כאלה שעוברים, מתחילים ונגמרים, וכלום לא ממש משנה. אבל אני יודעת שיש דרך אחרת, אפשר לחיות את החיים בצורה יותר מלאה. אפשר לחיות גם עשרים וחמש שעות ביממה, אם רק רוצים. השומר החדש נתן לי את זה, לימד אותי לא רק איך לעבוד אלא גם איך לחיות. לעוד הרבה ימים מעבר לזמן! (דור מכיתה י"א מהמרכז)
מתי אני יודעת שאני חלק ממשהו גדול? כשלבלות את חופשת החג שלי בהתנדבות חקלאית זאת האפשרות המועדפת. כשאני אורזת תיק לשבוע בהתרגשות שיא, ולא שוכחת כלי נגינה בשביל הנשמה. כשאני מרגישה חופשי לפנות לאחת בתחנה שלובשת חולצה כמו שלי ולהציע לה שניסע ביחד. אני יודעת שאני חלק ממשהו כשאחרי יום שלם של עבודה בחום קשוח, ומה שאני וכל החברה עושים בתגובה זה לרקוד במעגל שמח – מה גדול היום הזה! מתי אני יודעת שאין כבר דרך חזרה? כשאני חוזרת הביתה ורק חושבת על ההתנדבות הבאה. כשאני מוצאת את עצמי מזמזמת מתוך שינה "אדמה ושמיים, חום האש, צליל המים"... בכל מקרה, הסימן הכי גדול לכך שאני חלק ממשהו עצום ולא אצא ממנו לעולם הוא החיוך שעולה לי על הפנים, הניצוץ הזה בלב, בכל פעם אותך, מולדת, בשמחה בשיר ובעמל. תודה על הזכות. (נעמה מכיתה י' מהדרום)
באור הזריחה
צפיתי בשדה המטולל
הנקי מעשבייה
מטופח וצומח לגובה
פירותיו עסיסיים ומתוקים
ועליו ירוקים ובריאים
וידיי, החומות מאדמה, קרנו בגאווה.
(רות סגל, תלמידה ומתנדבת השומר החדש)