נר ודגל | גיליון 8

מועצת תנועות הנוער היא ארגון וולונטרי לתנועות הנוער בישראל. המועצה מספקת שולחן משותף ומקום מפגש לראשי התנועות, מכל גווני הקשת הפוליטית, לעיסוק בבעיות אקטואליות בנושאי חינוך, מעורבות הנוער בתהליכים חברתיים ובפעילות ציבורית, וכן בבעיות השעה של החברה הישראלית. כל זאת בזיקה לתנועה הציונית ולמגילת העצמאות. כמו כן, המועצה משמשת גוף מתאם בין התנועות השונות לפרויקטים משותפים, לקשר עם משרדי ממשלה, לתיאום טיולים ארציים, מחנות קיץ ונושאי בטיחות, בריאות וביטחון.

אחת היוזמות שמועצת תנועות הנוער מובילה היא הנחת נרות ודגלוני ישראל על קברי חללי פעולות האיבה – משימה לאומית ופעילות חינוכית בתנועות הנוער. "כשבועיים לפני יום  הזיכרון, מחלקים את חברי השכבה הבוגרת לקבוצות קטנות. כל קבוצה מקבלת שם של חלל פעולת איבה. אנחנו קוראים ולומדים את סיפור החיים של החלל ומבררים עם המשפחה אם הם מעוניינים להיפגש איתנו." כך תיאר חניך בכיתה י"א בתנועת בני עקיבא את ההכנות לקראת יום הזיכרון.

"ברוב המקרים," המשיך, "המשפחה נפגשת איתנו ברצון. אנחנו מספרים שלקראת יום הזיכרון נניח נר ודגל ישראל על המצבה של בן או בת המשפחה שנהרג בפעולת טרור, ובני המשפחות מספרים על יקיריהם ועל האירוע שבו נהרגו. בזכות המפגש עם בני המשפחה, המשימה הופכת מאוד משמעותית". מאז החל המיזם, תנועות נוער נוספות מבקשות להצטרף למשימה המיוחדת של הנחת נר ודגל בבתי העלמין. רכזי הפעילות בתנועות הנוער מספרים על מיזם מיוחד המחבר את החניכים להיסטוריה ולמציאות החיים כאן.

כאשר ממשלת ישראל החליטה כי יום הזיכרון ייקרא יום הזיכרון הכללי לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, החלו במוסד לביטוח לאומי בפעולה לאיתור קבריהם של למעלה מ-4,000 חללי פעולות איבה. מרבית הקברים אותרו וצולמו. הרעיון להניח על קבריהם דגלוני ישראל (כפי שחיילי צה"ל מניחים על קבריהם של חללי מערכות ישראל) ונרות נשמה הוביל לפנייה למועצת תנועות הנוער בישראל. משום שמדובר במשימה לאומית בפרישה ארצית ובפעולה שיש בה צד חינוכי, היה ברור שתנועות הנוער – שסניפים להן בכל חלקי המדינה – הן המתאימות לביצוע המשימה.

בדרך כלל, התנועות נרתמות למשימות לאומיות בתנאי שהמשימה יכולה להתגבש כפעילות חינוכית ערכית אשר תתאים לתפיסות העולם של התנועות. היוזמה זכתה למענה חיובי מיידי, והחלו שיתוף פעולה והיערכות של תנועות הנוער במסגרות עירוניות ואזוריות. את המיזם מנהלת מועצת תנועות הנוער, וכל תנועה שמשתתפת בו מקבלת רשימות שמות וציוני מיקום של המצבות שבאחריותה.

הפעילות מתחילה בקבלת מידע על אודות החללים ועל בתי העלמין. בשלב ראשון, נערכים לפעולת הכנה. החניכים לומדים להכיר את המציאות ארוכת השנים, מימי ראשית הציונות, של פעולות איבה שבהן נפגעו אזרחי המדינה. בשלב הבא של הפעילות, מקבלים את רשימת השמות וקוראים על אודות כל אחד מהחללים. המידע נגיש באתר האינטרנט "לעד" להנצחת חללי פעולות איבה. לעיתים יש בין החללים גם בוגרים של תנועת הנוער באותו יישוב. מרכזי הפעילות יוצרים קשר עם משפחות, מספרים על המיזם ושואלים אם לבני המשפחה יש עניין לפגוש את החניכים שיניחו נר ודגל על קבר יקירם. במרבית המקרים, משפחות נענות ברצון רב, ולעיתים בני המשפחה מצטרפים לחניכי התנועות לבית העלמין.

החניכים, חניכי שכבות בוגרות בתנועות, נפגשים עם בני המשפחה. "כשהגענו למפגש בבית המשפחה," תיארה חניכת שכבה בוגרת בתנועת הצופים, "לא כל כך ידענו איך להתנהג. אבל האבא מייד שבר את הקרח, הוא סיפר על בתו שהייתה מדריכה בתנועה ועד כמה התנועה הייתה מרכז עולמה בשנות הנעורים. אנחנו סיפרנו על הפעילות בשבט שלנו, וממש הייתה הרגשה טובה. כאילו שהמפגש עשה טוב לנו ולמשפחה. עכשיו, כשניסע לבית העלמין, כבר נרגיש שאנחנו מכירים את הבחורה שנהרגה."

בכל תנועות הנוער שמשתתפות בפעילות משלבים את ההיבט המינהלי עם תוכנית הדרכה ועם פעולת הכנה. ברור לכולם שאין מדובר במשימה טכנית. החיבור לנושא מחייב הכרה של מורכבות מציאות החיים בישראל. זו הזדמנות לספר על ההיסטוריה של חיים לצד פעולות טרור מימי ראשית הציונות. המפגש עם המשפחות חשוב במיוחד. חניכי השכבות הבוגרות נושאים מסר של אכפתיות ושל אהבה, והמשפחות מוקירות תודה ומשתפות את חניכי התנועות בסיפור חייהם של יקיריהם.

התנועות ראו את המשימה כמיזם חינוכי והכינו תוכניות ומערכי פעילות לקראת ביצועה. כך התרחבה הפעילות ליצירת קשרים עם משפחות, לפעילות בנושא הנצחה וזיכרון וללימוד על אודות פעולות האיבה שאירעו במהלך שנותיה של מדינת ישראל וטרם הקמתה. בכמה מקומות, נערכו טקסים בבתי העלמין בהשתתפות בני משפחות. "היוזמה חשובה לנו מאוד," אמרה רכזת אזורית בתנועת הנוער העובד והלומד, "כיוון שבמרחב שלנו אנחנו פועלים ביישובים קטנים, הנחת הדגלונים הפכה לפעילות חינוכית-קהילתית בשיתוף חניכים בוגרים ובני משפחות. חשוב לנו לתת כבוד ולהביע את ההשתתפות שלנו." 

המיזם מוביל לשיתוף פעולה ייחודי בין המוסד לביטוח לאומי, שאחראי על הנצחת חללי פעולות האיבה, לבין מועצת תנועות הנוער. "הנחת הדגלונים ונרות הנשמה היא משימה בחשיבות עליונה מבחינתנו. משימת האיתור מורכבת ולעיתים מאתגרת. חללי פעולות האיבה לא נקברו בחלקות נפרדות, והאיתור של המצבות במרחבי בתי העלמין אינו עניין של מה בכך." אמרה מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה במוסד לביטוח לאומי. "אנחנו בקשר עם משפחות, ולעיתים בני משפחה מסייעים (טלפונית) באיתור הקבר של יקירם. זאת ועוד, אם קורית תקלה, עושים מאמץ לתקנה באופן מיידי." 

מטה המיזם במועצת תנועות הנוער מפעיל קבוצת בוגרים שזמינים לפתרון בעיות מיידי גם במהלך יום הזיכרון. חשוב לכולנו שבבית העלמין יהיה אפשר לזהות את קבריהם של חללי פעולות האיבה, במיוחד ביום הזיכרון הכללי. בכל שנה, חוזר המראה המרגש של נערות ונערים בתלבושת תנועתית מחפשים את המצבות בבית העלמין, מוצאים, מניחים את הדגלון ואת הנר על המצבה ועומדים כמה דקות. קוראים את הכתוב על המצבה ולעיתים שומעים סיפור מבני משפחה או מחבריהם לתנועה שלמדו את סיפור החיים של החלל קודם לכן. ההיכרות עם שמות ועם סיפורי חיים מחזקת אותנו ומדגישה את הצורך להרחיב את מעגלי הזיכרון וההנצחה ולשתף את החברה הישראלית, על כל רבדיה, בכאב העצום של מי שנאלצו לשלם ביקר להם מכול, שבשל היותם אזרחי מדינת ישראל הותקפו בפעולת  טרור.

סיפר ישורון ברטוב, רכז חבריא ב' במחוז חיפה של תנועת בני עקיבא:

אל בית העלמין העתיק בחיפה אף אחד לא הלך, אין סניף שקרוב לשם. היו רשומים שם שבעה נופלים, שבעה נרות שצריך להניח, ואף אחד מהם לא מופיע באפליקציה. אין הסבר איך מגיעים אליהם או איפה נמצא הקבר. בסוף ישיבת הצוות הלכנו לשם איתמר ואני.

הגענו אל בית עלמין ישן שנמצא באמצע העיר, המצבות שם נראות ישנות מאוד, קוצים וצמחים שונים צומחים פרא ביניהן, ונראה שזמן רב לא פקדו מבקרים את המקום. התחלנו לחפש את הנופלים, בתחילה לפי השמות עצמם ואחר כך לפי השנה שבה הם נרצחו (שמנו לב שכולם מתרפ"ט). אבל גם לאחר חיפושים ממושכים, לא עלה בידינו למצוא אותם. בשלב כלשהו, הבחנו במבנה גדול הנמצא בקצה בית העלמין שעל גגו בנויה כיפת אבן עגולה. החלטנו ללכת אליו, אולי יהיה שם מישהו שמכיר את המקום ושיוכל לסייע לנו. בתוך המבנה הייתה מצבה גדולה שסיפרה לנו כי שם קבור אמורא בשם רב אבדימי, ולידו קבורים עוד כמה רבנים ומקובלים. לפתע נשמע רעש מאחורינו, אדם מבוגר בעל מראה חרדי וזקן לבן ניצב בפתח המבנה. "אתכם חיפשתי," הוא אמר לנו. "אז הנה מצאת," אמרתי בחיוך. "חיפשתי מישהו שיפקוד את הקברים של נרצחי תרפ"ט," הסביר, "שיגיד פרק תהלים ויניח אבן על המצבה. אף אחד כבר לא זוכר אותם, אף אחד כבר לא מגיע לכאן. בואו, אני אקח אתכם לשם".

אנחנו, מועצת תנועות הנוער, רואים את המיזם כשילוב נכון וייחודי של חניכי התנועות בתהליך  חשוב אשר מאפשר חיבור של פעילות חינוכית עם משימה לאומית. כל התנועות מבקשות להשתתף במיזם, וזו ההוכחה הטובה ביותר לכך שלתנועות הנוער חשוב להיות שותפות מובילות במשימה לאומית ולהביא לידי ביטוי את הרוח הטובה של הפעילות החינוכית התנועתית.