חזרה למאגר הכתבות
בין המערות והברושים ביער קרן כרמל
יעקב שקולניק, עוסק בידיעת הארץ וכותב בשביל החטיבה לחינוך וקהילה בקרן הקיימת לישראל
טיול בשביל המערות ביער קרן כרמל מזמן למטיילים היכרות עם מערות קבורה מרתקות, תצפית נוף מרהיבה ופריחה בשלל גוונים. קק"ל הנגישה קטע שביל קצר המוביל למערות הקבורה. מערות אלו הן אטרקציה מרכזית במסלול.
שביל המערות ביער קרן כרמל, החוסה לסירוגין תחת צילם של עצי היער, הוא מסלול מעגלי שאורכו כ-2.5 ק"מ. המטיילים בו נהנים מפריחת הסתווניות, הכרכומים והנרקיסים בסתיו, ובחורף מפריחה של מרבדי רקפות, מתצפית נוף וממראה מערות הקבורה שבאזור. בסתיו, ההולך וקרב, ובחסותה של קרירות המערות, הסיור ביער קרן כרמל נהיה נעים ומזמין אף יותר. לאחרונה, הוסיפה קק"ל שביל מונגש לאנשים עם מוגבלויות, שמתחיל בחנייה ומגיע עד למערות הראשונות.
תחילתו של המסלול בחניון שער כרמל, שבו משובצים שולחנות רבים בין טרשים טבעיים. מהקצה המזרחי של החניון ניסע בדרך שמתאימה לכל סוגי הרכב ומסומנת בירוק עד שנגיע לחניון חורבת חרמש. רוב העצים הנטועים שתראו בדרך הם אורן ירושלים וברוש מצוי, אך אפשר למצוא ביער גם אורן קנרי ואורן הצנובר. בחניון נמצאים שולחנות ושבילים לאנשים עם מוגבלויות. כן יש בו פינת ישיבה עגולה ומיוחדת בצל אלון, וגם פינת אצטרובל הכוללת שלושה שולחנות פיקניק העומדים בצילם של שלושה עצים גדולים מסוג אורן הצנובר. אלו העצים שמניבים את הפיניונס – הצנובר המפורסם הטעים למאכל.
מערות קבורה מקושתות
מכאן נתחיל לצעוד. כדי להגיע לנקודת המוצא של השביל, יש לשוב כמה צעדים (מערבה) בדרך שבה באנו ולגלות את שלט ההכוונה לשביל המערות. השביל מסומן בסימון אדום ומחוזק מפעם לפעם בשלטי עץ של קק"ל.
אחרי כ-100 מ', נגיע לרחבה גדולה חצובה בסלע. במצוק הגובל ברחבה, חצובות חמש מערות שפתחיהן מעוטרים בחציבה מקושתת. המערות עשויות אולמות קטנים ובהם דרגשים להנחת הגופות. המערות החצובות הן מערות הקבורה המפורסמות של חורבת חרמש (ח'ירבת אל-חראמיש). נראה כי המקום היה אחוזת קבר של משפחה אמידה שחיה באזור בשלהי התקופה הרומית או בתקופה הביזנטית. הכרמל, אזור עני במעיינות, היה לא מיושב במשך תקופות ארוכות בהיסטוריה, אך בתקופה הביזנטית התקיימו בו כמה יישובים.
מנהגי הקבורה
בתקופה ההלניסטית, מעט לפני חורבן בית שני, החלו משפחות יהודיות אמידות לקבור את מתיהן בארונות מתים שהונחו בקברי כוכים. שיטת קבורה זו נעשתה מקובלת בתקופה הרומית והביזנטית (ימי המשנה והתלמוד). לאחר כשנה, היו מעבירים את העצמות לקבורה משנית, בדרך כלל בארונות קבורה קטנים (גלוסקמאות). במשך הזמן, הלך ופחת השימוש בשיטת הקבורה המשנית עד שפסק לגמרי, אם כי מבחינה הלכתית אין מניעה להמשיך לקבור בשיטה זו גם בימינו ולחסוך כך במקומות קבורה.
מצפור קרן כרמל
ממערות הקבורה והלאה, השביל אינו נגיש. השביל מתעקל בין שולחנות פיקניק עשויים אבן, נכנס לחלקת ברושים ואחר כך לחלקת עצי אורן. לאחר שמטפסים מעט, מגיעים לדרך רחבה מסומנת בירוק (המשך הדרך שהגענו בה מנקודת המוצא) ומייד אחריה לצומת. משמאל – חניון אגד, חניון נוסף של קק"ל בצל עצי אורן. משמאל נראה גם – דרך עפר מסומנת בשחור עולה במעלה. אנו נמשיך בשביל המסומן באדום, שנמשך היישר לפנים בין עצי היער לעבר עמוד קו המתח הגבוה. השביל מגיע לדרך עפר, עולה בתלילות ביער מעורב בעצי חורש, עושה איגוף ימני קצר באזור יפה של טרשי סלע מתצורת בענה ומגיע לכמה מדרגות עץ ולשני ספסלים הצופים אל הנוף. זהו מצפור קרן הכרמל.
המצפור הוא מקום משרה שלווה. לרגלינו נראית יקנעם ומעבר לה יער הזורע ברמת מנשה. באופק הר אמיר שבצפון השומרון. עוד נראים מכאן עמק יזרעאל, גבעות אלונים-שפרעם, הרי נצרת והר תבור והר דבורה. בצפון סוגרים את תמונת הנוף קרן הכרמל (מוחרקה) וכמה מבתי דאלית אל-כרמל.
שלט הכוונה של קק"ל מפנה מהמצפור אל המשך שביל המערות. השביל יורד ביער שאדמתו מכוסה טרשים ואחרי כ-200 מ' מגיע למכלול נוסף של מערות קבורה, שרק חלק מפתחיהן גלויים. אין להיכנס למערות! רשות העתיקות טרם חפרה באתר. ייתכן שתעשה זאת בעתיד.
כפר היפיפיות
ממכלול המערות השני, השביל מתחיל לרדת. הוא יורד לדרך עפר, שם נפנה ימינה ונצעד כמה צעדים עד לעמוד עץ ובו שלט קק"ל המכוון שמאלה. לפני שנפנה, כדאי להעיף מבט ימינה אל חצר מערות ובה פתחים מעוצבים היטב של מערות קבורה. נמשיך במורד הדרך. השביל עובר בין טרסות, בין גלי אבנים ובין עצי בוסתן שהיו שייכים לתושבי הכפר אום אל-זינאת – כפר דרוזי שנוסד במאה ה-17 או מאוחר יותר. תושביו נטשוהו, ועל מקומו קם במאה ה-19 כפר ערבי מוסלמי, אך הוא ננטש במלחמת העצמאות. פירוש השם אום אל-זינאת הוא אם היפיפיות או מקום היפיפיות, כנראה משום שבנות הכפר נודעו כיפות תואר.
שפע הפריחה של הכרמל מלווה את השביל. בסתיו – סתווניות, כרכומים ונרקיסים; בחורף – רקפות וכלניות, ומאוחר יותר פריחה ססגונית של מינים נוספים. כיוון שהשטח משמש גם מרעה לבקר, בולטים בנוכחותם צמחים שהפרות נמנעות מאכילתם, ובהם עירית גדולה, כלך מצוי וצמחים קוצניים.
השביל מגיע לכרם ובו עצי זית קשישים בעלי גזעים עבים ומרשימים. במקום ספסל שצופה אל העצים. אפשר לשבת להתרגע מעט לפני שצועדים כמה צעדים אחרונים במורד המדרון ומסיימים את הטיול בחניון חורבת חרמש, המקום שממנו יצאנו לדרך.
נאסף אל אבותיו
"כשאדם מת, אומריםעליו, ' נאסף אל אבותיו'.
כל זמן שהוא חי, אבותיו נאספים בו,
כל תא ותא בגופו ובנפשוהוא נציג של אחד
מרבבות אבותיו מתחילת כל הדורות".
(יהודה עמיחי, מתוך ספרו "פתוח סגור פתוח")
הביטוי "נאסף אל אבותיו" מופיע פעמים רבות בתנ"ך. מקורו במנהגי הקבורה שהיו מקובלים בתקופת בית ראשון. לבני המעמד הגבוה, היו מערות קבורה משפחתיות לקבירת המתים. לאחר שנה, כאשר נותרו רק עצמות, נהגו ללקט את העצמות ולהניחן במאספה – תא שבו נאספו כבר עצמותיהם של בני משפחה שמתו קודם.חדש באתר חינוך וקהילה של קק"ל – מדור "עזרי הדרכה". היכנסו לאתר קק"ל והכירו את מדור "עזרי הדרכה", שבו עזרי הדרכה שיעשירו את הפעילויות ואת ההדרכות בשטח.