חזרה למאגר הכתבות
שילוב פעילויות הנצחה בטיולים
ירון קרפצ'וק, מנחה ומורה לשל"ח, חבר צוות במטה של"ח וידיעת הארץ
"כל עוד מישהו זוכר אותנו, אנחנו חיים." (קרלוס רואיס סאפון)
יום אחד המלחמה תיגמר. החיים יימשכו, ואנו נאסוף את השברים. כחלק מחיים אחרי מלחמה, המדינה, מוסדות שונים ואנשים פרטיים יעסקו בהנצחה ובקביעת זיכרון לאלה שנפלו ולאירועים שהובילו לנפילתם. "ההנצחה היא צורך אנושי המורכב משילוב של מספר גורמים: עובדת היותנו בני תמותה וההכרה העמוקה בכך, העובדה כי הצער על האובדן והזיכרון הם אישיים ותחושת הצורך לחלוק אותם ולהעבירם גם לאנשים אחרים, בדרך כלל לדורות הבאים" (מתוך: ערך הנצחה בוויקיפדיה).
מדינת ישראל היא מדינה שבעת קרבות, ולכן הנצחת הנופלים נמצאת סביבנו כמעט בכל מקום: בימי אבל לאומיים, באנדרטות ובמבנים שהוקמו לזכר הנופלים ובמיזמים פרטיים של אנשים שבחרו להנציח את יקיריהם בדרכים שונות.
מערכת החינוך עוסקת בזיכרון ובהנצחת הנופלים בדרכים שונות, בעיקר בסמיכות ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. ככל הנראה, יצטרף ליום זה יום זיכרון נוסף בתאריך כ"ד בתשרי לזכר הנרצחים בטבח שמחת תורה. השנה אנו מציינים חמישים שנה למלחמת יום הכיפורים – מלחמה שנקבעה כאחד הנושאים השנתיים של מערכת החינוך לשנה זו.
הצוות החינוכי בבתי הספר מתמודד בכל שנה עם השאלות איזה מקום לתת להנצחה בתהליך החינוכי; עד כמה היא תהיה נוכחת במהלך שנת הלימודים ובאילו אופנים יש להכניסה לתוכניות הלימודים. כנראה ששנה זאת תהיה שונה גם בהיבט זה של השאלות שציינתי שנדרש לתת להן מענה. בית ספר יכול להתייחס לנושא ההנצחה במגוון גדול של דרכים, בהתאם לשכבות הגיל, לאופי בית הספר ולמיקומו הגיאוגרפי. היות שעלון זה עוסק בפעילות חוץ בית ספרית, בחרתי להתייחס להיבטים של הנצחה המתקיימים מחוץ לכותלי בית הספר כחלק מהתוכנית החינוכית.
פעילות הנצחה יכולה להתקיים כחלק מפעילות בסביבת בית הספר במהלך סיור יומי, כמרכיב במסע ארוך יותר או כחלק מפעילות המתקיימת בקביעות מחוץ לכותלי בית הספר. יש לציין שאגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון מעודד פעילויות הנצחה ופועל לקיומן בשיתוף פעולה עם אגף של"ח וידיעת הארץ.
להלן כמה סוגי פעילויות שאפשר לקיים בהקשר להנצחה. אפשר לבצע כל אחת מהן בנפרד או לשלב ביניהן:
- ביקור באנדרטה – כמעט בכל יישוב נוכל למצוא אנדרטה המנציחה את הנופלים מאותו יישוב. אנדרטות נוספות יכולות להנציח חלל מסוים או אירוע שקרה במקום. לעיתים, בתי ספר מאמצים אנדרטה הסמוכה לבית הספר, בעיקר כזאת שאינה זוכה לטיפול מספק מהרשות.
- ביקור בבית קברות – ביקור בחלקה הצבאית של בית הקברות ביישוב או בקבר חלל מסוים שרוצים לחשוף את סיפורו בפני התלמידים.
- מוזיאון הנצחה – קיימים מוזיאונים רבים אשר עוסקים בהנצחה של ארגונים (הפלמ"ח, ההגנה), של אישים (רבין, בגין, אלי כהן) או של אירועים (חצר תל חי, יד ושם).
- מפגש עם איש עדות – איש העדות יכול להיות קרוב משפחה של חלל, לוחם שהיה באירוע או כל אדם שיש לו זיקה אישית לנושא. אנשי עדות יכולים להגיע לבית הספר או לפגוש את התלמידים באתר עצמו.
- ביקור במקום שבו אירע אירוע – לאורך הגבולות וגם במקומות נוספים, פזורים אתרי קרבות שונים שאפשר לבקר בהם. חלקם שוחזרו והם מכילים מידע רב על הקרבות, בחלקם נצרך תיווך של מדריך.
- השתתפות באירוע לזכרם של חללים – לאורך השנה, מתקיימים טקסים ממלכתיים ואחרים המנציחים אירועים ואישים שונים. ברבים מהם אפשר להשתתף בתיאום מראש.
- השתתפות במיזם לזכר חללים – קיימים מיזמים רבים מספור לזכר חללים: אירועי ספורט וצעדות, חידונים או מיזמי התנדבות ותרומה לקהילה. כל בית ספר יכול למצוא מיזם המתאים לו או לחילופין ליצור בעצמו מיזם שכזה.
בבואנו לבחור בפעילות הנצחה לתלמידים שלנו, יש להביא בחשבון כמה נקודות:
למה אנחנו מנציחים – השקיעו מחשבה בבחירת האירוע או האנשים שתרצו להנציח. ביקור בתל פאחר "כי גם ככה אנחנו מטיילים השנה ברמת הגולן" לא נובע מסיבה מספיק טובה. חפשו אירועים או אישים בעלי משמעות לקהילת בית הספר ובחרו בהנצחה שאינה מנותקת מהתהליך החינוכי הנעשה בבית הספר, אלא מחוברת אליו ברמה ערכית או תוכנית.
מקומה של ההנצחה בפעילות – פעילות הנצחה במהלך מסע היא מבורכת, אך לא נרצה שהיא תצבע את המסע כולו (אלא אם זאת מהות המסע מראש). יש לשים לב שהזמן שניתן לפעילות משאיר מקום גם לשאר פעילויות המסע ולא מייצב את ההנצחה כעיקר.
טקס – פעמים רבות נבחר לקיים טקס באתר ההנצחה. הטקס יכול להבהיר את חשיבות הביקור במקום וגם לאפשר לתלמידים להיות פעילים במהלכו. יש להקפיד על טקס קצר (עשר דקות בערך) ועל גיוון בתכנים שיעלו בו.
הכנת התלמידים – פעילות הנצחה חייבת לכלול מרכיב של הכנה מוקדמת בכיתה. לא נביא כיתה לבית קברות או לשיחה עם אב שכול בהפתעה. ההכנה צריכה לכלול מידע על הנסיבות שהובילו לאירוע שבו החללים נפלו וגם הכנה רגשית שתאפשר לתלמידים להביע רגשות וחששות לקראת פעילות זאת.
תיאום ציפיות עם אנשי ההנצחה – חשוב מאוד לבצע תיאום ציפיות עם מדריכי המוזיאון או עם איש העדות בנוגע לאופי הקבוצה, לאופי ההדרכה ולאורכה. רצוי מאוד לבקר מראש במקום ולשמוע מראש את ההדרכה או את איש העדות.
מקרים ותגובות מראש – חשוב שהצוות החינוכי ידון מראש בשאלה מה יעשו תלמידים שאינם מעוניינים להיכנס לבית קברות או שמגיבים תגובה רגשית קשה לפעילות מסוג זה ואף ינסה למפות תלמידים שעלולים לחוש קושי.
מיזמי הנצחה – במקרה שהתלמידים הם היוזמים את פעילות ההנצחה, ראוי לשלב אותם בבחירת דרך ההנצחה כך שלא ירגישו שכופים עליהם להתנדב למעשה שאינם חשים מחוברים אליו.
זכרו שפעילות חוץ בית ספרית אמורה להיות חיובית ומשמעותית בעיני התלמיד. שילוב נכון של פעילות הנצחה בפעילות אחרת יכול לתת קומת משמעות נוספת לאירוע ולסייע בצריבת הזיכרון הקולקטיבי של כולנו בתודעת התלמיד.