חזרה למאגר הכתבות
חיבורים
ירון קרפצ'יק הוא סגן מנהלת מרכז נע"ם מורה ומנחה של"ח וידיעת הארץ.
הטיול השנתי הוא, כמעט תמיד, אירוע שיא בחיי בית הספר. אם תשאלו תלמיד עשרות שנים אחרי שסיים את לימודיו מה הדבר שהוא זוכר משנותיו במערכת החינוך, סביר להניח שהטיולים יככבו באוסף הזיכרונות. לצד זה, במקרים רבים נתפס הטיול כאירוע של יציאה משגרה המנותק מהוויית בית הספר ומהתהליך החינוכי המתרחש בו. לעיתים הדבר נובע מהיותו של הטיול אירוע מורכב ומלחיץ בעיני הצוות החינוכי, ויש מי שרוצים רק לעבור אותו ולחזור הביתה בשלום ללא נפגעים. לעיתים בית הספר בוחר להעביר את מרבית העיסוק בטיול לגורם חיצוני, כמו חברות טיולים, ולתלמידים ולצוות אין ממש נגיעה בתכנון ובהיערכות לו. ולעיתים נסיבות החיים במדינה המעניינת שאנו חיים בה מסבכות את האירוע יתר על המידה.
כתבתי בעבר על החשיבות שבמיצוב הטיול השנתי כחלק מהתהליך החינוכי המתקיים בבית הספר ולא כאירוע חד פעמי. הפעם אתמקד בחיבורים שאפשר לקיים במהלך ההכנה והביצוע של הטיול, שבזכותם יהיה הטיול לאירוע חינוכי משמעותי ותועצם החוויה של התלמידים ושל הצוות.
פעמים רבות, רכזת הטיולים, רכזת השכבה ומחנכות השכבות עוסקות בהכנה לטיול. שילוב המורים המקצועיים בהכנה יכול לשפר את ההכנה של התלמידים לטיול וגם את הגיוס של צוות המורים למימוש המשימה (נקודת תורפה בבתי ספר רבים). המורים המקצועיים יכולים לשלב תכנים ומיומנויות הקשורים לאתרים ולמסלולים שבהם יבקרו בטיול בשיעורים שלהם ואף להשתתף בהדרכתו. הטיול יכול לשמש גם זירה לשילוב בין תחומי דעת שונים לפי נושא מארגן. שילוב תחומי דעת שונים בהוראה של נושא משותף נהיה פופולרי בשנים האחרונות בבתי ספר רבים, והטיול השנתי יכול להיות אחת הפלטפורמות לקישור הנלמד בכיתה לשטח.
הטיול יכול להיות גם פלטפורמה לחיבור בין תלמידים משכבות שונות. בבתי ספר שנלמד בהם מקצוע של"ח, המש"צים (מדריכי של"ח צעירים) יוצאים לטיולים ולסיורים של כיתות נמוכות יותר, מדריכים בהם, מעבירים פעילויות חברתיות ומסייעים לצוות החינוכי. אין הכרח לשלב תלמידים משכבות שונות בטיול דווקא במסגרת ייעודית כמו מש"צים. תלמידים בוגרים המשולבים בטיולים של השכבות הנמוכות מספקים, מעבר ליתרונות שהוזכרו, גם מודל אישי חיובי לתלמידים הצעירים, והקשר שהם יוצרים איתם במהלך הטיול מועיל לתלמידים, למדריכים ולצוות החינוכי.
אפשר לשלב גם הורים בטיולים. למרות הרתיעה הראשונית מהרעיון, גם של התלמידים וגם של הצוות, הורים יכולים להיות נכס בטיול. בדרך כלל, מצרפים הורים לטיול פשוט כדי להגדיל את מספר המבוגרים או בצמידות לילד הזקוק לסיוע או לכיתה מאתגרת. ההורים לא ממש יודעים מה קורה בטיול ואינם מחוברים אליו בשום דרך. רצוי לשלב את ההורים בהכנה לטיול, לערוך איתם תיאום ציפיות מוקדם, לשתף הורים שיכולים להביא ערך מוסף בדמות סיפור אישי מעניין, יכולות לוגיסטיות או קולינריות ועוד ולהשתדל לתת להם תפקיד ברור מעבר לעוד מבוגר בטיול.
בתי ספר רבים רואים עצמם בתי ספר קהילתיים, וככאלה ראוי שינסו לשלב גם את קהילת בית הספר ואת היישוב בטיול השנתי. השילוב יכול להתבטא ברמה טכנית – בגיוס משאבים לקראת הטיול (למשל, הפנינג ביישוב שמטרתו גיוס כספים) או באפשרות של בתי ספר קטנים וסמוכים להוציא טיולים משותפים ולחסוך בעלויות הטיול. חיבור בין בתי הספר ברשות חשוב גם ליצירת רצף טיולים הגיוני לאורך שנות הלימוד (על פי תוכנית הליבה להכרת הארץ) המבטיח שהתלמידים ייחשפו למגוון אזורים בארץ ישראל. חיבור בין בתי הספר משמש גם להעברה של ידע שיכול לסייע בהוצאת הטיול (ספקים מומלצים, מסלולים ואתרים ששווה לבקר בהם ועוד).
אפשרות ליצירת חיבורים קיימת גם במהלך הטיול. פעמים רבות ביקור באתר או מפגש עם קהילה יהיו פתח לקשר ארוך ומשמעותי יותר שיתקיים לאחר הטיול. מפגשים בין תלמידים יכולים להמשיך אחרי המפגש הפיזי גם בדרך וירטואלית. אם ראינו בטיול פגיעה באזור מסוים, נוכל לעודד את התלמידים להמשיך לעקוב אחרי שיקום האזור ואולי לשוב לבקר בו עצמאית.
התהליך החינוכי יכול להמשיך לאחר הטיול בעיבוד החוויה וגם במעשה, כפי שכבר כתבתי בעבר. במעט מחשבה והשקעה, אפשר להמשיך ואף לחזק חיבורים שנוצרו בין תחומי הדעת, בקהילת בית הספר וברשות וגם עם המקומות שבהם ביקרנו. כך הטיול יכול להיות מאירוע יחיד בחיי בית הספר למנוף לשינוי בתחומים רבים.