חזרה למאגר הכתבות
הפוגה למשפחות ולילדי מפונים בערבה הדרומית ובמפרץ אילת
יורם חמו, מנהל מרכז חינוך והסברה (מחו"ה) אילת
בעיצומם של הקרבות ושל הלחימה באזור עוטף עזה ובגבול הצפון ועם התגייסותה של החברה האזרחית בישראל לסייע ולהתנדב, נערכה רשות הטבע והגנים לקלוט משפחות וילדי מפונים מיישובי העוטף והצפון לפעילות יומית באתריה קולטי הקהל, בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים. כתבה זו תתמקד בפעילות הפגה שבוצעה במרחבים הדרומיים ביותר בישראל, במפרץ אילת ובערבה הדרומית. הפעילות כללה הדרכות ופעילות יזומה ויצירתית, הקרנת סרטי טבע, צפייה במיצגים מרהיבים העוסקים בערכי טבע האופייניים לבתי הגידול המקומיים והשתתפות בסדנות יצירה בליווי ובהדרכה של מדריכי רשות הטבע והגנים.
בשמורת חי בר יוטבתה ובשמורת חוף האלמוגים, ביקרו מאות משפחות ואלפי מפונים החל מאמצעו של השבוע הראשון למלחמה. המבקרים נהנו מקבלת פנים חמה ומפעילות עשירה, כמובן ללא תשלום, כולל כניסה חופשית לשמורות. בשמורת חוף האלמוגים באילת, הוביל צוות ההדרכה פעילות ייחודית לקבוצות ילדים ובני נוער, שכללה הדרכות שנירקול בשונית האלמוגים. קדמו להדרכות הדרכה בחוף הים בליווי תמונות של בעלי חיים במפרץ, הצטיידות בשנורקל, במסכה ובאפוד ציפה וקבלת תדריך לקראת הכניסה לשנירקול במים הצלולים והצוננים של המפרץ, כשמציל ופקחים צופים ושומרים מהחוף. לאחר היציאה מהמים הנעימים, נחשפו המודרכים למיצג מרהיב שכלל פוחלץ של צב ים, רכיכות וסרטנים, כוכבי ים ואלמוגים, קונכיות מהים האדום, שלדים של קיפודג וצדפות מיוחדות ממפרץ אילת. הפעילות לוותה בסיפורים מרתקים על בעלי חיים ימיים בשמורת האלמוגים הדרומית ביותר בישראל והצפונית ביותר בעולם. חשוב לציין שבימים כסדרם מבקרים בכל שנה בשמורת האלמוגים כ-250,000 מבקרים ונהנים ממראות של שוניות טרופיות מרהיבות.
שונית האלמוגים שבמפרץ אילת ובים האדום היא שונית חוגרת צמודת דופן לקו החוף הנמשכת מאילת ועד ראס מוחמד בדרום סיני, והיא בית גידול לכ-1,250 מיני בעלי חיים ועוד כ-130 מיני אלמוגים. שונית האלמוגים היא מהמבנים הטבעיים הגדולים ביותר שיצורים חיים יוצרים, והתורמים העיקריים לבנייתה הם אלמוגי האבן. האלמוגים ויתר בעלי החיים המאכלסים את השונית, כגון דגים, סרטנים, ספוגים, קווצי עור וחסרי חוליות אחרים, יוצרים סביבת חיים מגוונת ומורכבת ביותר. במפרץ אילת מתקיימים תנאים סביבתיים ייחודיים, והם שאפשרו את התפתחותה של שונית האלמוגים. מבנה המפרץ והמצרים שדרכם הוא מחובר לים סוף (טיראן) ולאוקיינוס ההודי (באב אל-מנדב) והתנאים האוקיינוגרפיים השוררים בו עודדו התפתחות של בעלי חיים ייחודיים. מינים רבים בשונית הם מינים אנדמיים, כלומר, מינים שתפוצתם מוגבלת לשוניות האלמוגים של ים סוף.
המבקרים בשמורה יצאו מהים האדום אל מרחבי הערבה הדרומית, הפרושים מהרי אדום במזרח ועד הרי אילת במערב, בואכה שמורת הטבע חי בר יוטבתה – שמורת טבע מדברית עטורת עצי שיטה ושיחים רבים. לשמורה על מין זה.
שמורת חי בר יוטבתה מתמקדת ומתמחה באישוש אוכלוסיות של בעלי חיים מדבריים ובהשבתן לטבע, כחלק מפרויקט השבה עולמי של מינים שבסכנת הכחדה. בשנת 1982, הושבו מהשמורה לטבע עדרי פראים, להר הנגב ולערבה, ובשנת 1996 הושבו לטבע עדרי ראמים לבנים, לאזור נחל פארן בהר הנגב ולאזור עין שחק מול מושב עין יהב בערבה.
בחיבר פגשנו את הפרא. ארצי הסביר שהפרא הוא חמור בר אסיתי שאינו ניתן לאלוף ושיש לו כושר גופני גבוה וכוח סבל אדיר. ארצי סיפר שרשות הטבע והגנים שחררה פראים בנגב ונראה כי הם חיים שם מצוין. פתאום ראיתי פרא מוזר, וארצי הסביר שזהו אינו פרא אלא ערוד, ה"אבא" של החמור. אני חשבתי שבעל החיים הכי יפה הוא הָראם הלבן – שהוא גם סמל החיבר ביטבתה. ארצי סיפר שעל הראם יש הרבה אגדות ושקוראים לו גם חד הקרן, כי כשרואים אותו מהצד נראה כאילו יש לו רק קרן אחת .
(מתוך: "הטיול שלי עם ארצי", עיתון מנויים של הרט"ג).
קבוצות הנוער ומשפחות המפונים החלו את הביקור בכיתת לימוד בשמורה, ובה נחשפו לסיפור השבתן של חיות הבר לטבע המדברי בערבה וראו מקרוב פוחלץ של נמר מהר הנגב, קרני יעלים וביצי יענים. חלק מהמשפחות התנסו במבואה במשחקי בריחה ונהנו מסדנות יצירה, מצפייה בסרטי טבע בכיתת הלימוד, מתצפית מרהיבה אל עבר השמורה הפתוחה בשעות אחר הצוהריים ובשקיעה ומסיור עם פקח המאכיל את חיות הבר במעין ספארי מדברי. עד אמצע חודש נובמבר, ביקרו בשמורת טבע חי בר יוטבתה ובשמורת טבע חוף האלמוגים מעל ל-7,000 מפונים מיישובי העוטף ומגבול הצפון. הדריכו אותם מדריכות ומדריכים, מתנדבים ומתנדבות בשנת שירות ברט"ג ומורות חיילות, בהובלת מנהל מרכז חינוך והסברה אילת ורכזת ההדרכה – תרומתנו הצנועה למשפחות ולילדים המפונים הנמצאים באילת ובערבה הדרומית.
כאמור, שמורות הטבע הדרומיות מציעות פעילויות רבות ומגוונות לאורך השנה כולה ולא מעט הפתעות. והפעם: הכירו את בארי וניר עוז, שני ראמים שנולדו בחי בר יטבתה. הראמים נמצאים בסכנת הכחדה, אבל בשנים האחרונות תוכנית ההשבה שלהם לטבע מצליחה, ויש כבר מאות פרטים שחיים ומתרבים בטבע. שתי ההמלטות האלו העלו בנו חיוך והזכירו לנו שגם כשהמצב קשה, תמיד יש תקווה לעתיד טוב יותר.