מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
של"ח וידיעת הארץ - מינהלת הטיולים

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה למאגר הכתבות

נחל עינת המשוקם | גיליון 13

share
שתפו עמוד:
נחל עינת המשוקם | גיליון 13
נושא: אקולוגיה, חי וצומח
אזור בארץ: מישור החוף
הצעה למסלול: כן
גיליון: מס' 13

נחל עינת המשוקם

אדר סטולרו מליחי, מנהלת יחידת התוכן במחוז מרכז ברשות הטבע והגנים

מאפייני הביצה – מי חי בה? ברקע אפשר לראות את צמחיית המים והגדות שהתפתחה והתבססה בנחל המשוקם. כאשר נוצרה תשתית והוזרמו מים, חלק ממיני הצומח הובאו ונשתלו במיוחד, אחרים התבססו בה בצורה טבעית, צילום: אדר סטולרו מליחי
מאפייני הביצה – מי חי בה? ברקע אפשר לראות את צמחיית המים והגדות שהתפתחה והתבססה בנחל המשוקם. כאשר נוצרה תשתית והוזרמו מים, חלק ממיני הצומח הובאו ונשתלו במיוחד, אחרים התבססו בה בצורה טבעית, צילום: אדר סטולרו מליחי

רבים ממדריכי הטיולים ביקרו והדריכו לא פעם בגן לאומי ירקון. נדמה שמוקדי העניין המרכזיים שבו נותרו שנים כשהיו, ואין חדש תחת השמש. אולם, מים רבים זרמו בירקון בשנים האחרונות, והמבקרים בו היום ישמחו לגלות שהגן הלאומי התחדש וחידושים נוספים הולכים ומתהווים בו ממש בימים אלו ( אוגוסט 2023 ) יש למה לצפות.

מים חיים

גן לאומי ירקון מאופיין בלא מעט סביבות חיים מימיות, ובמרכזן נחל הירקון כמובן. בנוסף לבריכת החורף, גם האגם הוא בית גידול חשוב למיני חי וצומח, והמרכזי בהם הוא הדג האנדמי לבנון הירקון. דג זה נעלם בעבר מנחלי החוף של ישראל, אך הושב אל האגם ואל הנחל וזכה להיות הדג הראשון בעולם שהושב לטבע בהצלחה. בריכת הנופרים אפשרה את השבתו של הנופר הצהוב לגן ואת התבססותו בו. הנופר נעלם מהירקון מאז נשאבו מעיינותיו ומעט המים שנותרו בו זוהמו. לאחרונה, התחדש הגן בגוף מים נוסף הודות לפרויקט שיקום מרשים שהובילה רשות הטבע והגנים: ערוץ מים חיים המחבר בין מתחם תל אפק ובריכת הנופרים – נחל עינת.

בהדרכה מול השלט הראשון בסדרה, בתוך מתחם תל אפק. השלט מתאר את עבודת השיקום שנעשו במקום שבו מי האגם נכנסים לנחל עינת, צילום: אתי נפרין, רשות הטבע והגנים
בהדרכה מול השלט הראשון בסדרה, בתוך מתחם תל אפק. השלט מתאר את עבודת השיקום שנעשו במקום שבו מי האגם נכנסים לנחל עינת, צילום: אתי נפרין, רשות הטבע והגנים

מתעלת ניקוז לנחל חי

בתחילת הפרויקט, הייתה תעלת עינת תעלת ניקוז חקלאית שקישרה בין מתחמי גן לאומי ירקון שהכניסה אליהם בתשלום: תל אפק-אנטיפטריס, בריכת הנופרים ומקורות הירקון. התעלה התבססה על אפיק נחל שהזין את הירקון בעבר. משנשאבו מי המעיינות והאפיק יבש, היה הנחל לאכזב ובהמשך לתעלה שנועדה לקלוט את תשטיפי הכבישים ושטחי החקלאות הסמוכים ולמנוע את זיהום הירקון בזרימת חורף שטפונית. מגוון מיני הצומח שנצפו בתעלה היבשה היו בעיקרם מיני צומח פולשים, שהדומיננטי בהם היה השיטה הכחלחלה, וכן מינים מתפרצים, שהדומיננטי בהם היה הקנה המצוי. שיפועי התעלה היו חדים, הגדות היו תלולות והתעלה הייתה ישרה במרביתה.

בפעולות שיקום התעלה ועשייתה לנחל חי, מותנו שיפועי הגדות וחלקים ניכרים בתעלה הורחבו משמעותית. החלק המזרחי, הסמוך לפשפש המעבר למתחם תל אפק, אף הורחב לכדי בריכה גדולה בעלת אופי ביצתי. נוסף על מיתון שיפועי הגדות ועל הרחבת הערוץ, נוספו בו פיתולים והם עשו אותו מתעלה לתוואי נחל טבעי. כן הוכשרו בו בריכות נוספות שנוצרו הודות לסכרוני אבן בגדלים משתנים שהועמדו בערוץ כדי להעצים את המורכבות המבנית של הנחל. את הפעולות האלו ביצעו האקולוג והאדריכל ליאב שלם וצוות הגן הלאומי בליווי צמוד של אבי אוזן, אקולוג בתי גידול לחים של רשות הטבע והגנים, שיזם את הפרויקט ומתמחה בשיקום בתי גידול לחים.

רשימת מיני הצומח לשיקום הנחל הוכנה בהתאם למגוון מיני הצומח המקוריים שהיו בירקון לפני שנפגע והזדהם ובהתאם למצב הקיים היום. מגוון הצומח מאופיין במינים עונתיים ומחולק על פי חגורות צומח, כמו צמחי גדה, צמחי מים וכו'. מטרת השיקום בשלב הראשון הייתה להעשיר אקולוגית את מקטע הנחל במספר רב של מינים, במיוחד מינים נדירים. בין המינים הנדירים שהובאו לשטח נציין את הנמפאה התכולה והלבנה, שהובאה מהגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב, ואת גומא הפפירוס, שהובא ממרחב עמק החולה לאחר שלא נמצאו פרטים מקוריים ממנו בנחלי החוף.

הצלחת השיקום תלויה רבות ביצירת מורכבות מבנית, להבדיל מתעלה אחידה בגודל, בעומק ובספיקת המים הזורמים בה. בשלט זה מוסברת חשיבות המורכבות וכיצד היא באה לידי ביטוי. השלט הוצב סמוך לנקודה שבה ערוץ הנחל צר יחסית ויש בו אשדות קטנים המאפשרים זרימה של מים במהירות משתנה. אפשר להבחין בקלות בהשפעת השונות על הרכב הצומח והחי. שווה התבוננות! צילום: אדר סטולרו מליחי
הצלחת השיקום תלויה רבות ביצירת מורכבות מבנית, להבדיל מתעלה אחידה בגודל, בעומק ובספיקת המים הזורמים בה. בשלט זה מוסברת חשיבות המורכבות וכיצד היא באה לידי ביטוי. השלט הוצב סמוך לנקודה שבה ערוץ הנחל צר יחסית ויש בו אשדות קטנים המאפשרים זרימה של מים במהירות משתנה. אפשר להבחין בקלות בהשפעת השונות על הרכב הצומח והחי. שווה התבוננות! צילום: אדר סטולרו מליחי

מספרים על השיקום

עבודות השיקום ארכו כשנתיים וחצי, והן לוו במערך תוכן משולט שתיאר את הצורך בשיקום, את מהלכו ואת תוצאותיו. את התוכן כתבה האוצרת שרון עמבר בהנחיית אנשי רשות הטבע והגנים ועיצבה המעצבת דנית גלר בסדרת שלטים שהוצבה בשטח. מטרת מערך התוכן הייתה להציג בצורה נגישה וברורה את מורכבות השיקום ברמה הפיזית, האקולוגית וגם הערכית. היסוד המארגן של מערך השילוט היה התפיסה הלקוחה מקוהלת רבה: אם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך. בסופה של אמירה זו, הוסיפו יוצרי התוכן סימן שאלה, ובכך עוררו לדיון גם את האחריות שלנו לשמירה על הטבע, אך גם את היכולת והאחריות שלנו לנסות ולהשיב את שאבד  (גם אם לא במלואו).

אנו ממליצים להתחיל את הסיור בנחל עינת בתל אפק, לצפות אל המרחב ממגדל התצפית הצפוני מערבי של המבצר, לצאת מהפתח המזרחי ולפנות צפונה (שמאלה) בשביל היורד לכיוון האגם. עם סיום הירידה, תחת צל עצי הזית שמשמאל, נראה את השלט הראשון בסדרת השילוט החדשה. שלט זה עוסק בשירו של נתן יונתן "האיש ההוא". השיר שנכתב בהשראת נופי ילדותו של יונתן ומתאר את נופי המים, הנחל והביצה, הקנה המצוי והערבות הבוכיות. השלט מזכיר גם את אבני המבצר, את טחנת הקמח ואת השדות החקלאיים העוטפים את סביבת הירקון. נוכל להתרשם מהנקודה שבה מי האגם מזינים את הנחל מייד אחרי השלט ולהתחיל במסע לשיקום נחל עינת ולהשבת נופי הטבע. 

לפני היציאה לטיול, כדאי לדעת

מראה כללי של נוף מסלול הטיול. לאורך הדרך נמצאים שלושה חצאי מעגל  מסודרים מאבנים הנוחים לריכוז קבוצה לטובת הדרכה, צילום: זיו זגורי
מראה כללי של נוף מסלול הטיול. לאורך הדרך נמצאים שלושה חצאי מעגל מסודרים מאבנים הנוחים לריכוז קבוצה לטובת הדרכה, צילום: זיו זגורי

היציאה לנחל עינת היא דרך פשפש בגדר תל אפק. הולכים במסלול שביל בריכת הנופרים המוכר לכיוון מתחם מקורות הירקון. לאורך המסלול יש מעט נקודות צל ואין נקודות מים לשתייה – יש להיערך בהתאם.

חשוב לזכור, גן לאומי ירקון משתרע מתל אפק במזרח ועד כמעט צומת מורשה במערב. המעבר בין מתחם תל אפק למתחם מקורות הירקון הוא בגן הלאומי, כך שכללי ההתנהגות בו צריכים להיות בהתאם: אין לרדת משבילי הטיול, הכניסה למים אסורה וכמובן שאין לפגוע במגוון החי והצומח שבשטח השמור, אין לקטוף או לאסוף ממנו.  

השביל לאורך נחל עינת הוא שביל כורכר כבוש. ההליכה בו קלה ונוחה ומותאמת גם לעגלות ילדים (הכניסה לבריכת הנופרים אינה עבירה לעגלות או לכיסאות גלגלים).

טיול נעים