חזרה למאגר הכתבות
מבצע אלקיים – פעולת חאן יונס
אריאל וייס הוא ממונה פרוייקטים ותוכניות חינוכיות במינהל חברה ונוער.
העיר חאן יונס נמצאת בעת האחרונה בכותרות, עת חיילי צה"ל נלחמים במחבלים הנמצאים בה ובסביבתה. למעשה, העיר חאן יונס לא הפסיקה להיות קן לכנופיות טרור מאז ימי הקמת המדינה ועד ימינו אנו.
במהלכה של מלחמת העצמאות, עזבו המוני ערבים שהתגוררו בשטחי ארץ ישראל את ביתם, אם בהמלצת מנהיגיהם שהבטיחו להם (הבטחה שלא קוימה) כי בסוף המלחמה יקבלו את בתי היהודים ויטיילו על חופי תל אביב, אם בעידוד חיילי צה"ל. ערבים אלו היו מאז לפליטים שכן מדינות ערב אומנם אפשרו להם להתגורר בתחומן, אך לא העניקו להם אזרחות ותנאי מחייה סבירים. פליטים אלו היו לאנשים חסרי זכויות וכתוצאה מכך עניים וללא אופק של תקווה.
תחילה התגוררו פליטים אלו סמוך לגבולות מדינת ישראל הצעירה, ועד מהרה החלו לחדור לתחומיה – תחילה למטרות גניבה ושוד ובהמשך למטרות רצח וטרור. הצבא המצרי ראה בכך הזדמנות לפגוע בצה"ל ולהתישו ועל כן עודד את הפליטים להצטרף לפעולות טרור והקים גדוד פֶדַאיון. בערבית משמעות המילה לוחמי גרילה, בפועל מדובר על טרוריסטים. הפדאיון החל את דרכו בצורה לא מאורגנת, ובחסות הצבא המצרי נהיה לגדוד רשמי מאורגן ומצויד היטב.
לאחר כמה פעולות טרור שגבו קורבנות ישראליים רבים, החליטה מדינת ישראל להעניש את המצרים, מפעיליהם של הפדאיונים. בסוף פברואר 1955, יצאה ישראל למבצע "חץ שחור". במהלכו, פשטו כוחות צנחנים על מתקנים של הצבא המצרי ועל מתקנים אזרחיים נוספים. המבצע נחל הצלחה מבצעית, אולם בזירה המדינית ספגה ישראל גינויים רבים. בנוסף, מספר ההרוגים מקרב חיילינו היה גדול. אחד ההרוגים היה מ"פ בצנחנים בשם אלקיים סעדיה. הוא כונה סופפו על שם הסופפים – כינוי לחלק במנוע הטרקטורים, שבהם אהב להתעסק. ( ויקיפדיה "סעדיה אליקים")
מטרתו המדינית של המבצע, הפסקת החדירות לישראל, לא הושגה כלל, ולמעשה הושגה מטרה הפוכה: החדירות הלכו וגברו ופעולות הטרור הלכו והחריפו. ב-31 באוגוסט 1955, החליטה ישראל לצאת למבצע נוסף במטרה להרתיע את המצרים, והפעם בחאן יונס. המבצע נקרא "מבצע אלקיים", על שמו של סופפו. מטרת המבצע הייתה "כיבוש בניין המשטרה בחאן יונס לשם חבלה בבניין ובמפקדת 'היחידה הפלשתינאית' הנמצאת בו." (מוטה גור בספרו "פלוגה ד")
יעד נוסף לכיבוש היה מוצב 132 – עמדה מצרית ששלטה על כביש חאן יונס. כיבושה היה הכרחי כדי לאבטח את ציר נסיגת הכוחות הלוחמים. ביצוע המשימה הוטל על גדוד 890 של הצנחנים בפיקודו של אריק שרון.
אריק, חילק את המשימות בין הפלוגות:
פלוגה ד', בפיקודו של מוטה גור: כיבוש מבנה המשטרה, טיהורו ופיצוצו.
פלוגה ה', בפיקודו של רפול: כיבוש וטיהור מוצב 132.
פלוגה א', בפיקודו של עוזי עילם: חסימה צפונית ודרומית ובידוד אזור הפעולה.
כוחות הצנחנים עשו את דרכם ליעדים בזחל"מים (זחלי למחצה, כלי רכב ממוגן וחסין כדורים) זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של הצנחנים ושל פעולות התגמול.
המבצע נקבע בתחילתו לליל שלושים באוגוסט, אולם הזחל"מים איחרו להגיע מאחר שקצין השריון שהיה אמור להעבירם סירב להעביר את הזחל"מים שלו לידי הצנחנים. רק לאחר שהודח, הגיעו הזחל"מים, ריקים מציוד. בשל העיכוב, נדחה המבצע ביום אחד ונקבע לליל 31 באוגוסט. (אתר הצנחנים)
שיירת הזחל"מים ובהם כוחות הצנחנים יצאה לדרך. מוטה, שהוביל את הטור, טעה בדרכו ונכנס לכפר בני סוהילה. שני שוטרים צבאיים מצריים עצרו את השיירה בחושבם שזוהי שיירה מצרית וביקשו לראות תעודות וכרטיסי עבודה. השוטרים חוסלו והשיירה התקדמה.
רעש היריות בשוטרים ובמיוחד רעם מנועי הזחל"מים חשפו את הכוח, ובמשטרה המצרית כבר הבינו כי כוחות צה"ל קרבים ובאים. המבנה הוחשך והמצרים המתינו לכוחות. הכוח פילס את דרכו למשטרה, עלה על גדרות תיל, והטור פוזר. כשהצנחנים התקרבו, נפתחה לעברם אש מהמבנה והתחיל קרב. אחת המחלקות הושמטה כרתק ושיתקה את מקורות האש ובמיוחד חיפתה לכיוון הצריח שממנו נורתה אש עזה אל הכוח. בשלב זה, נפצע מוטה גור המ"פ ברגלו מאש שנורתה לעברו. אהרון דוידי, הסמג"ד, החליפו.
בחסות החיפוי, נעשה ניסיון לפוצץ את שער המבנה באמצעות שק חומר נפץ. אולם, עקב תקלה, חומר הנפץ לא התפוצץ. סטמפל (משה פלס), המ"מ, לקח בונגלור (מתקן בצורת צינור הממולא בחומר נפץ ומיועד לפיצוץ גדרות תיל לפתיחת נתיב תנועה), רץ תחת אש עזה לכיוון הדלת ופוצץ אותה. לאחר הפיצוץ, טיהרו הצנחנים את המבנה. בשלב זה, הגיע ירמי בורדנוב, החבלן האגדי של הצנחנים, בזחל"ם שלו שהיה עמוס ב-500 ק"ג חומר נפץ בקירוב. בורדנוב הכניס את הזחל"ם בהילוך אחורי עד לשער הפרוץ, והחיילים החלו לפרוק את שקי החומר נפץ ולהכין את התחנה לפיצוץ.
הכוחות החלו בהכנות לנסיגה. לאחר שכל החיילים התפנו מסביבת המשטרה, צעק ירמי בדרמטיות שלוש פעמים: "היכון לפיצוץ משטרת חאן יונס" והדליק את הפתילים. המבנה פוצץ וחזיתו הועפה כולה לאוויר.
במהלך הנסיגה, עבר הטור ליד תחנת דלק. החיילים ביקשו וקיבלו אישור להשמידה. דורון מור, קצין שהשתתף בפעולה, תיאר:
שלשלתי צרור לבני חבלה אל תוך מיכל הדלק הגדול שהיה קבור באדמה, הפעלתי אותו וברחנו משם כל עוד רוחנו בנו. הפיצוץ זרק את כל הדלק לאוויר והדליק אותו. נוצר בשמים לפיד ענק שהאיר, כמדומני, את כל רצועת עזה. כל הטור נעצר בבהלה במקומו כי לא ידעו מה קרה, עד שהרגעתי אותם בקשר ש"זה רק תחנת דלק מצרית באוויר". בכך קניתי את עולמי, ומאז התהלכתי בגדוד בראש מורם כמי "שעשה פוּגָז (פצצת דלק אוויר) שאפילו ותיקי הצנחנים לא זוכרים כמותו". (אתר הצנחנים)
לאחר מכן, חזרו הכוחות לשטח ישראל והמבצע הסתיים.
תוצאות המבצע
משטרת חאן יונס פוצצה וכן מתקנים צבאיים נוספים. מכוחות המצרים נהרגו 72 ונפצעו 58. לכוחות הישראליים היה הרוג אחד, אמנון לביא, ותשעה חיילים פצועים.
מוטה גור וסטמפל קיבלו את עיטור העוז על חלקם במבצע ועל אומץ הלב שגילו במהלכו. הצנחנים צברו ניסיון מבצעי נוסף וחדש בפשיטה רכובה על גבי זחל"מים. מבחינה מדינית, הורתעו המצרים, הפסיקו את פעולת הפדאיון ואף הסכימו להפסקת אש. זו החלה בספטמבר ונמשכה עד נובמבר 1956, עד פרוץ מבצע קדש.
מבצע אלקיים נחל הצלחה מרובה הן בהשגת מטרותיו הצבאיות הן בכמות הנפגעים המועטה שהיו לכוחות המבצעים. גם מטרותיו המדיניות הושגו בצורה מיטבית. התוצאות המוצלחות מלמדות כי תכנון מדויק וקפדני מייצר הצלחה למרות בלת"מים ושינויים המתרחשים במהלכו.
במלחמת משיב הרוח, כבשו כוחות צה"ל את חאן יונס בפעם הרביעית (במלחמת ששת הימים, נכבשה העיר בפעם השלישית). הכוחות עוסקים בהשמדת מחבלים ותשתיות טרור שעיר המרצחים משופעת בהם. אנו מאחלים לחיילינו הצלחה גדולה במשימתם ושיחזרו לשלום לביתם ולמשפחותיהם.
אזור עוטף עזה חוזר לאיטו לשגרה, וכך גם טיולי מערכת החינוך בו. אפשר לטייל בחיק הטבע ואפשר כמובן לבקר באתרי קרבות שונים, כגון באנדרטת חץ שחור. יש לשים לב ולהישמע להוראות חדר מצב של משרד החינוך ולהנחיות הגורמים הרלוונטיים. חשוב מאוד לכבד את בקשתם של תושבי היישובים שנפגעו באירועי השבעה באוקטובר ולא להגיע לביקור ביישובים הפגועים, אלא להתרכז בשטחים הפתוחים.