חזרה למאגר הכתבות
נופלים ההולכים ראשונה
רנ"ג אליעזר מגידיש, מורה דרך מוסמך ומדריך בכיר בבית מורשת ישראל
השנה שנת 164 לפני הספירה. יוון היא מעצמה אזורית והיא שולטת בארץ. בנקודת זמן מסוימת ובעקבות הצטברות של כמה אירועים, פרץ מרד החשמונאים. את המרד הובילה משפחתו של מתתיהו הכוהן מבית חשמונאי, ולאחר זמן ממושך מאוד, הביאו המורדים לקץ השלטון היווני בארץ ישראל. עם נפילת השלטון היווני, קם בארץ ישראל שלטון עצמאי חזק, והוא נמשך כשמונים שנה. אך, לצערנו, מדינת היהודים שוב נפלה, וארץ ישראל נפלה בידי זרים מתחלפים עד להכרזה על הקמתה של מדינת ישראל.
נחזור קצת לזמנים שלפני קום המדינה. באפריל 1936, כשהבריטים שלטו בארץ ישראל, פרץ בארץ מרד – המרד הערבי הגדול. אנשי היישוב היהודי התעשתו מהר מאוד, ובהסכמתם של הבריטים ובעידודם קם בארץ גוף ביטחוני חדש: הנוטרות. כבר בערב חג השבועות, ביולי 1936, הגיעה מחלקה ראשונה של נוטרים לקיבוץ עין חרוד שבעמק יזרעאל. למעשה, מחלקה זו הייתה המחלקה הראשונה שהוקמה.
בשליש האחרון של שנת 1936, דעך המרד (הוא עתיד להתחדש שוב לאחר כשנה), והבריטים שלחו לארץ את ועדת פיל לחקור את הסיבות שהביאו למרד ודרכי פעולה עתידיות שיש לנקוט כדי למנוע מרד נוסף. הוועדה הגיעה לארץ בנובמבר 1936 ומייד החלה לפעול. ישיבות הוועדה, הפתוחות והסגורות, נערכו במלון פאלאס בירושלים. בפני הוועדה הופיעו אנשי שלטון בריטיים בארץ ישראל, נציגי הנהגת היישוב היהודי ונציגי הנהגת היישוב הערבי.
הנהגת היישוב היהודי בארץ הבינה כי החלטותיה של הוועדה עלולות להכריע את נושא ההתיישבות בארץ ישראל, ולכן הוחלט לגלות בכל דרך מה נאמר בישיבות הסגורות של הוועדה. המשימה הוטלה על מהנדס בשם ברוך קטינקא. קטינקא הצליח למצוא דרכים יצירתיות ומקוריות להאזין לישיבות הסגורות ולהקליט את הדברים שנאמרו בהן. מהאזנה לדברים, עלתה בבירור המסקנה שהוועדה מתכוונת להמליץ על חלוקת הארץ על פי מפתח זה: חלק ארץ שיש בו רוב יהודי יימסר ליהודים, חבל ארץ שיש בו רוב ערבי יימסר לערבים.
באותה עת, רק 17 אחוזים משטחי ארץ ישראל היו מיושבים על ידי יהודים. היה ברור שאם המלצות הוועדה יתקבלו, יקיץ הקץ על חלום המדינה היהודית. לכן החליט היישוב היהודי לפעול וליישב את הארץ ובכך להגדיל את שטחי ההתיישבות היהודית. מיזם חומה ומגדל – מיזם התיישבותי שענה על הצורך להגדיל את מספר היישובים היהודיים בארץ ישראל – יצא לדרך!
בעמק בית שאן, ממזרח לנקודות ההתיישבות הראשונות בעמק, היה שטח שקק"ל רכשה אך עדיין לא יושב. בדצמבר 1936, נר שני של חנוכה שנת תרצ"ו, קם יישוב חדש בעמק בית שאן. שמו של היישוב היה תל עמל (כיום נקרא קיבוץ ניר דוד). בעקבותיו, קמו עוד יישובים רבים בשיטת חומה ומגדל והם הגדילו לאין שיעור את השטח שבו ישבו יהודים בארץ ישראל.
בתל עמל היה דבר ראשוני נוסף. רבים מיישובי חומה ומגדל, בניגוד לסברה הרווחת, לא הוקמו באישון ליל, אלא ביום ולעיני כול. לעיתים בידיעת הבריטים ולעיתים בהסכמתם השקטה. זוכרים את המחלקה הראשונה שהוצבה בעמק חודשים ספורים קודם לכן? נוטרי מחלקה זו ליוו ואבטחו את העלייה על הקרקע של תל עמל. לאחר שלוש שנות פעילות, היה מוסד הנוטרות למשטרת היישובים העבריים, והוא פעל ברשות ובסמכות הבריטים, ואלו אף סיפקו לו נשק ואימונים.
ב-14 במאי 1948, ה' באייר תש"ח, קמה מדינת ישראל ולמוחרת קמה משטרת ישראל. בתחילת הדרך, מנתה המשטרה כ-1,800 שוטרים. שני שליש מהם הגיעו ממשטרת היישובים העבריים. אלפים אחרים ממשטרת היישובים העבריים התגייסו לצבא ההגנה לישראל והיו חלק ניכר בלוחמיו ובפקדיו. רבים מהם שימשו בשדרת הפיקוד המרכזית של צה"ל עד שלהי שנות השבעים.
בתאריך שבעה באוקטובר 2023, בחג שמחת תורה תשפ"ד, חדרו אלפי מחבלים מרצחים למושבים, לקיבוצים ולעיירות בדרום הארץ. הם רצחו ללא רחם למעלה מ-1,200 ילדים, נשים וגברים. מרצחים אלה נשלחו על ידי ארגון הטרור חמאס, ששואב את השראתו מעז-א-דין אל-קסאם.
הראשונים להגיע לזירות הקטל ולמנוע בגופם ממרצחים אלה להמשיך במעשיהם היו שוטרי משטרת ישראל. אנו יודעים היום ללא כל ספק שאלמלא פעולתם הנחרצת של השוטרים ואלמלא גבורתם העילאית, היו המרצחים מגיעים למספר ישובים רב יותר, ומספר הנרצחים היה עולה לאין שיעור.
משטרת ישראל איבדה ביום זה 57 שוטרות ושוטרים. נופלים ההולכים ראשונה. יהי זכרם ברוך.
את המונח "נופלים ההולכים ראשונה" טבע חיים שטורמן מקיבוץ עין חרוד כשהספיד את השוטר משה רוזנפלד, שנפל בשבעה בנובמבר 1935 בעמק יזרעאל בקרב מול כנופיית טרור שהונהגה על ידי עז-א-דין אל-קסאם.