חזרה למאגר הכתבות
שואה וגבורה ביער הקדושים
יעקב שקולניק, עוסק בידיעת הארץ וכותב בשביל קרן קיימת לישראל, החטיבה לחינוך ולקהילה.
בשלהי האביב, עת הימים מתארכים והחום משתלט, מתעצמים גם רגשותינו בנוגע לסיפורי השואה והתקומה. יער הקדושים, שבשביליו נצעד בכתבה זו, הוא גלעד ירוק שהקימה קק"ל לזכר הנספים בשואה. טיול בשביל הקדושים, בינות לאתרים ולמצבות זיכרון הפזורים לאורכו, מעצים את הקשר לסיפורי השואה.
ביערות ובפארקים של קק"ל ברחבי הארץ, ניצבים דומם אתרי הנצחה רבים ומגוונים – עדויות לקהילות יהודיות שנפגעו קשות ואף נגדעו בתקופת השואה ולגיבורים שפעלו ללא לאות כדי להציל יהודים בתוך תופת השואה. קק"ל פועלת להנצחתם ביערות ומשלבת את ההנצחה גם בתוכניות חינוכיות ייחודית שמחברות את בני הנוער לסיפורים ולמעשים ההרואיים: "יהודים מצילים יהודים" – מטרתו של הפרויקט היא להעלות את המודעות לגבורה היהודית בשואה; "הנצחה ביער" – פרויקט שמנציח ביערות קק"ל את סיפוריהם של מצילים בתקופת השואה.
יער הקדושים הוא מצבת זיכרון ירוקה לזכר הנספים בשואה. קק"ל החלה לטעת אותו כבר בשנת 1951, בסיוע ארגון בני ברית. ששת מיליוני העצים שבו הם נרות נשמה לזכר ששת המיליונים.
היער מלווה את המדרונות התלולים של נחל כסלון, ופזורים בו אתרים ומצבות לזכר קהילות יהודיות שנכחדו במלחמת העולם השנייה. בינות לעצי היער, מתפתל שביל הקדושים, המתחיל באנדרטת מגילת האש, עובר ביער נטוע מעורב בעצי חורש טבעי ומסתיים ביד אנה פרנק שבערוץ נחל כסלון. ההליכה בשביל היא חוויה מרגשת שמחברת את הפוסעים בו שוב ושוב לסיפורי השואה ולגיבוריה.
שביל הקדושים
יופייה של חלקת היער שבה עובר מסלול הטיול טמון בשילוב של עצים נטועים עם עצי חורש ים תיכוני ובשרידי האתר הקדום שנמצא בדרך. בחורף ובאביב, שפע של פרחי בר עולים כאן ומקשטים את היער בשלל צבעים. בולטים במיוחד שיחי הלוטם המרווני בפרחיהם הלבנים והגדולים ושיחי המרווה המשולשת בפרחיהם הוורודים והעדינים. בחורף מצטרפות אליהם כלניות ורקפות לרוב.
המסלול מתחיל באנדרטת מגילת האש ויורד לכיוון החניון שביער יהדות תימן. הפרש הגבהים בין אנדרטת מגילת האש לרחבת החניה של מערת בני ברית עומד על כ-300 מ'. קטע המסלול מאנדרטת מגילת האש לחניון יער יהדות תימן פשוט ונוח. קטע השביל הנותר, מחניון יער יהדות תימן ליד אנה פרנק, תלול ומחייב זהירות.
איך מגיעים לאנדרטת מגילת האש? נכנסים לכביש הגישה למושב כסלון (כביש 395) וממשיכים לפי השילוט לאנדרטת מגילת האש, מהלך 2.5 ק"מ. ווייז: אנדרטת מגילת האש.
איך מגיעים ליד אנה פרנק? ממעגל התנועה שבמחלף שמשון נוסעים לכיוון צובה. לאחר כ-100 מ' בלבד פונים צפונה (שמאלה) לדרך שסלולה כמעט כולה (סימון אדום). הדרך מגיעה לגדת נחל כסלון. כאן פונים ימינה ומגיעים לאחר כשני ק"מ ליד אנה פרנק ולמערת בני ברית. ווייז: יד אנה פרנק.
אנדרטת מגילת האש
אנדרטת מגילת האש, יצירתו של האומן נתן רפפורט, היא מהאנדרטות המרגשות ביותר בישראל. האנדרטה עשויה כגווילי מגילה עתיקה. היא עשויה ברונזה, גובהה כשמונה מטרים ומשקלה כ-12 טונות. גווילי המגילה מספרים בתבליטים את תולדות עם ישראל. גוויל אחד מתאר את האסונות שפקדו את עמנו, ואפשר לזהות בו סצנות מאז חורבן הבית עד השואה. במקום שבו גוויל החורבן פוגש בגוויל השני, המסמל את התקומה, נראית דמות נשית מתרוממת מעל גדר תיל. עוד דמות כורעת ברך ומנסה לשאוף אוויר. כן נראים אנשים מפליגים בספינות לחופי הארץ ומשיבים אותה ואת עצמם לחיים. התמונות מסתיימות בשחרור הכותל המערבי.
אל האתר הקדום
מרחבת החניה הקטנה שליד אנדרטת מגילת האש ממשיכים כ-150 מ' בדרך הסלולה המקיפה את האנדרטה למקום שבו הדרך מסתעפת שמאלה (מערבה) לדרך עפר המסומנת בירוק. שלט קק"ל מכריז שזהו שביל הקדושים.
הדרך יורדת ביער נטוע, ולאחר כ-300 מ' מצטמצמת לשביל רגלי שפונה ימינה ומגיע למעין קרחת יער. כאן נמצאים שרידי מתקנים קדומים ובורות חצובים בסלע. איננו יודעים את שמו של היישוב הקדום ששכן כאן. את העין מושכים במיוחד שני עמודי אבן ריבועיים בגובה קומת אדם בערך, שחריץ עמוק ונקב מעטרים את אחת מפאותיהם. עמודים אלה היו חלק מבית בד עתיק, מקום שבו הפיקו שמן מזיתים. בלב קרחת היער נמצא בור מים. ייתכן שהוא אגר בתוכו מים שנבעו מהמערה הקטנה הצמודה אליו, אבל אין לנו הוכחה לכך.
לוחות השיש מנציחים קהילות שאבדו בשואה
השביל ממשיך לצד עץ חרוב גדול ויורד סמוך לטרסות גדולות. הוא נעשה צר ומתאים להולכי רגל בלבד ועובר בין מיטב עצי החורש הים תיכוני והשיחים המלווים אותם. קטע יפה זה נמשך לאורך כחצי ק"מ ובקצהו מגיעים שוב לדרך עפר. כאן פונים ימינה ומייד שמאלה כדי לרדת במורד דרך תלולה. לצד הדרך, נטעה קק"ל עצי ברוש אריזוני – קל לזהות אותם על פי הגוון האפרורי של העלים ולפי הקליפה המתקלפת פצלים-פצלים והמעניקה לגזע גוון אדום חום נהדר.
מפעם לפעם, מוצב בצד הדרך לוח שיש המנציח קהילה שאבדה בשואה. במקום שבו הדרך פונה ימינה, סמוך למפגש עם דרך רחבה, ניצב שלט קרמיקה הנושא את הכותרת "השכונה היהודית". בשלט סיפורה של נורה מנשה על השכונה שלה, שכונת ג'ודריה ברודוס, שיהודיה נשלחו אל משרפות הנאצים.
חניון יער יהדות תימן
מכאן ממשיכים לצעוד לאורך כ-400 מ' אל חניון יער יהדות תימן, השוכן לצד כביש 395. היער נקרא כך לכבודם של עולי תימן, שייסדו כמה מהמושבים בסביבה, ובהם אשתאול, גבעת יערים, תרום, נחם וישעי. קק"ל העסיקה רבים מהמתיישבים הראשונים בהכשרת קרקע ובנטיעת יערות בהרי ירושלים.
תצפית אל נחל כסלון
מהחניון חוצים בזהירות את כביש 395 וצועדים בהמשך השביל המסומן בירוק. לאחר כ-350 מ' מגיעים אל שרידי גת יפה (מימין לשביל) שלידה שני ספסלים שעליהם מצלה פרגולה. זה המקום לנוח מול הנוף המרהיב של ערוץ נחל כסלון, היוצר כאן גיא עמוק, מיוער כולו. מעבר לנחל, נראים בתי היישובים בית מאיר ושורש.
אל מערת בני ברית
מנקודת התצפית אל נחל כסלון יורד שביל תלול אל אפיק הנחל. קטע זה של השביל, שאורכו כחצי ק"מ, מתגבר על הפרש גובה של כ-100 מ'. עובדי קק"ל התקינו בשביל מדרגות עץ, אך בכל זאת יש לרדת בשביל בזהירות מרבית.
כ-50 מ' מנקודת התצפית, נראה גוש סלע בולט משמאל לשביל. מכאן התצפית אל נחל כסלון מרהיבה אף יותר. יער הקדושים נראה כאן במלוא תפארתו. במִפְתַּח נחל כסלון מערבה, נראים היטב מושב אשתאול ויער אשתאול שמאחוריו, ו"החלון" שהנחל יוצר משקיף אל מישור החוף עד רמלה ואף מעבר לה.
לאחר שחולפים על פני פתח מערה, מגיע קטע תלול. יש לרדת בזהירות. עוד כמה מ' ומגיעים לגרם המדרגות המלווה את המצוק שבו נמצאת מערת בני ברית. המערה, שנועדה להתייחדות עם הנספים בשואה, סגורה בדרך כלל למבקרים.
סמוך למערה, נמצאת רחבת החניה שבה הרכב המאסף אמור לחכות. אבל אי אפשר להיפרד מהטיול בלי לבקר באנדרטה לזכרה של אנה פרנק, הנמצאת סמוך לרחבה.
שני שבילים קצרים מובילים מרחבת החניה של מערת בני ברית אל יד אנה פרנק. לצד השבילים מוצבים שלטים ובהם ציטוטים מיומנה של אנה. אחד מהם השפיע במיוחד על פיט כהן, יוצר האנדרטה: "קיטי היקרה... עץ הערמונים שלנו במלוא פריחתו. הוא מכוסה עלים והוא אף יפה יותר מאשר בשנה שעברה" (אנה פרנק, יומנה של נערה, 13 במאי 1944).
פיט כהן, שבילדותו הסתתר גם הוא מהנאצים בדרומה של הולנד, ביקש להמחיש משהו מעולמה של אנה בדירת המסתור שלה. הוא יצר מפלדה חלודה חלל מעוצב כחדר קטן. בפינת החדר ניצב שרפרף יחיד. מהשרפרף אפשר לצפות מבעד לחרך צר בדמותו של עץ ערמון מסוגנן, שענפיו פרושים כנגד קיר אטום – מבט חטוף אל שביב של חופש מתוך מועקת הכלא.
כאן, באנדרטה המרגשת, מסתיים הטיול.
תכנים ופעילויות נוספים בנושא יום הזיכרון לשואה ולגבורה אפשר למצוא באתר החינוך של קק"ל.