חזרה למאגר הכתבות
מי מכיר את סרטן הרפאים?
חנן אזולאי הוא מדריך טיולים ומומחה לחוף ים סלעי.
"סרטנים פלשו לחוף בראשון לציון והחלו לאכול מדוזות" – כך דיווחו מקומיים.
"השכנים פלשו: בעלי חיים שהגיעו בהמוניהם לחוף בת ים עוררו בהלה" – כתב זיו ריינשטיין
(וואלה תיירות, עודכן לאחרונה: 3.7.2022 https://travel.walla.co.il/item/3516005).
"החוף בבת ים שורץ עקרבים צהובים... זה היה מבעית" – לשון הודעה שהעלתה תושבת העיר באחת הקבוצות המקומיות ועוררה בהלה
(כתב שי שגב, אי נט בת ים, עודכן ב-5.6.2023, https://batyam.mynet.co.il/local_news/article/r15g3if8h).
אני בהחלט יכול להזדהות עם התחושה. כל מי מאיתנו שצפה בחולון החוף יכול להבין את הבהלה. חולון החוף מופיע משום מקום, זריז כרוח רפאים. פתאום רואים אותו, והופ הוא נעלם, ואם כבר מופיע שוב, זה בין הרגליים... אתם יכולים לדמיין את התחושה, שלא נאמר את הצעקה. לסרטן זוג עיניים ענקיות התלויות על גבעול. לפעמים רואים רק אותן, מה שתורם בהחלט לתחושה של רוח רפאים!
הדבר מזכיר לי את חופשות הקיץ שלי בהיותי ילד. במהלך הקיץ, היינו מבלים בנתניה אצל דודה מליה או באשקלון בחוף עתיקות, ככה נהגו לקרוא למקום (היום גן לאומי תל אשקלון). את מרבית הזמן בילינו בים. לא פחדנו מקרני השמש (בימים ההם לא הייתה כל כך מודעות לנזקי השמש). בבוקר היינו מוציאים את כל המדוזות מהים בעזרת סלי פלסטיק. היינו מבלים בחוף את היום כולו עד הלילה. וכשהשמש שקעה, וחוף הים התרוקן ממתרחצים, ושמענו רק את רחש הגלים, לפתע היו הם מופיעים! סרטנים קטנים וזריזים בצבע של חול ים. נהגנו לרדוף אחריהם בפנסים דלוקים. לפעמים חטפנו צביטות בניסיונות לתפוס אותם (דרך אגב, היום בעל חיים זה מוגן, ופעילות זו אסורה!). אני זוכר המון חולונים בחוף הים. עוד נתון שמחזק את התחושה של רוח רפאים. לצערי, בעשורים האחרונים, בגלל פעילות האדם, פחתה משמעותית אוכלוסיית חולון החוף עד כדי סכנת הכחדה מיידית. נחזור לנושא זה בהמשך.
שמו הלטיני של חולון החוף הוא Ocypode cursor, שפירושו סרטן הרפאים. זהו מין של סרטן קצר בטן הפעיל בלילה ומופיע בכל חופי הארץ בעיקר בחודשי הקיץ – מסוף חודש מאי עד חודש אוקטובר. את הפרטים הצעירים אפשר לראות עד דצמבר גם במהלך היום. לאחר מכן, הם שוקעים בתרדמת חורף. הם בונים את המחילות שלהם מרחק של עשרות מטרים מהים כדי שגלים לא יהרסו את המחילה. רוב הפעילות של חולון החוף היא בקו הגאות והשפל ברצועות החוליות. החולון בונה מחילה בצורת האות v (ראה שרטוט מחילה). עומק המחילה מגיע עד לשכבת החול הרטוב, לפעמים יותר ממטר. על המחילה של החולון להיות רטובה כדי שהסרטן יוכל לנשום.
חולון החוף הוא סרטן קטן שמותאם לחיים בסביבה החופית הטרופית של המזרח התיכון ושל אפריקה. למין Ocypode cursor היסטוריה ארוכה באזורנו. הוא אף הוזכר בכתביו של אריסטו מלפני 2,300 שנה כמין הנפוץ בחופי פיניקיה (לבנון וצפון ישראל של ימינו). צבע הגוף שלו מתמזג בצבע החול ומקנה הסוואה מושלמת. הגפיים ארוכות ודקות ונועדו להרחיק את הגוף מהחול החם. הגוף קטן ביחס לאורך הרגליים כך שחלוקת המשקל מאוזנת ומאפשרת תנועה לוליינית וזריזה, כמעין ריחוף מעל החול. בזמן סכנה, החולון מתחפר בחול, ועיניו בלבד נותרות בחוץ, מציצות למרחב. החולונים מצוידים בעיניים גדולות המאפשרות ראיית לילה והגדלת שדה הראייה בסביבה המישורית של החוף. הן מעוטרות בציצית למניעת חדירת חול. הגפיים דומות למגבים ומאפשרות לנקות את העיניים מגרגירי חול.
חולון החוף נחשב לסניטר בטבע, כלומר אוכל כול. הוא ניזון מכל מה שהים פולט: פגרים של דגים, שאריות של אצות וכל חומר אורגני אחר שנסחף אל החוף. תפקידו הוא לשמור על בריאות החוף החולי במערכת האקולוגית ועל ניקיונו. אולם, מספר הסרטנים החיים כיום לאורך החוף הישראלי של הים התיכון נמצא בשפל של כל הזמנים – כעשירית ממספר הסרטנים שהיו נפוצים באזורנו בשנות השישים. מספרם פחת עד כדי כך שהפוגשים בהם בחופים העירוניים מגדירים אותם כיצורים נדירים. ראו לדוגמה כותרת מעיתון מעריב: "להקת הסרטנים בהופעה: תופעה נדירה בחוף הים של ראשון לציון"
(יובל בגנו, 5.8.2024, https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1122476).
יש לציין כי בחופי הרחצה העירוניים, נעלם המין כמעט לחלוטין.
מתברר שהסיבות לירידה הדרמטית במספר הסרטנים נעוצות, כמו במקרים רבים, בפעילות האדם. בתום יום רחצה, מתבצע סירוק חופי, כלומר: ניקוי של החוף בעזרת מחרשה הנועצת את שיניה עמוק בחול. פעולה זו הורסת את מחילות הסרטנים. התוצאה: פגיעה קטלנית באוכלוסיות סרטני החולון. הסרטנים הצעירים נלכדים בתוך המחילות הקצרות שהם חופרים, בעוד הבוגרים, שאולי שורדים את החריש במחילות העמוקות יותר, נאלצים לכלות משאבים רבים בשיקום המחילות שנהרסו או לעבור לאזורים מופרעים פחות.
בדומה לסירוק החופי, גם תנועת כלי רכב בחוף היא פעולה הרסנית. היא גורמת להידוק הקרקע החולית, חוסמת את המחילה ולעיתים גם מועכת את הסרטנים למוות. כמו כן, הקמה של זולות (אוהלים ענקיים המשמשים לאירועים) באזורים אסורים פוגעת גם היא בסרטנים. התאורה גורמת לזיהום אור ולשיבוש בהתנהגות של הסרטנים, ומדורות ומפגעים נלווים שונים גורמים לפגיעה קטלנית באוכלוסיית הסרטנים ולירידה דרמטית במספר פרטים עד כדי סכנת הכחדה מיידית. בנוסף, ועל אף שהסרטנים הם אוכלי כול ואינם בררנים, פסולת אנושית מזיקה להם. וזו מצויה בשפע בחופי הרחצה ובסביבתם.
הפתרון לאיומים על חולון החוף מחייב את הגברת ההגנה על רצועת החוף וניטור חופי קבוע של אוכלוסיית הסרטנים. במקביל, יש לשקול הגבלה של פעילות אנושית (למשל של תנועת כלי רכב ממונעים) באתרים ובזמנים רגישים כדי לאפשר לאוכלוסיות להתאושש. חשוב לחנך לשמירת טבע ולאכוף את חוקי השמירה.
לסיכום :"חולון החוף הוא נכס ביולוגי לאומי, וחובה עלינו לשמור עליו. המפתח, כמו תמיד, נעוץ בחינוך ובהעלאת המודעות הציבורית למען הסרטנים – ולמעננו"
(מתוך האתר של רשות הטבע והגנים, https://www.parks.org.il/article/ocypode-cursor/).