חזרה למאגר הכתבות
ארמונות החשמונאים ביריחו – פאר ואכזריות בעיר התמרים
ד"ר נדב פרנקל הוא מדריך בכיר בבית ספר שדה כפר עציון.
פסח הוא חג החירות, אך גם חג כניסתם של בני ישראל לארץ. בי' בניסן, חצו בני ישראל את הירדן, התיישבו בגלגל יריחו וחגגו את חג הפסח הראשון בארץ לאחר ארבעים שנות נדודים במדבר. מהגלגל יצאו בני ישראל לכיבושה של העיר יריחו, לאחר שטרם מעבר הירדן שלח יהושע שני מרגלים כדי שירגלו את העיר ואת מבואותיה. יריחו של תקופת המקרא מזוהה עם תל א-סולטאן (תל יריחו), הנמצא במרכזה של העיר המודרנית. בתל – הנמצא ליד המעיין הגדול של העיר, מעיין אלישע (עין א סולטאן) – נמצאו מעל עשרים שכבות יישוב: מהתקופות הפרה היסטוריות ועד לתקופה הפרסית. במקום חפרה הארכיאולוגית הבריטית קתלין קניון, שהגדירה את יריחו כ'עיר הקדומה בעולם'. הפעם נעסוק באתר אחר הנמצא בעיר, במוצאו של ואדי קלט אל בקעת יריחו: אתר ארמונות החשמונאים.
לביקור בארמונות חשיבות מיוחדת, כפולה ומשולשת. ראשית, זוהי פינה הנמצאת בשולי העיר יריחו, אזור שישראלים, לצערנו הרב, לא מסתובבים בו בדרך שגרה. שנית, במתחם הארמונות, שרובו נמצא בשטח C, קרי: בשליטה ישראלית מלאה, התרחשו אירועים משמעותיים ומרתקים בימי הבית השני, בשלהי תקופת הממלכה החשמונאית ועם עלייתו של הורדוס הגדול לשלטון ביהודה. שלישית, לפני חודשים מספר, החליטה ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו להכריז על תל יריחו כאתר שימור המורשת הפלסטינית. החלטה זו מגבירה את החשיבות שבביקור באתרי העיר יריחו, שלה היסטוריה יהודית עתיקה ומפוארת – מתקופת המקרא ועד ימינו.
כבר ביציאה למסלול, נבחין בנוף הלא שגרתי: נרד ממצפה יריחו בכביש ואדי טלעת א-דם – התוואי הראשי של כביש ירושלים-יריחו. נגיע אל החנייה העליונה של מנזר סנט- ג'ורג' (כוזיבה). אם נעצור שם, יעוטו עלינו רוכלים ויציעו תמרים (מעיר התמרים!) ושלל מיצי פירות. אבל אנחנו, כידוע, לא באנו לכאן בשביל שופינג. נמשיך בנסיעה במורד הדרך הקדומה. נעמי שמר ציינה דרך זו בשיר מייד לאחר מלחמת ששת הימים: "נשוב נרד לים המלח בדרך יריחו".
בעת ההליכה, נתחיל להיחשף לנופי בקעת יריחו. לפני כאלפיים שנה, היטיב יוסף בן מתתיהו לתאר את הבקעה הפורייה: "ובצדק יאמר האומר, כי הארץ היא גן אלוקים, אשר בו גדלים העצים היקרים וכלילי היופי למיניהם למכביר. ואומנם הארץ הזאת היא מב[ו]רכה גם ביתר פרי האדמה ולא נקל למצוא בעולם הישוב מקום אשר כמוה" (יוסף בן מתתיהו, "מלחמות היהודים ברומאים", ד, ח, ג).
על אף שיריחו נמצאת בלב מדבר, היא יושבת בסמיכות למעיינות שופעים, לכן אפשר למצוא עדויות להתיישבות ענפה בעיר ובסביבתה כבר בימי קדם. העיר יריחו החלה להיבנות כבר בתקופת האבן החדשה, התקופה הניאוליתית. מספר יהושע אנו למדים שיריחו הייתה העיר הראשונה שכבשו בני ישראל במהלך כניסתם לארץ כנען.
עם עלייתה של הממלכה החשמונאית, כנראה בימי יוחנן הורקנוס הראשון (105-134 לפנה"ס), ניצלו השליטים החשמונאים את קרבתה של יריחו לירושלים, את מזג האוויר הנעים באזור בימי החורף ואת שפעת המים שבה ובנו בחלק הדרומי מערבי של בקעת יריחו מתחם ארמונות לימות החורף. הארכיאולוג פרופ' אהוד נצר חפר את המתחם בשנות השבעים והשמונים.
בסיור במקום, נוכל לבקר במוקדים אלו:
בריכות המים העצומות: השליטים החשמונאים בנו אמות מים ממעיינות ואדי קלט (עין פרת, עין מבוע ועין קלט) כדי ליצור גן פורח במתחם הארמונות. בהמשך אף הוזרמו למתחם הארמונות מים ממעיינות הנערן, הנמצאים בצפון יריחו של ימינו. אמות המים הזרימו מים חיים לארמונות במשך כל ימות השנה ואף בקיץ השחון. רק בשיא החורף, בעקבות שיטפונות, נהרסו אמות המים. בזכות האמות, נבנו בריכות שחייה עצומות ליד הארמונות וביניהם. החשמונאים הרי ירדו ליריחו כדי להינפש מעמל יומם, ובריכות זוהי דרך מצוינת להירגע מטרדות השלטון.
האמות גם פרנסו את מקוואות הטהרה הרבים הנמצאים באתר. באחת הבריכות, התרחש כנראה מאורע מזעזע: לאחר עלייתו של הורדוס לשלטון, הוא נאלץ למנות את גיסו אריסטובולוס השלישי, אחיה של אשתו מרים, לכוהן גדול. אריסטובולוס עורר את אהדת העם, והורדוס לא היה יכול לשאת את הקנאה. בימי חג הסוכות, כאשר בני משפחת המלוכה ירדו להינפש ביריחו, ארגן הורדוס לאריסטובולוס מסיבה קטנה, ובסופה הטביעו ידידיו של הורדוס את אריסטובולוס בבריכה. כך חוסל באכזריות נוראה בן משפחה ומתנגד פוליטי.
בית הכנסת העתיק: במהלך החפירה במקום, חשף אהוד נצר מבנה מלבני מעניין שבתוכו עוברת אמת מים. בסמיכות אליו נמצא מקווה טהרה. נצר טען, על סמך השוואה למבנים דומים, כי זהו בית כנסת מימי הבית השני ששימש לתפילה, לקריאה בתורה, ללימוד ילדים ולצרכים קהילתיים סוציאליים. במחקר מוכרים כמה בתי כנסת מתקופת הבית השני: בגמלא, בהרודיון, במצדה, במגדל, בבית שמש ובעוד כמה אתרים. אם אכן המבנה שנצר חשף ביריחו שימש בית כנסת, הרי זהו בית הכנסת הקדום ביותר שנחשף בארץ ישראל!
הארמון השלישי של הורדוס: בחלקו המזרחי של מתחם הארמונות, נמצאים המבנים המסקרנים ביותר: חלקי הארמון השלישי של הורדוס שנבנה בשנת 15 לפנה"ס בקירוב, בסמיכות לביקורו בארץ של המשנה לקיסר רומא מרקוס אגריפא. הארמון נבנה בטכניקת בנייה מיוחדת, שמקורה ככל הנראה ברומא, והוא ניצב על שתי גדותיו של ואדי קלט. המטרה הייתה לנצל את הימים הרבים שבהם יש זרימת מים בוואדי ולתת ליושבי הארמון תחושה שהם נמצאים לגדותיו של נחל איתן. באחד מחדריו של הארמון, ככל הנראה בחדר הכס הבנוי בצורת חצי עיגול, מצא הורדוס את מותו ממחלה קשה בשנת ארבע לפנה"ס. ומהו המבנה העגול והמסקרן הנמצא בתוך הארמון? לאהוד נצר לא הייתה תשובה ודאית על כך. אולי לכם תהיה.
הביקור באתר מחייב תיאום עם כוחות הביטחון. שולי האתר נמצאים בשטח A, שהכניסה אליו לישראלים ללא תיאום מוקדם אסורה על פי חוק ומסוכנת. אנו מקווים כי בחול המועד פסח יתקיימו טיולים אל האתר בהדרכת בית ספר שדה כפר עציון, באישור ובליווי של צה"ל.