מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
של"ח וידיעת הארץ - מינהלת הטיולים

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה למאגר הכתבות

סיור סתווי לגן לאומי הרודיון | גיליון 17

share
שתפו עמוד:
סיור סתווי לגן לאומי הרודיון | גיליון 17
נושא: ארכיאולוגיה
אזור בארץ: ההר המרכזי
הצעה למסלול: כן
הצעה לביקור באתר: כן
גיליון: מס' 17

סיור סתווי לגן לאומי הרודיון

שלומי פלד הוא מנהל גן לאומי הרודיון.

פארק הרודיון ממוקם כ-12 ק"מ דרומית-מזרחית לירושלים, בסְפר המדבר. מזרחה לאתר, נמצא מדבר יהודה, וממערב רכס גוש עציון. כמות המשקעים באזור נעה בין 100 ל-150 מ"מ בשנה, ולכן בנה המלך הורדוס מערכת של אמות מים ייעודיות להובלת מים לארמונו מאזור בית לחם. בעונת הסתיו, רוחות מקומיות מצננות את האוויר וממתנות את חום הקיץ. לאתר הועתקו אלפי בצלים של חצבים משטחים שבוצע בהם פיתוח במעלה אדומים, והם צפויים לפרוח בעונה זו. בנובמבר חלמוניות גדולות פורחות באתר ובסביבתו.

מבט על הרודיון, צילום: גן לאומי הרודיון
מבט על הרודיון, צילום: גן לאומי הרודיון

אתר הרודיון החל להיבנות בימי שלטונו של הורדוס, בשנת 28 לפנה"ס לערך. באתר בניין עגול בראש גבעה ומכלול ארמונות למרגלותיה. המבנה העגול משלב ארמון ומבצר חזק שהוקף בחומה כפולה שהתנשאה לגובה של שבע קומות. בתוך המבנה, הקים הורדוס ארמון פרטי שכלל אולמות, חצרות ובית מרחץ מפוארים. על פי כתבי יוסף בן מתתיהו, נבחר האתר לשמש מקום קבורתו של המלך בעקבות שלושה אירועים רצופים שאירעו לו ביום אחד בשנת 40 לפנה"ס: בריחה מירושלים בחסות הלילה בלוויית בני משפחתו ושומרי ראשו כתוצאה מכיבושה של העיר בידי הפרתים ובידי מתתיהו אנטיגונוס החשמונאי; תאונה שאירעה למרכבה שאימו של הורדוס, קיפרוס, נסעה בה וסערת הנפש שפקדה אותו בעקבותיה; הקרבות שניהל הורדוס עם אנשיו של מתתיהו אנטיגונוס במקום שבו נבנה לאחר מכן ההרודיון. הורדוס ניצח בקרבות, דבר שאפשר לו להגיע לרומא ולהתמנות למלך על ידי הסנאט הרומי.

הורדוס קיבל את השלטון מידי הרומאים בשנת 37 לפנה"ס ושלט עד שנת ארבע לפנה"ס. הורדוס מוכר כמלך הבנאי בשל מפעלי הבנייה האדירים והרבים שלו: הבניאס, קיסריה, סבסטיה, הר הבית, מצודה ואמון במתחם מגדל דוד, ההרודיון, מכוור בעבר הירדן המזרחי, מצדה, המבנה מעל מערת המכפלה. לצד הישגי הבנייה האדירים, נזכר הורדוס כמלך ששלט באכזריות רבה. הוא חשש לכיסאו כל חייו והיה נאמן לפטרוניו הרומאים.

הורדוס מת בשנת ארבע לפנה"ס, ואתר ההרודיון עבר לידי בנו ויורשו ארכילאוס. לאחר הגלייתו של ארכילאוס בידי הרומאים, כעשר שנים מאוחר יותר, ועד לפרוץ המרד הראשון, השתמשו באתר המפואר הנציבים הרומאים ששלטו בירושלים. בראשיתו של המרד הגדול, בשנת 66, השתלטו המורדים על האתר והחזיקו בו עד נפילתו בידי הרומאים בשנת 71. כשישים שנה מאוחר יותר, במהלך המרד השני, מרד בר כוכבא (135/6-132), פעלה בארמון מבצר ההר מפקדה חשובה של בר כוכבא. המבנה שבראש ההר שימש למורדים מבצר, ונראה ששימש מוצב מרכזי בלחימת הגרילה שניהלו נגד הצבא הרומי באזור. הממצא הארכיאולוגי המגוון מתקופה זו שהתגלה בהרודיון הוא יחידאי בארץ והוא מצטרף לתעודות שנחשפו במדבר יהודה, במערות ואדי מורבעאת שאליהן ברחו פליטים מהרודיון ומהכפרים שמסביב. בתעודות אלו מוזכר ה"מחנה שיושב בהרדיס", ויש חוקרים הסבורים שמנהיג המרד בר כוכבא עצמו ניהל מכאן את המערכה.

בהרודיון תחתית, נערכו בין השנים 2006-1972 חפירות נרחבות בידי משלחת מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בראשותו של אהוד נצר. בנוסף לכך, חפרה המשלחת מערכת תת קרקעית המצויה בבטן ההר ומשלבת בורות מים מימי הורדוס ומנהרות מימי בר כוכבא. בשנת 2006, חשפה המשלחת את מקום קברו של הורדוס, ובצידו נחשף במפתיע תיאטרון מלכותי זעיר אך מפואר ותא מלכותי לצידו.

האתר כולל ממצאים משלבים היסטוריים שונים: מבניית האתר על ידי המלך הורדוס, מהתבצרות המורדים במרד הגדול וממפעלי הבנייה של מרד בר כוכבא, כשהמקום שימש מפקדה ראשית. בהרודיון יש ממצאים יחידאיים, שאין כדוגמתם באף אתר בארץ:

  • קבר הורדוס
  • קמרונות ומבנים סגורים מלפני הספירה
  • קירות שמתנשאים לגובה של מעל 16 מטר ובהם שלושה מפלסי קשתות במדרגות המונומנטליות
  • כיפה מקורית בבית המרחץ בארמון שנבנתה לפני הספירה
  • ציורי קיר מרהיבים ובהם חיות וסצנות מהנילוס
  • תיאטרון פרטי וחדר מלכותי צמוד אליו.
סרט בתא המלכותי, צילום: גן לאומי הרודיון
סרט בתא המלכותי, צילום: גן לאומי הרודיון

בשנים האחרונות, הוכנסו לאתר חידושים רבים והם שיפרו את חוויית הביקור בצורה משמעותית. המבקר באתר יראה דברים רבים:

  1. נקודת תצפית אל הרודיון תחתית משביל הגישה, לצד אבני דרדור מימי המרד. מנקודת תצפית זו אפשר לראות את בריכת המים. בימים אלה, הבריכה עוברת מתיחת פנים ושימור.
  2. תיאטרון פרטי של המלך הורדוס ששומר ושופץ. התיאטרון הכיל כ-300 מקומות ישיבה ותא צפייה ששימש את המלך הורדוס ועוטר בציורי קיר נדירים ביופיים ובכיורי גבס בצבעים מרהיבים. על גבי הקירות העתיקים מוקרן סרט חדשני.
  3. מרפסת תצפית לקבר הורדוס, ובה משולבים פריטים אדריכליים ממקום הקבורה ודגם מוקטן של המוזולאום.
  4. מסדרון קשתות מונומנטליות המוביל לכניסה לארמון. בקצה המסדרון חדר מבואה מעוטר בציורי פרסקו ששומרו.
  5. פנים הארמון – חצר פריסטלית, טרקלין, בית מרחץ קטן – כל אלו מימי הורדוס. אל אלו נוספו בית כנסת קדום, מקווה ומתקן לייצור כלי נשק מתקופת המרידות.
  6. נקודת תצפית היקפית חדשה המאפשרת תצפית של 360 מעלות מעל המגדל המזרחי.
  7. מערכת בורות לאגירת מים מימי הורדוס ומחילות המקשרות בין הבורות מימי המרד הגדול, ונוספו להן מנהרות תקיפה מימי מרד בר כוכבא.

האתר גודר, החניה שלפני המבואה הורחבה ונוספה חניה צדדית. מתחת למבואה הוקמה פינת פיקניק לחמישים איש, ופינת קפה הוקמה ביציאה ממנה. נסלל שביל נגיש מהמבואה עד לתיאטרון והוקמו מרפסות תצפית בדרך המונגשת ומעל הקבר. נבנו שירותים חדשים בלוע ההר ונסלל שביל היקפי בראש הארמון.

סיור מקיף באתר אורך כשלוש שעות, סיור רגיל באתר אורך כשעה וחצי.

דרכי הגעה לאתר

לבאים מירושלים: ברחוב דרך חברון (כביש 60) נוסעים דרומה ופונים מזרחה בכביש 398. חולפים על פני שכונת הר חומה וממשיכים כעשרה ק"מ בכביש 398 עד הרודיון.

לבאים מעמק האלה ומבית שמש: נוסעים בכביש 367 עד צומת גוש עציון, פונים צפונה לכביש 60 ונוסעים בו עד צומת אפרת דרום. משם ממשיכים ימינה בכביש 3157 עד צומת עמוס, ואז פונים שמאלה לכביש 356 ונוסעים בו עד לכיכר ההרודיון, ממנה פונים ימינה לגן הלאומי.