חזרה למאגר הכתבות
מתאקלמים בשטח לאורך שביל הגיבורים
שלגית היימן, חברה בחטיבה לחינוך ולקהילה בקרן הקיימת לישראל
הפעם נצא לטייל בשביל הגיבורים, שביל הליכה חדש ויפה שמתאים במיוחד לימי החורף והאביב הודות לפריחת הגיאופיטים והפרחים החד שנתיים המעטרים את שוליו. נבקר במרכז ההנצחה של חטיבת גולני, נלמד על ההיסטוריה של יער לביא והאזור, נכיר את ערכת "מתאקלמים בשטח", שמהותה חיבור החניכים לשטח ועיסוק בשינוי האקלים בדרך חווייתית.
עד אותה שבת בשבעה באוקטובר 2023, עסקנו כולנו – אנשי חינוך, מדענים, אזרחים ואזרחיות – בשינוי האקלים. הבעיה העולמית – על התופעות המטרידות הנובעות ממנה: תקופות יובש ארוכות, עלייה בטמפרטורה הממוצעת, נדידת בעלי חיים ובני אדם, שיטפונות, שרפות ענק ועוד – תפסה את מרכז סדר היום החינוכי. אותה שבת נוראה ומלחמת חרבות ברזל שינו את תחומי העיסוק החינוכיים בימים אלו. שביל הגיבורים וערכת ההדרכה "מתאקלמים בשטח" שייכים לימים של לפני אותה שבת, ואין ספק שעוד נחזור ונעסוק בשינוי האקלים. בינתיים, בואו נכיר את שביל הגיבורים ולא נשכח לקחת איתנו את ערכת "מתאקלמים בשטח".
בשביל הגיבורים
השביל יוצא משער הולכי הרגל שבגדר הצפונית של המרכז החינוכי שדה ויער בלביא, שבו מתקיימת פעילות חינוכית של קק"ל לבני נוער מהארץ ומחו"ל. אינכם אורחים של מש"י לביא? אל דאגה, תוכלו להגיע לשער הראשי ולהתחיל לצעוד מזרחה לאורך צידה החיצוני של הגדר. אחרי כשלושים מטרים, תראו את השער הקטן מימינכם ואת השביל משמאלכם מקבל את פניכם בשלט חגיגי: "שביל הגיבורים". לא קשה לנחש שהשביל קיבל את שמו בזכות נקודת הסיום שלו – מרכז ההנצחה של גולני.
השביל – המתפתל בין עצי אורן, אשחר ואלוני תבור – נפרץ והוכשר בכוחות משותפים של בני נוער שהתארחו במש"י לביא. בראשית החורף, מתחילות הרקפות לצאת מתרדמת הקיץ, ועימן סתווניות וכרכומים, והשטח שלמרגלות העצים מקבל כתמי צבע מלבבים. מומלץ לעצור במקום שבו הנוף נפתח ולצפות אל הנוף היפה שבכיוון צפון. מתוך ערכת "מתאקלמים בשטח", נבחר בפעילות "נקודת מבט". בעזרת ה"מִשְׁקָפְיָד", המורכב מזוג ידיים, נתבונן בנוף ונשאל את עצמנו (ואת המטיילים שלנו) במה השפעת האדם על הסביבה ניכרת בנוף שלפנינו. מתוך שלל האפשרויות, נבחר במאפיין שמשפיע (גם) על שינוי האקלים.
מנקודת התצפית נמשיך לרדת עד למעבר מנע בקר. אחריו נפנה מזרחה (ימינה) לדרך כורכר. אחרי כברת דרך קצרה, נפנה שמאלה ונרד בירידה תלולה לעבר חניון לביא הסמוך לכביש 77. לאורך הדרך, נוכל להבחין במשוכות צבר, בעצי זית ובעצי פרי נוספים – שרידי הכפר המוסלמי לוּבְּיָא שהיה כאן עד 1948.
הכפר המוסלמי לוביא שימר את שמו של היישוב היהודי לביא, שהתקיים בתקופות המשנה והתלמוד במקום שבו נמצא כיום היער (כחצי קילומטר ממערב לשולי היישוב גבעת אבני. האתר אינו מוסדר לביקורים). התלמוד מזכיר פעמים אחדות פונדק דרכים שפעל בלוביא ושירת את העוברים בדרך מעכו לטבריה. אחד הסיפורים מזכיר עיגול גבינה שנמצא בפונדק דְלוִי (פונדק לוביא). רבותינו התירו לאכול ממנו משום שני דברים: "משום מציאה ומשום רוב מהלכי דרכים" (שקלים ז, ב). ההגדרה רוב מהלכי דרכים מציינת שרוב עוברי האורח שהגיעו לפונדק היו יהודים, ולכן סביר שחריץ הגבינה כשר. השם פונדק דְלוִי מעיד על כך שאנשי הגליל בעת ההיא לא הבחינו בין ב' דגושה לרפה. מצפון ליער מתנשא הר קרני חיטים. למרגלותיו הביסו המוסלמים בהנהגת צלאח א-דין את הצלבנים בקרב בשנת 1187 – קרב שהכריע את גורלם של הצלבנים בארץ ישראל.
פונדק דרכים בשם ח'אן לוביא פעל במקום גם בתקופה הממלוכית (המאה ה-13). שרידי הפונדק נמצאים כקילומטר ממזרח לגבעת אבני ומדרום לכביש 77. מאוחר יותר, קם במקום הכפר הערבי לוביא, ששימר בצליל שמו את שם היישוב הקדום. תושבי הכפר התנכלו לאנשי סג'רה מיום עלייתם של אלה על הקרקע (1899). בראשית מלחמת העצמאות, הטרידו אנשי לוביא את התושבים העברים בדרכם לטבריה. בתקרית שהתרחשה ב-24 בפברואר 1948, נהרגו במתקפה ערבית שניים מנוסעי שיירה שעברה במקום. הכביש נחסם, והתנועה היהודית לטבריה התנהלה דרך יבנאל והכינרת.
בתשעה ביוני 1948, ניסה גדוד דרור של חטיבת גולני לכבוש את הכפר, אך נכשל. בקרב נפלו 21 מלוחמי גולני. בקרבות עשרת הימים (18-8 ביולי 1948), תקף צבאו של פאוזי אל-קאוקג'י את סג'רה (אילנייה) ללא הפוגה, אך לא הצליח להכניע את תושביה. ערביי לוביא נטשו את כפרם, וב-18 ביולי נכבש הכפר ללא קרב ונפתחה הדרך לטבריה.
יער לביא משתרע על פני כ-3,000 דונם. קק"ל החלה בנטיעתו בשנות החמישים של המאה ה-20. בתחילה ניטעו עצי מחט, בעיקר אורן ירושלים, ברוש מצוי ואורן ברוטיה. במקומות נמוכים יותר, בשולי הגבעות, ניטעו גם עצי איקליפטוס. יערני קק"ל הותירו חלקות של עצי זית ושל משוכות צבר מהכפר הערבי לוביא.
במשך השנים, הזדקנו העצים ומזיקים שונים פקדו אותם. מכת השלגים שפקדה את האזור בחורף 1992-1991 הסבה נזקים כבדים לחלקות היער השונות. בשנת 2013, החלה קק"ל לחדש את חלקות היער שנפגעו. רוב העצים שנטעה קק"ל הם מיני בר המאפיינים את החורש הים תיכוני, ובהם אלון התבור, אלה אטלנטית, חרוב מצוי, כליל החורש ושיזף מצוי. כדי להקל את הקליטה של העצים, משקים אותם בשנתיים הראשונות לחייהם, ואחר כך היער עומד ברשות עצמו. אפשר להתרשם מחידוש היער בהליכה בדרך העולה למרכז השדה והיער.
בתחום היער נותר בית הקברות של הכפר הערבי לוביא, ובו מבנה אבן מקורה בכיפה. על פי המסורת הדרוזית, נקברו במקום זה אבו אל-דרע ג'ושן ואבו אל-לקא ת'אבת, שניים ממפיצי הדת הדרוזית במאה ה-11. בית הקברות מגודר.
אחרי שנרד בזהירות בשיפוע החד, נגיע לצומת טי ונפנה שמאלה לפי עמוד הסימון. ממזרח נמצא חניון פיקניקים של קק"ל, וממערב תחנת דלק. סביר להניח שנוכל לראות גם סימנים המעידים על פעילות של בני אדם בשטח – הכוונה כמובן להשארת פסולת. כמה פעילויות בערכת "מתאקלמים בשטח" עוסקות בסוגיה זו: "כל אחד משנה – מעגל של"ח" – שבה המשתתפים מתבקשים לאתר בשטח עקבות של פעילות אדם, לצלם אותן ולכמת את מידת ההשפעה האקלימית של תופעות אלו על הטבע; "שועלים נופלים בפח" – פעילות המתייחסת להשפעת הפסולת שאנו משאירים על בעלי החיים בטבע; וכן מעגלי שיח נוספים הדנים באחריות האישית של כל אחד מאיתנו לסביבה.
השביל עובר מתחת לכביש 77 במעבר הולכי רגל מסודר. מצידו הצפוני של הכביש, נמצא אתר מורשת גולני. אתר המורשת וההנצחה מספר את סיפור חטיבת גולני מיום הקמתה בשנת 1948 ועד עצם היום הזה, מנציח את זכר נופלי החטיבה ומתאר את נתיבי הקרבות שבהן השתתפה. מייד אחרי מלחמת השחרור, הוקמה במקום אנדרטה מאולתרת לזכר הנופלים בקרבות בסג'רה ובכפר לוביא. אנדרטה זו היא שהקנתה לצומת את שמו. עץ הזית האופייני לאזור נבחר לסמלה של גולני.
בערכת "מתאקלמים בשטח", תוכלו למצוא פעילויות נוספות בנושאים שונים, בהן מינים פולשים, קיבוע פחמן ותועלת העץ, וכן משחק ניווט סלולרי בנושא פסולת המבוסס על אפליקציית חוויער ומעגלי של"ח – הכול בהתייחסות לשינוי האקלים שאנו חווים.