חזרה למאגר הכתבות
בעקבות משפחת בן צבי באשקלון
אבי ששון הוא ראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית אשקלון.
גד סובול הוא היסטוריון, נאמן שימור, ומוביל מיזמי מורשת ושימור באשקלון.
בשנת 1951, הגיעו הנשיא השני ורעייתו, יצחק ורחל ינאית בן צבי, לביקור בעיר אשקלון לרגל חנוכת המרכז המסחרי בשכונת אפרידר. את בני הזוג ליווה ראש המועצה ד"ר יחזקאל (הנרי) זוֹנָאבֶּנד, פעיל ציוני שעלה מדרום אפריקה בראש קבוצת יזמים במטרה להקים עיר חדשה סמוך לתל אשקלון. לימים, לאחר שהוקמו הבתים הראשונים ונסללו הכבישים הראשיים של שכונת אפרידר (ששמה נגזר משם החברות המיישבות: דרום אפריקה ועמידר), אוחדה התיישבות זו עם מגדל גד, השכונה ההיסטורית, והוקם יישוב אחד: אשקלון.
בן צבי התרשם מהמקום ועודד את בנו עמרם לרכוש חלקת פרדס נטושה באשקלון. ב-1954, רכש עמרם בן צבי עם שותפים פרדס מניב והתיישב באשקלון. כחבר אגד, הקים את תחנת האוטובוסים במגדל גד ורכש דירה חדשה ברחוב הנשיא באפרידר. בדירה זו נהג לארח את הוריו בסופי שבוע. בשלב מסוים, קיבלו הנשיא ורעייתו מחברת אפרידר דירת מגורים קטנה בסמוך והנציחו בה את עלי בן צבי שנפל בקרב על בית קשת במלחמת העצמאות.
בביקוריו, פקד הנשיא את בית הכנסת שבשכונה, קשר קשרי ידידות עם תושבי השכונה ואף הסב בקפה "מעדן" שבלב השכונה. הזוג בן צבי נהג לרדת לחוף הים ולשבת עם המצילים המקומיים. ותיקי העיר מתארים את דמותו האבהית של הנשיא ואת הליכתו בשכונה כאחד האדם, עד כדי כך שנערים לא הבינו את משמעות המושג "נשיא המדינה".
את הסיור בעקבות הנשיא יצחק בן צבי ורעייתו נתחיל במקום שבו הכול החל: בפינה הצפונית מזרחית של צומת הרחובות רבין ואלי כהן.
פרדס עמיצ"ור
כאמור, בשנת 1954, רכשו עמרם בן צבי וגיסו מוסה שמעוני עם שני שותפים נוספים, יוסקה פלד חבר אגד וצבי סגלוביץ', פרדס מניב ששטחו 215 דונם בלב העיר. לפרדס ניתן השם עמיצ"ור – ראשי התיבות של בעליו: עמרם, מוסא, יוסקה, צבי ורעיותיהם. אלו ניהלו את הפרדס במשך כשמונה שנים עד 1963. במקום מצויה באר עתיקה שחפר איברהים פחה המצרי ב-1832. הפחה ביקש לפתח את העיירה מג'דל אשקלון להיות "אסקלן אלג'דידא" (אשקלון הגדולה). כל שהספיק לפתח בעיר עד נסיגתו מן הארץ ב-1840 היה הבאר. בתקופת המנדט הבריטי, נחפרה בסמוך באר חדשה ומעליה נבנה בית משאבות מודרני. שנים לאחר שהפרדס ננטש ונעקר (עד אמצע שנות השמונים), המשיכו מימי הבאר לשמש כמל"ח – מלאי לשעת חירום.
דרך רחוב יצחק בן צבי, נגיע למרכז אפרידר. לאורכו של הרחוב, הוקמה קריית חינוך הכוללת שלושה בתי ספר מקיפים: עירוני ב', מקיף דתי, המוסד הראשון שנפתח בעיר, הוקם בשנת 1960; לידו בית הספר מקיף א', המוסד האחרון שנפתח כאן, הוקם בשנת 1991; בהמשך, בית הספר מקיף אורט רונסון, שנפתח ב-1986 והחליף את בית הספר התיכון על שם תגר. בסמוך, ברחוב יצחק בן צבי 12, שוכנת המכללה האקדמית אשקלון. ראשיתה של המכללה בעיר בשנת 1967 כשלוחה של אוניברסיטת בר אילן, אז פעלה בשכונת שמשון. בשנת 1998, עברה למשכנה החדש והרחיבה והעמיקה את תחומי ההתמחות כמכללה עצמאית.
נמשיך בשדרות בן צבי לאורכה של שדרת עצי אקליפטוס. את השדרה נטעה הקרן הקיימת לישראל בראשית שנות החמישים של המאה ה-20 במסגרת עבודות יזומות במקביל להתחלת פיתוחה של שכונת אפרידר. בכיכר צפניה, נפנה למרכז שכונת אפרידר.
היוזמה להקמת שכונת אפרידר נולדה בקרב קהילת יהודי דרום אפריקה בשנת 1950 (כפי שסופר בהרחבה בגיליון על"ה 13). ראשוני הבתים נבנו ברחוב יוהנסבורג בשנת 1952. עד 1955, עת אוחדה אפרידר עם שכונת מגדל גד, כבר הייתה השכונה בנויה כולה בתחומי רחוב דרום אפריקה. עם הזמן התפשטה לגודלה היום. השכונה מאופיינת בבתים צמודי קרקע, במרכזי מסחר קטנים ובשטחים ציבוריים ירוקים. עם הזמן, הוחל בבנייה רוויה בהיקף השכונה המקורית. במרכז השכונה נבנה מרכז מסחרי ותרבותי ובתחומו בית העם, חצר הסרקופגים, בתי קפה היסטוריים כמו "מעדן". במערב הכיכר, גן ציבורי גדול, גן צ'ציק, ובמרכזו פסלו של יגאל תומרקין "שעון שמש". את המרכז המקורי, הבנוי בתי קרקע בעלי גינות קטנות, מקיף רחוב דרום אפריקה, וממנו יוצאים רחובות נוספים לזכרם של המתכננים – רחוב קפסטט ורחוב יוהנסבורג.
ברחוב זונבנד, נבנו זה ליד זה מלון גני שמשון ובית הכנסת המרכזי של אפרידר. הנשיא נהג לבקר בבית כנסת זה ואף הונצח בלוח שיש בו. בשנת 1953, הוקם מלון חדש סמוך למעונו של בן צבי. בן צבי ביקר באתר והציע לארנסט קוברי, מייסד המלון, את השם "גני שמשון". נראה כי בן צבי היה הראשון שהטביע את חותמו של שמשון במורשת העיר בעת החדשה.
תחנתנו האחרונה נמצאת ברחוב הנשיא: בית עלי, הגלריה והחווה החקלאית שעל שם עלי בן צבי. הבית ברחוב הנשיא 63 היה למעונו של נשיא המדינה יצחק בן צבי. קודם פטירתו בשנת 1963, הוריש הנשיא את הבית לתושבי אשקלון למטרות חינוך ותרבות. בית זה ניצב במרכזו של מתחם הנושא את שמו של עלי, בנם של הנשיא ורעייתו.
ב-22 ביולי 1961, נחנכה במעמד הנשיא ספרייה חדשה מול ביתו. הספרייה נקראה על שמו של עלי. באותו מעמד, התכנסה באשקלון משפחת בן צבי המורחבת. בשנת 2009, הועברה הספרייה העירונית לביתה החדש בשד' בן גוריון. הבניין בן שלוש קומות משמש גם למטרות מחקר כמדיה-טק, כולל אולם הרצאות קטן, ובקומתו התחתונה פועל המרכז לפיתוח סגלי הוראה (פסג"ה) על שם עלי בן צבי ז"ל. לכאן הועבר שולחן הכתיבה של הנשיא יצחק בן צבי וכאן הוקמה פינת זיכרון. הבניין הישן היה למרכז לאומני אשקלון ולפעילויות תרבות. במתחם גן פסלים, רובם מעשה ידיהם של אומנים אשקלוניים, ובצידו עוד אתר על שמו של עלי: החווה החקלאית.
בשנת 1962, נחנכה חוות חקלאות ואיכות סביבה חינוכית על שם עלי בן צבי. מנהלה הראשון של החווה היה מר שבתאי אבניאל ז"ל. החווה משתרעת על שטח של 25 דונם והיא אחד מן המרכזים החינוכיים שנכללים במתחם הנושא את שמו של עלי בן צבי. המרחב הלימודי הגדול ביותר בחווה הוא גן ירק גדול ומטופח, לצידו עצי נוי ובוסתן עצי פרי, כרם, פרדס וחממות שונות: חממה הידרופונית, חממה לגידול תותים, חממת צמחי בית ועוד. מרחבים נוספים עוסקים בנושאי איכות סביבה: אנרגיה ירוקה, טיפול מושכל בפסולת ועוד.
מיתוס וזיכרון
את תרומתו של יצחק בן צבי לעיר אשקלון בראשיתה ולתושביה המתאקלמים בנוף חדש קשה להעריך. דומה כי התקופות הקצרות שבהן שהה בעיר וגילה הזדהות עמוקה עם תושביה ואהדה רבה כלפיהם העמיקו את ההערכה שרחשו לו פרנסי העיר ותושביה. עדות לכך הם מפעלי ההנצחה שזכה להם בעיר אשקלון, שבזכותם שם המשפחה בן צבי נישא כמעט בפי כול בחיי היומיום של העיר עד היום. הדוגמה הבולטת ביותר לכך הם שני רחובות הקרויים על שמו: האחד הוא מרחובות האורך הראשונים והראשיים בעיר, הקרוי "בן צבי"; והשני הוא הרחוב הראשי בשכונת אפרידר, שבה התגורר, הקרוי "הנשיא".