חזרה למאגר הכתבות
בית הספר החקלאי על שם כדורי
ד"ר אסתי ינקלביץ' מרצה בחוג ללימודי ישראל באוניברסיטת חיפה ואוצרת כפר הנוער כדורי
בית הספר כדורי, השוכן למרגלות הר תבור, היה מוסד חדשני ופורץ דרך בתחומי חינוך וחקלאות בשנות השלושים של המאה הקודמת. בין בוגריו הרבים, היו בניהם של מנהיגי היישוב (עמוס בן גוריון, עלי בן צבי ועוד וגם נערים שהיו למנהיגים בעצמם, כמו יצחק רבין ויגאל אלון. אלו העידו שבית הספר היה הבסיס וההתחלה לדרך שטוו לעצמם ושהלימודים ודרך החינוך הייחודית בכדורי תרמו רבות לעיצובם כמפקדים בצבא וכמנהיגים.
בעשרים ביוני 1934, נפתח רשמית וחגיגית בית הספר החקלאי כדורי הר תבור בנוכחות הנציב העליון סר ארתור ווקופ. היה זה המוסד החינוכי היהודי היחיד בבעלות ממשלת המנדט ובפיקוחה, ומתוקף עובדה זו זכה למעמד מיוחד. מטרתו המוצהרת של בית הספר הייתה להקנות לתלמידים ידע חקלאי, להכשיר אותם להיות חקלאים בארץ ישראל ולאמן אותם לאהוב את עבודת האדמה. את הבניין המרכזי תכנן אוסטן סיינט בארב הריסון, האדריכל הראשי של המחלקה לעבודות ציבוריות של ממשלת המנדט.
ימים רבים חלפו מיום שנודע ביישוב היהודי על פטירתו של הנדבן היהודי סר אליהו כדורי, ראש הקהילה היהודית בהונג קונג, ועל צוואתו ועד מימושה. בצוואתו, ביקש כדורי להקים בארץ ישראל בתי ספר שייקראו על שמו. אחרי מחלוקות ודיונים, הוחלט להקים שני בתי ספר חקלאיים, האחד לערבים בטול כרם, שהחל לפעול ב-1930 והשני לאוכלוסייה היהודית למרגלות הר תבור, בגליל התחתון. על מיקומו של בית הספר לאוכלוסייה היהודית, ניהל היישוב מאבק. ראשי היישוב סברו שהמקום הראוי הוא סמוך לנהלל. היו שסברו כי המיקום המבוקש, למרגלות הר תבור מועד מראש לכישלון, וכך או כך, ממשלת המנדט התעלמה מהבקשה.
בהשוואה לבתי ספר חקלאיים אחרים שפעלו בארץ, היה המשק החקלאי בכדורי גדול ומשוכלל, הן בשטחו – כאלפיים דונם – הן בציוד החקלאי החדשני שהוכנס בו. נוסף על הענפים החקלאיים המגוונים, היו בו גם מחלבה, בית שימורים ונגרייה (כל המבנים האלה ניצבים ומשולבים כיום בשטחו של כפר הנוער ואפשר לבקר בהם במהלך הסיור).
עד מהרה, היה בית הספר כדורי הר תבור למוסד מוביל בתחומו, ורבים התדפקו על שעריו. חלק לא מבוטל מתוכם היו בניהם של מנהיגי היישוב. בין כותלי המוסד, התהוותה אווירה שתהיה לשם דבר – רוח כדורי. אחד המרכיבים המשמעותיים במסורת כדורי היו מבחני הכבוד, שבהם נבחנו התלמידים ללא השגחה של מורים, אלא באחריותם האישית. סממני מסורת אחרים ליוו את בית הספר שנים רבות, כמו: ההשבעה, העלייה לתבור, ההכתרה, משחקי כדורגל ושירי כדורי שהועלו על הכתב בלג'ר (היומן המשרדי), שירים המוכרים לכל בוגרי כדורי באשר הם.
באחד מטקסי הסיום שהתקיים בשנות החמישים, אמר המנהל המוערך של כדורי, נתן פיאט, לתלמידים המסיימים": בית הספר כדורי, מוסד צעיר רק בן 22 שנה ורכש לו שם טוב , יש בו משהו שהוא שונה ממוסדות אחרים. חקלאים, מורים וסתם אנשים חקרו אותי ושאלו מה זה הדבר המיוחד שנתן את הטעם ואת הגוון לכדורי. לא יכולתי לענות, לא יכולתי להסביר, לא יכולתי לפרש את הספינקס הזה..." ופיאט הוסיף ואמר שלימים הצליח לענות על השאלה:"את כדורי חיים [ההדגשה במקור] ולא רק לומדים את הספר, המחברת ואת העבודה החקלאית" . לדבריו, כדורי היה יצירה משותפת של התלמידים והמורים.
למרות כל המכשולים שניצבו לפני בית הספר בתקופת המנדט, עמד בית הספר במשימה והכשיר מאות חקלאים. עוד מדבריו של פיאט :"החיים בכדורי בעת ההיא יצרו רוח של עקשנות, וזה נכנס למסורת של המוסד, היכה שורשים עמוקים, ואני בטוח שהרוח הזאת תחזיק מעמד ותמשיך מדור לדור". לאחר הקמת המדינה, השתנו פניו של בית הספר. מבית ספר דו שנתי היה לבית ספר תלת שנתי, מספר התלמידים גדל בהתמדה והוקמו פנימיות חדשות באמצעות יתרת הקרן של עזבון כדורי. בשנת 1952נקלטו, למורת רוחם של הבנים, הבנות הראשונות לשורות המוסד. הבנים ראו בכך פגיעה במסורת הגברית של "המנזר" – כפי שכינו התלמידים את בית הספר. מחזור זה היה גם המחזור הראשון שבו נקלטו תלמידים ערבים בבית הספר. שנות השישים התאפיינו במשבר שפקד את בתי הספר החקלאיים בארץ בכלל ואת כדורי בפרט.
עם חלוף השנים, שינה בית הספר כדורי את פניו. מבית הספר ממשלתי מנדטורי שלמדו בו במשך שנתיים 25 תלמידים במחזור, בנים בלבד, בני 18-16, היה כדורי לכפר נוער שלומדים בו כיום כ- 600 תלמידות ותלמידים. תלמידי כדורי מגיעים כיום מארבע רשויות באזור: גליל תחתון, כפר תבור, יבנאל וכפר כמא (אלה התלמידים האקסטרניים), ואליהם מצטרפים תלמידים מכל קשת החברה הישראלית וכן תלמידי נעל"ה (נוער עולה לפני הורים) שמגיעים לארץ מארצות חבר המדינות (תלמידים אלה חיים יחד בפנימייה).
כפר הנוער כדורי שומר גם כיום על אופיו החקלאי, בהתאמה לחקלאות ולטכנולוגיות העכשוויות. בשל הרכבו החברתי המיוחד, נבחר כפר הנוער כדורי לשמש מודל לחיים בחברה רב תרבותית.
מרכז המבקרים בכדורי
בשנת 2009, עבר הבניין המרכזי שימור בעזרת הנהלת כפר הנוער ובתמיכת משפחת כדורי ועמותת הבוגרים ובסיוע המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. בכך הצטרף הבניין ההיסטורי לרפת ההיסטורית שבמשק. בשני מקומות אלו אפשר לבקר במהלך הסיור. בבניין המרכזי, פועל מרכז מבקרים, ובו תצוגה היסטורית וחזיון אור קולי המספרים את סיפורו של בית הספר כדורי: "אגדה אל מול תבור". לצד המבנים ההיסטוריים, יש בכפר הנוער פארק מורשת ובו אנדרטה לזכר הבנים שנפלו במערכות ישראל שפיסלה בתיה לישנסקי, גן פיאט ומרחב לפעילות פנאי.
בסביבה הקרובה
בגליל התחתון, פועלים כמה מרכזי מבקרים: בכפר תבור, מוזיאון יק"א; באילניה, בחצר של משפחת שמואלי, מרכז לסיפורם של הסובוטניקים; בכפר כמא; הכפר הצ'רקסי הגדול בארץ, מרכז לסיפור על בני העדה; בבית קשת, צריף של בן צבי; ובשדמות דבורה, דבורת התבור.