חזרה למאגר הכתבות
סיור שקיעה קיצי בעקבות מלך ישראל
אביגיל שוטלנד היא מדריכה במרכז סיור ולימוד שומרון.
שליט טוב צריך להכיר את אנשים שעליהם הוא שולט. הוא צריך לדעת מה מעסיק אותם, ממה הם מוטרדים, איפה הלב שלהם ובמה הם מאמינים. כנראה, לפחות מבחינה זו, היה ירבעם שליט טוב. הצטרפו אלינו לסיור אל המקום שבו גדל המורד שהקים את ממלכת ישראל הצפונית – מסלול יפה ומאתגר במערב השומרון (כשישה ק"מ) שמתאים לאחר צוהריים קיצי ארוך. פרטים חשובים נוספים בסוף הכתבה.
ירבעם בן נבט נולד בעיר צרידה, שאותה מזהים על גדות נחל שילה, ליד היישוב פדואל של היום, במערב השומרון. כשנולד, לבטח לא תיארו הוריו לעצמם שהתינוק החדש למשפחת נבט יהיה יום אחד למלך. הוא הרי לא מבית דוד, אפילו לא משבט יהודה! הוא גם לא חי בירושלים ולא עבד בארמון… הוא היה בן כפר קטן של חקלאים במערב השומרון, בנחלת שבט אפרים. ספר מלכים א' מתאר כיצד נהיה ירבעם מפקיד בכיר בממלכתו של שלמה המלך, שתפקידו לאסוף את המס מאזורי המחייה של בני יוסף (נחלות השבטים אפרים ומנשה, שהן רוב שטח השומרון), למוביל המחאה החברתית נגדו. ירבעם ניסה להתקומם נגד המיסים הגבוהים, לדעתו, שנטל שלמה מן העם, נאלץ לברוח למצרים ושב לארץ ישראל רק לאחר מותו של המלך.
אבל ירבעם שב לארץ, ולא סתם אלא היישר אל ליבו של אזור מגוריו, אל לב השומרון, אל העיר שכם – שבה נעשתה המלכתו של רחבעם שעתיד לרשת את שלמה. עוד קודם לירידתו למצרים, פגש ירבעם את הנביא אחיה השילוני, והלה הבטיח לו כי הכתר יפוצל וכי עם ישראל יתחלק לשתי ממלכות וכי הוא, ירבעם משבט אפרים, יעמוד בראש הממלכה הגדולה של עשרת השבטים החיים מצפון לירושלים. ואכן, בעוד רחבעם מתכונן להמלכתו הרשמית, נערך העם למשא ולמתן מול המלך על גובה המיסים וקיווה לנצל את חילופי השלטון כדי להוריד את גובה המס.
אבל לרחבעם היו תוכניות אחרות. הוא בחר להתייעץ עם האנשים הלא נכונים – עם אלו שייעצו לו לא להוריד את המיסים ולהשיב לעם בגסות. ככה יצאה לדרך נבואת אחיה השילוני על פיצול המלוכה: "וְלֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶל הָעָם כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵעִם יְהוָה לְמַעַן הָקִים אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי אֶל יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט. וַיַּרְא כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵהֶם וַיָּשִׁבוּ הָעָם אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְאֹהָלָיו" (מלכים א, יב, טו-טז).
העם המתוסכל פנה אל ירבעם, שכבר נשא בעבר את נס מרד המיסים: "וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי שָׁב יָרָבְעָם וַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְרְאוּ אֹתוֹ אֶל הָעֵדָה וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל" (מלכים א, יב, כ).
ירבעם עוד יתברר לימים כגאון פוליטי, וככל הנראה גם כתלמיד חכם ענק: "וַיִּמְצָא אֹתוֹ אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי הַנָּבִיא בַּדֶּרֶךְ וְהוּא מִתְכַּסֶּה בְּשַׂלְמָה חֲדָשָׁה וּשְׁנֵיהֶם לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה" (מלכים א, יא, כט) – על כך אמרו חז"ל שכל חכמי ישראל לפניו כעשב השדה (בבלי, סנהדרין, קב' א).
אחת הסוגיות שכנראה הטרידו את ירבעם יותר מכול הייתה כיצד יצליח להציע לעם אלטרנטיבה רוחנית למקדש ולירושלים. ירבעם ידע שעם ישראל נמשך אל ירושלים ומאמין בחשיבותה של עבודת המקדש.
היכרותו של ירבעם את האקלים השומרוני ואת מהלך החיים החקלאיים באזור השומרון, היא שהועילה לו ברפורמות הדתיות שביצע עם תחילת כהונתו. בזכות אותן רפורמות הוא חיזק את ממלכתו, אך גם הכתים אותה לעד בכתם העבודה הזרה.
כדי להעריך את מידת היכרותו של ירבעם את השומרון ואת אנשיו ואת עומק השינוי שביצע, נתעמק לרגע בסוכות. כן כן, החג. לא המקום (שנמצא בשיפולים הצפוניים-מזרחיים של השומרון).
חג הסוכות בימינו שונה מהותית מחג הסוכות הקלסי. המהות המקורית של חג הסוכות היא חג חקלאי קדום: חג האסיף, שבו מסתיימת עונת קטיף פירות הקיץ (רימונים, תאנים...). בחג זה יכול החקלאי לשמוח בעמלו ומייד גם להסתכל קדימה ולהתפלל לגשם שיבוא לשנה הבאה: בחג נידונים על הגשם.
שמחת מועד האסיף הגדול שבחג הסוכות היא משמעותית כל כך עד שכאשר כתוב בתורה סתם "חג" הכוונה היא לחג סוכות, והחגיגה הגדולה ביותר שנחוגה במקדש – שמחת בית השואבה – נחוגה בחג זה. עוד הוכחה נפלאה לחשיבות החג נמצא בסיפור מחג אחר: כאשר החשמונאים טיהרו את המקדש במהלך המרד המפורסם שלהם ברומאים, הם כלל לא חגגו את חנוכה! שכן חג זה עוד לא היה... הם חגגו את סוכות – את החג החשוב שהם פספסו כמה חודשים קודם לכן.
אז איך כל זה קשור למלך הראשון של ממלכת ישראל הקדומה?
כאשר פיצל ירבעם את ממלכתו של שלמה המלך לממלכה צפונית וממלכה דרומית, הוא מיהר לעשות שינוי בלוח השנה: "וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּדָא מלבד (מִלִּבּוֹ)" (מלכים א, יב, לב-לג).
כידוע, החודש השמיני לפי הלוח היהודי הוא חודש חשוון. ירבעם עשה מהלך רחב של הפרדה בין הדת בממלכה שלו לבין זו המוכרת ליהודים מימים ימימה והממשיכה להתקיים בממלכת יהודה. המעשה המוכר שנעשה במהלך זה הוא בניית אתרי פולחן, העגלים, בבית אל ובדן, הלא הם גבולות הממלכה הצפונית. אך המעשה המתוחכם והמשפיע עוד יותר הוא זה הקשור לתנאים הסביבתיים בשומרון: ירבעם עיבר את חודש אלול (ולא את חודש אדר, כמקובל) ובכך דחה את חג הסוכות בממלכתו החדשה חודש אחד קדימה. הוא תכנן לפרטים מהלך גאוני שיבדל את ממלכת ישראל הצפונית מממלכת יהודה הדרומית.
מה גאוני כל כך במהלך זה של ירבעם? ירבעם ידע שהעם יקבל את השינוי הזה כי הוא מעוגן בשטח: המהות החקלאית של החג שהזכרנו לעיל רואה היגיון מעשי בדחיית החג: התבואה בשומרון מבשילה חודש אחרי זו שבשדות הדרומיים שבמרחב ירושלים, וכך גם הענבים והרימונים ושאר הפירות. לכן, הגיוני מאוד שתושבי העמקים הצפוניים של השומרון יחגגו את חג הסוכות, שבו נאספת התבואה שהבשילה בקיץ, חודש אחרי ממלכת יהודה!
הדבר הוטמע כל כך עד שכאשר חזקיהו מלך יהודה, שמלך 300 שנה מאוחר יותר, הזמין את השבטים הצפוניים של ממלכת ישראל החרבה לחגוג את הפסח בירושלים, הוא נאלץ לדחות את חג הפסח היהודאי חודש קדימה: "וַיִּשְׁלַח יְחִזְקִיָּהוּ עַל כָּל יִשְרָאֵל וִיהוּדָה וְגַם אִגְּרוֹת כָּתַב עַל אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה לָבוֹא לְבֵית ה' בִּירוּשָׁלָםִ לַעֲשֹוֹת פֶּסַח לַה' אֱלהֵי יִשְרָאֵל. וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וְשָרָיו וְכָל הַקָּהָל בִּירוּשָׁלָםִ לַעֲשֹוֹת הַפֶּסַח בַּחדֶשׁ הַשֵּׁנִי" (דברי הימים ב, ל, א-ב).
נצא לטייל? אפשר להגיע גם היום אל עירו של ירבעם בן נבט ולמצוא בה שרידי התיישבות חקלאית קדומה מימי בית ראשון. לשם כך, תצטרכו לצאת למסלול רגלי מאתגר ומרשים, מן היישוב פדואל שבערב השומרון אל השלוחה החדה שעליה נבנתה צרידה ומטה אל נחל שילה. מראש השלוחה, נשקף נוף מדהים של הפרסה בנחל שילה. לאחר המסלול, תרצו ודאי להשתכשך ולהירגע במים קרים – כאלה תוכלו למצוא במעיינות הרבים שבגוש טלמונים או בנווה צוף, מרחק של כ-25 דק' נסיעה משם: מעיין טלמון, עיינות ענר או מעיין מאיר. שימו לב! שימו לב! יש להתחיל את הסיור כשלוש שעות וחצי לפני שקיעה, ללכת בנעליים סגורות שמחזיקות את הרגל היטב, להביא שלושה ליטרים מים לאדם ומפת מסלול. מומלץ לתאם את ההליכה במסלול עם הצבא (חמ"ל הגמ"ר חטיבת אפרים: 09-7759238/13 ) או להגיע בליווי נושאי נשק.