חזרה למאגר הכתבות
הרב מוהליבר – עסקן ציוני נלהב
אחיעזר ארקין הוא מדריך מוזיאון הרב מוהליבר מזכרת בתיה.
אירית פרקוביץ' היא מנהלת מוזיאון הרב מוהליבר מזכרת בתיה.
הרב מוהליבר הוא אחת הדמויות המרתקות והמשפיעות בעולם היהודי בדורות האחרונים. רב, דיין ופוסק מצד אחד, ומהצד האחר מהפכן הקורא לשילוב בין ערכי מדע ואמונה ולרכישת השכלה כללית וידיעה במקצועות החול. מצד אחד רב המשמש בקודש בקהילות מרכזיות ברוסיה, ומהצד האחר עסקן ציוני נלהב, מייסד אגודת "חובבי ציון" ברוסיה ורבה של האגודה ונוסע בכל רחבי אירופה לעשות נפשות לרעיון הציוני. כתביו המועטים ששרדו פותחים צוהר להכרת דמותו רבת הפעלים. מהם אפשר ללמוד על גדולתו בתורה ועל מסירותו לארץ ישראל, ובמיוחד על אהבתו לעם ישראל ועל פועלו הרב לאיחוי קרעים בעם. מוטיב האהבה והשלום שזור בכל כתביו של הרב מוהליבר. כך כתב הרב יומיים לפני פטירתו: "כן אחים נכבדים, עבודה רבה לפנינו, עלינו לעבוד ולעבוד, שכם אחד בלי לאות ובלי הרף, עלינו לעבוד שכם אחד בלי פרוד, באהבה גמורה ובאחדות שלמה" (מתוך ספר שמואל: זיכרון להרב שמואל מוהליבר, ירושלים תרפ"ג, עמ' ע'). מי ייתן ונזכה אף אנו לשזור את השלום ואת האהבה בעולמנו.
הרב שמואל מוהליבר נולד בכ"ז בניסן תקפ"ד (1824) בעיירה הלובוקי שבפלך וילנה. מצד אביו, היה נצר למשפחה רבנית ענפה. סבו, ר' יוסף מהורודוק, היה תלמידו של ר' חיים מוולוז'ין, אך על אף גדולתו בתורה, בחר להתפרנס ממסחר ולא רצה לעשות את תורתו קרדום לחפור בה. אביו, ר' יהודה לייב, עסק בקבלה מעשית והיה גם בעל השכלה כללית. גם האב עסק רוב חייו במסחר ורק לעת זקנותו קיבל עליו את משרת הרבנות. אימו של הרב מוהליבר הייתה בתו של הרב יהושע יפה, אשר נמנה על אחד מזרמי החסידות. יומיים לפני הולדתו, חלמה אימו חלום: אש אחזה בבית, ושלהבת גדולה פרצה למרומים. האישה הקיצה בבהלה ורוחה נבהלה. אביה פתר לה את החלום כדברים אלה: הינה ייוולד לך בן אשר יהיה למאור גדול ויאיר את עיני עמו בתורתו ובחוכמתו. האם נרגעה. וכשנולד, נדמה לה והינה הבית נתמלא אורה.
כבר בילדותו, נתגלה הרב מוהליבר כעילוי. עוד בהיותו בן שמונה, החל ללמוד מאביו גמרא ופוסקים. מלבד זאת, למד הרב מוהליבר גם לימודים כלליים. הוא שלט בעברית וגם ברוסית, בגרמנית ובפולנית. בהיותו בן 15, התחתן עם אסתר גרנום, ובמשך שלוש שנים היה סמוך על שולחן חותנו. בתום שלוש השנים, המשיך את לימודיו בישיבת וולוז'ין, שם הקפיד שלא להשתכר מקופת הציבור. כעבור חצי שנה בישיבת וולוז'ין, הסמיכו אותו ראשי הישיבה לרב. בדומה לאבותיו, לא חפץ הרב שמואל מוהליבר להתפרנס מרבנות ועסק כמה שנים במסחר. את זמנו הפנוי ייחד ללימוד תורה. כשהיה בן 24, נקלעו עסקיו לקשיים. רק אז נעתר לבקשת בני עיירתו הלובוקי והיה להם לרב. במשך כיובל שנים, שימש ברבנות בקהילות חשובות ברוסיה, כמו הלובוקי, ראדום וביאליסטוק. שמעו כגדול בתורה וכפוסק יצא למרחקים. הוא זכה להערכה רבה לא רק אצל המתנגדים, אלא גם בקרב החסידים. הרב מוהליבר היה לדמות מקובלת ומוערכת.
הרב מוהליבר היה מעורב מאוד בחיי הקהילות שבהן שימש בקודש. בד בבד עם עיסוקו הרבני, החל לעסוק בעשייה ציבורית. אחת הסוגיות הציבוריות חינוכיות שאליהן נדרש הייתה ההשכלה ומערכת היחסים שבין משכילים ליראים. הרב מוהליבר פעל כדי ליישם את השקפותיו בתחום זה במוסדות חינוך יהודיים. הרב תמך בשילוב של לימודי חול ושל לימודי שפות לצד לימודי קודש ותמך בעבודה יצרנית שתרומם את עם ישראל ואת תדמיתו בעולם. בהדרגה, התרחבה פעילותו הציבורית לעשייה כללית הנוגעת לכל העולם היהודי, עד שאנשי עירו ביאליסטוק נהגו לומר עליו: "רבנו הוא רבם של כלל ישראל ולעיתים גם של ביאליסטוק."
אף שתרומתו של הרב מוהליבר לכלל ישראל באה לידי ביטוי בתחומים רבים, גולת הכותרת של מעשיו הייתה פעילותו למען שיבת עם ישראל לארצו, ופעילות זו היא שגרמה לכך שייחרת בזיכרון הלאומי כפעיל ציוני יותר מאשר כגדול בתורה. פעילות זו החלה עוד בשנת תרל"ה (1875), ומאז ייחד הרב מוהליבר את חייו למען יישוב ארץ ישראל, הן בפעילותו בתנועת חיבת ציון, שהיה ממנהיגיה הבולטים, הן בפעילותו בתנועה הציונית, שהיה שותף בהקמתה ושימש דמות מרכזית בה עד לימיו האחרונים ממש.
אחת הפגישות החשובות ביותר של הרב שמואל, שהניבה פירות מיידיים למען שיבת עם ישראל לארצו, הייתה עם הברון בנימין רוטשילד בסוכות תרמ"ג. הרב הגיע לביתו של הברון רוטשילד במטרה לשבות את ליבו לטובת הקמת יישוב יהודי חקלאי בארץ. הפגישה הצליחה מעל ומעבר למשוער, ומכאן ואילך, נרתם הברון רוטשילד לטובת כל מושבות העלייה הראשונה והעלה אותן על דרך המלך.
התייצב הרב שמואל לעזרתו של הרצל בהכנת הקונגרס הראשון. הרב מוהליבר עצמו היה חולה וחלש ולא היה יכול להשתתף בקונגרס. במקום זאת, שלח מכתב. מכתבו עשה רושם גדול בעולם היהודי. להלן קטע מתוכו:
בסוד האספה נחוץ לתקן אשר "בני ציון" שלבם נאמן למטרתנו יהיו ביניהם באהבה ובאחוה גמורה אף כי המה חלוקים בדעותיהם בדברים שבין אדם למקום, ואף שיימצאו אנשים אשר יחזיקו את חבריהם לפורצי גדר. אך עליהם להתבונן לו היתה שרפה גדולה בביתם והיה הכל בסכנה, הונו גם נפשו, ויבוא אחד, שהוא פורץ גדר בעיניו, להציל אותו ואת כל אשר לו, האם לא היה מקבלו באהבה ושמחה? הלא כן, אחי, הננו כולנו היום! אש גדולה יצאה בקרבנו, שלהבת נוראה וכולנו עומדים בסכנה, שונאינו רבו ופרצו ומספרם כבר למיליונים רבים הגיע, ואלמלא מוראה של מלכות כבר חיים בלעונו. ועתה כאשר נמצאו לנו אחים בעת צרה כזאת, המושיטים לנו את ידם לעזרה לעשות כל מה שביכולתם להציל את עמנו ולחלצהו מן המצר, האם יהין לב אחד מאתנו לדחותם? יתבוננו כולם היטב וברית אחים לא תופר (מתוך: "הרב שמואל מוהליבר הציוני המדיני הראשון", ציוני דרך מרכז סיור ולימוד, מזכרת בתיה ,מרכז הרב מוהליבר, ה'תשע"ט).
ציוני דרך, מרכז סיור ולימוד מזכרת בתיה, מדריכים סיורים וטיולים ברחבי הארץ, מאשקלון בדרום דרך בית שמש, מבואות ירושלים והכרמל ועד טבריה בצפון.
במזכרת בתיה, הסיורים יוצאים ממוזיאון הרב מוהליבר, לאחר צפייה במיצג על אודות הרב, אל רחובות המושבה הציורית מזכרת בתיה ואל סיפורה המיוחד.