חזרה למאגר הכתבות
מה מיוחד בשבעת המינים
זאביק זמין הוא מורה ומנחה לשל"ח ולידיעת הארץ במחוז מרכז.
את הטיפים שלהלן כתב מו"ר בצילום בסמארטפונים אלנתן גוטווירט, מנהל בית הספר הישראלי לצילום חכם.
אחת השאלות שהפניתי למתמודדים בחידון של"ח הייתה לפרט מהם שבעת המינים. אז שאלה אחד התלמידות שאלה, ושאלתה לקחה אותי למסע מרתק על אודות ייחודיותם של שבעת המינים ועל אודות הקשר שלהם לחג השבועות – חג הביכורים. מוזמנים להצטרף.
בחידון של"ח האחרון, התבקשו המתמודדים לציין את שמות שבעת המינים. אחת התלמידות לא שמעה היטב את שאלתי והשיבה בשאלה משלה: "להסביר למה דווקא הם שבעת המינים?"
וואו, חשבתי לעצמי, שאלה יפה. אולי קל לדקלם את שמות שבעת המינים, אבל לא קל לענות לשאלה למה נבחרו דווקא החיטה, השעורה, הגפן, התאנה, הרימון, הזית והתמר לקבוצה מיוחדת שעליה נאמר "שהשתבחה בהם ארץ ישראל" ושרק ממנה הביאו ביכורים לבית המקדש (ראו ביכורים א, ג).
ובכן, מסתבר שהשאלה שנשאלתי עניינה חוקרים רבים, והם ניסו להציע הסברים מגוונים לכך שדווקא מינים אלו נבחרו. בשורות שלהלן, אני מבקש להתמקד בהסבר אחד שמתחבר לצילום פריחת הרימון שהבאתי במאמר (למעשה, התלבטתי איזו תמונה להציג, הרי יש שבעה מינים). הסבר מעניין זה קושר את הסיבה להיותם קבוצה מיוחדת דווקא לשלב ההתפתחותי שלהם בתקופה שלפני שבועות, ולכן בחרתי להביא תמונה של פריחת הרימון – שזכתה אף לתיאור ייחודי בתנ"ך: "הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים" (שיר השירים ז, יג). לפני שנתחיל בהסבר מפורט על אודות ייחודיותם של שבעת המינים, בואו נתבונן בתמונה המצורפת.
התמונה צולמה בסמארטפון. רואים את הטשטוש המיוחד? קוראים לזה בוקה (טשטוש בסינית). איך מייצרים בוקה בתמונה כך שלא יאמינו שצולמה בעזרת הנייד? להלן כמה טיפים. יש להביא בחשבון כי התוצאות עשויות להשתנות בהתאם לדגם הסמארטפון וליכולות המצלמה, ותמיד טוב להתנסות ולתרגל כדי להשיג את אפקט הבוקה הרצוי.
- בחרו נושא ברור ובולט: בוקה עובד הכי טוב כשיש הבחנה ברורה בין הנושא לרקע.
- נסו את מצב הפורטרט או את אפקט העומק: לרוב הסמארטפונים המודרניים יש תכונה של מצב פורטרט או של אפקט עומק, אלו מוסיפים אוטומטית אפקט בוקה לתמונות (בסמארטפונים שונים יש צמצם שונה. סמארטפונים שבהם צמצמים רחבים יותר נוטים לייצר בוקה טוב יותר).
- שמרו על מרחק בין הנושא לרקע: ככל שהרקע רחוק יותר, כך אפקט הבוקה חזק יותר.
- התמקדו בנושא: לחצו על הנושא במסך כדי לוודא שהוא בפוקוס. זה יעזור למצלמה להבחין בין הנושא לרקע וישפר את אפקט הבוקה.
- נסו זוויות שונות: נסו זוויות ונקודות מבט שונות כדי לראות כיצד אפקט הבוקה משתנה. הסתובבו, התקרבו או התרחקו ומצאו את הקומפוזיציה הנעימה ביותר מבחינה ויזואלית.
- צלמו בתנאים של תאורה מיטבית: בוקה נוטה להיראות טוב יותר בתאורה טובה. במידת האפשר, צלמו את התמונות שלכם באור טבעי או בסביבות מוארות היטב.
- השתמשו באפליקציות בוקה: אם לסמארטפון שלכם אין מצב דיוקן או אם אתם רוצים לשפר יותר את אפקט הבוקה, תוכלו להשתמש באפליקציות לעריכת תמונות המציעות מסנני בוקה או כלים. אפליקציות אלו מאפשרות להתאים את עוצמת הבוקה ואת צורתה.
אז אחרי שלמדנו להתמקד באובייקט, בואו נתמקד כעת בסיבה שהביאה להיווצרות המועדון האקסקלוסיבי של שבעת המינים. למה נבחרו למועדון דווקא מינים אלו ולא עץ השקד, למשל, שפורח ראשון בחורף או עץ החרוב הנפוץ? ד"ר שרה אורן מנאות קדומים נתנה לכך הסבר מרתק.
כדי לעמוד על ההסבר שלה, אנחנו צריכים לצאת אל הטבע, אל הבוסתנים ואל הכרמים, למסע שמתחיל בפסח ומסתיים בחג הביכורים. בואו נראה באיזה מצב נמצאים שבעת המינים באותה תקופה. נעמי שמר שאלה בשיר שכתבה: "האם מתוך הפרח יעלה הפרי?" (השיר "שש עשרה"), ואכן עיקרון הצמחת הפרי מהפרח חשוב מאוד להבנת המצב של שבעת המינים בתקופה זו.
הגפן – נמצאת רק בשלב הפריחה. סמדר. רק בקיץ יבואו האשכולות.
התאנה – רק חנטה פגיה, שזה עדיין שלב הפריחה.
גם התמר (העץ הזכרי) – נמצא בשלב הפריחה.
גם הזית נמצא בשלב הפריחה. את הזיתים עצמם נראה רק בסוף הקיץ.
ומה עם הרימון? את הרימון הבשל, האדום והעסיסי, נראה על העצים רק לקראת ראש השנה. כעת, בין פסח לשבועות, נמצא הרימון במצב הפריחתי שלו, כפי שמופיע בצילום, בין פריחה לחנטה. בדיוק כמו שמתואר בפזמון: "מן הפרח בא הפרי".
ומה עם החיטה והשעורה? ובכן, החיטה עדיין ירוקה. היא נמצאת לאחר שלב ההפריה ורק בעוד כמה שבועות טובים תצהיב. זה יקרה סמוך לחג השבועות, חג הקציר.
השעורה, לעומתה, נמצאת כעת, באזור פסח, במצב של ספק ירוקה ספק צהובה. מצב זה נקרא אביב. אגב, המילה אביב באה מהמילה איב, שפירושה צעיר (ומכאן הביטוי נקטף באיבו, באביב ימיו). מכינוי זה לשלב הבשלת הדגנים, קיבלה העונה את שמה עד כדי ציווי מקראי: "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה'" (דברים טז, א) , כלומר, פסח לעולם יהיה בשלב שבו השעורה במצב אביב.
ראינו, אם כן, שבין פסח לשבועות שבעת המינים נמצאים במצב של בין פריחה לחנטה. בואו נמשיך במסע ונבדוק מה מזג האוויר השורר בארץ בתקופה זו.
מזג האוויר בתקופה זו אינו ברור. הוא מבולבל מאוד, הפכפך. יום אחד יכול להיות סגרירי וגשום ויום אחד יכול להיות שרבי כמו באמצע הקיץ. ננסה להיכנס לראש של חקלאי ארץ ישראלי שבשדותיו ובכרמיו גידולים משבעת המינים ונשאל איך ימים אלה שבין פסח לשבועות, ימים שמזג האוויר בהם אינו יציב, משפיעים על הצמחים בזמן הקריטי שבין פריחה לחניטת פרי. האם החקלאי שקט ונינוח בימים אלו או שמא הוא יוצא מידי יום ביומו לכרמים, למטעים ולשדות ובוחן, בודק, מתפלל, מבקש, מתכנן, ובעיקר חרד?
"את הגשם תן רק בעיתו" שר שלמה ארצי (השיר "אנו לא צריכים", מילים: אבי קורן) ומדגיש את הבקשה של החקלאי לריבונו של עולם לתזמון מדויק של הרוחות ושל הגשם בהתאמה לשלב התפתחות הגידולים. בשלב מוקדם, כאשר החיטה עדיין ירוקה, חשובה רוח צפונית. מאוחר יותר, בעת פריחת הזיתים, יש צורך ברוח דרומית. זו אינה חשובה רק להצלחת הפרי, אלא היא גם מייבשת את הזיתים. הדברים באים לידי ביטוי בכתוב במזוזה ובתפילין: "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" (דברים יא, יד). כלומר: תהיה אפשרות לחיות בארץ ישראל כחקלאים.
בפתח המאמר, שאלנו מדוע לא נבחר השקד, למרות איכויותיו, להיכלל במועדון שבעת המינים. התשובה היא כי בתקופה שבין פסח לשבועות, כשכל שבעת המינים עדיין בשלב שבין פריחה לתחילת היווצרות הפרי, לשקד יש כבר פרי!
האם פירות השקד תלויים במזג האוויר שבין פסח לשבועות? האם החקלאי חרד לשקד שנמצא כבר בשלב הפרי באותה מידה שהוא חרד לשבעת המינים שקיום פירותיהם נתון לחסדי מזג האוויר? מן הסתם, החקלאי אינו חרד לשקד כמו לשבעת המינים שכן הפירות שלו כבר בטוחים, הם פרחו כבר בחורף ואינם תלויים במזג האוויר ההפכפך.
זו בעצם התשובה לשאלה מדוע שבעת המינים היא קבוצה סגורה, מועדון אקסקלוסיבי שכזה. כיון שכל שבעת המינים פורחים וחונטים פרי בן פסח לשבועות, בתקופה המאופיינת במזג אוויר הפכפך. בכך הם מזכירים לחקלאי את הצורך לבקש ולהתחנן בפני בורא עולם: "את הגשם תן רק בעיתו".