מיתוס, אומנות ואבן – בעקבות שמשון באשקלון | גיליון 14
אשקלון, אחת הערים העתיקות בארץ ישראל, חוותה ב-4,000 שנותיה כובשים ושליטים רבים, בראשם שליטי מצרים ורומי. האחרונים הותירו בה אוצרות אומנות, ואלו הולכים ונחשפים: תמשיחים בקברים מהתקופה הרומית ועשרות רצפות פסיפס מרהיבות לצד יצירות אדריכלות ופיסול של מיטב אומני העבר ההלניסטים, המצרים והרומים. המסורת האומנותית של אשקלון מתגלית ומתפתחת גם באשקלון המודרנית, שמתחילה להתאפיין כעיר אומנות שיש בה מגוון עצום של פרטי אומנות ציבורית ואישית.
אילנה שפיר ז"ל, אומנית הפסיפס בעלת השם הבינלאומי, גידלה דור של אומני פסיפס ששמעם יצא למרחקים, ובהם פסלים אשקלוניים, חובבים ומקצועיים, שפסליהם מקשטים את חוצות העיר ואת כיכרותיה. לצידם יש באשקלון ציירים וציירות ששמעם כבר נפוץ בארץ ובעולם והם מגדלים דור חדש של אומנים. בשנים האחרונות, בעידוד הנהלת העיר, הלכה והתפתחה אווירת היצירה האומנותית וחדרה גם למערכת החינוך.
עדות לאווירה זו הם שני סימני דרך אומנותיים – שני פסטיבלי פיסול באבן שהתקיימו בשנים 2010 ו-2011 ומיזם ציורי קיר בשכונות שמשון וגבעת ציון. את היצירות מפסטיבלי האבן נציג בהמשך, את ציורי הקיר ציירה קבוצת אומנים בשם "Artist for Israel" בחודשים מרס-אפריל 2019. האומנים הגיעו מארצות שונות: ארצות הברית, ברזיל, דרום קוריאה, הונגריה ועוד.
דמותו של שמשון התנכי שלובה באשקלון כמוטיב מיתי ותיירותי כבר מראשית המדינה, הגם שמבחינה היסטורית לא היה שום אירוע בעיר אשקלון שקשור בשמשון. אירועים הקשורים בו התרחשו מחוץ לאשקלון המקראית. דמותו של שמשון המקראי כגיבור פראי ויצרי מונצחת באשקלון במגוון רחב במיוחד: בפסלים, בשמות רחובות ואתרים, בפסיפסים, במוסדות ובתי עסק הקרויים על שמו. כל זאת למרות שפעילותו כמתואר במקרא, הייתה מחוצה לה.
הימצאות אומנות במרחב הציבורי היא מסורת ארוכת ימים, המתקיימת מימי קדם כחלק מדו שיח בין האדם לסביבתו הקרובה ולעולם המורחב הסובב אותו. בשנים האחרונות, עם התפתחות תחום אדריכלות הנוף והגינון העירוני, נוצרה דרישה לאומנות במרחב הציבורי לשם ערך תרבותי. האומנות מעניקה לקהילה אופי וזהות ומייצגת את העיר ואת תושביה. היצירות המוצבות קבע משתלבות בארכיטקטורה של העיר ובאדריכלות הנוף.
במסלול זה, נראה יצירות אומנות המוקדשות לשמשון ודלילה. נתחיל ברחבת היכל התרבות, בצומת הרחובות הנשיא ושדרות בן גוריון.
לאורך הרחוב היורד לים, מוצבות יצירות אומנות כשלצד כל אחת מהן מוצג הפסוק ששימש השראה לאומנים:
בהמשך הרחוב נוכל לראות את פסליהם של האומנים הישראליים אבנר איתן, יורם אפק וידידיה מור.
עבודה מעניינת נוספת בנושא שמשון תוכלו למצוא במרכז שכונת אפרידר, על קיר בחצר הסרקופגים. זוהי עבודתו של שלום סבא והיא מתארת את שמשון מפיל את עמודי מקדש דגון.
שלום זיגפריד סבא עלה ארצה מגרמניה בשנת 1938. הוא זכה ב-1952 בפרס דיזנגוף על עבודותיו בתל אביב. נחשב לאחד האומנים הבולטים בשל התפיסה המובעת בעבודותיו שמחברת בין האדם, האדמה והחקלאות , תפיסת היהודי החדש וחיי הקיבוץ. בשנת 1954, כשהוקמה שכונת אפרידר, הזמינו מתכנני השכונה את סבא להכין פסיפס לבנים שרופות שמתאר את שמשון המפיל את עמודי מקדש דגון לפטיו של בית העם. סבא נפטר בשנת 1975.