חזרה למאגר הכתבות
דרך מבוא השמש
אלקנה סוקולובר, מדריך בוגר במרכז סיור ולימוד שומרון, אשכולות
ברוכים הבאים לעמק תרצה! שתי אפשרויות לצפייה בנוף המדהים של העמק עומדות לפנינו: להגיע אל תצפית שיח' בילאל שבאלון מורה או למצפה אילן הסמוך לישיבת ההסדר שליד אלון מורה.
נחל תרצה, הלוא הוא ואדי אל פארעה, מנקז את מימי נחלי מזרח השומרון לבקעת הירדן. מצפון לעמק תרצה, נמצא הר טמון, מצפון לו הר גדיר, ומדרום לנו רכס איתמר. בעבר, לא נדרשו הבוחרים ללכת מהר כביר להר טמון, מהר טמון להר גדיר ומאיתמר לאלון מורה לרדת לעמק תרצה. האם היה זה בגלל רשת גשרים מסועפת שעברה מעל העמק? לא! הסיבה נעוצה בעובדה שבעבר לא היו כל העמקים האלו. כשאנו מדברים על העבר, הכוונה לעבר הגיאולוגי הרחוק מאוד! לפני כעשרים מיליון שנה, היו כל הרכסים שלפנינו רכס אחד ארוך ומחובר. מערכת שבירה טקטונית, שתחילתה בערב הסעודית והמשכה בירדן (ואנחנו בקצה המערבי שלה) שברה את כל הקמר לגראבנים (גוש סלע שקוע בין שני העתקים מקבילים) ולהורסטים (גוש סלע מורם בין שני העתקים מקבילים) ויצרה טופוגרפיה של הרים ובקעות.
הבקעה הרחבה שנוצרה בעקבות השבירה הטקטונית הייתה נוחה למעבר, ומשום כך עבר במרכזה לאורך ההיסטוריה נתיב של דרך מרכזית – מקומית ועולמית. חשיבותה של דרך זו בכך שחיברה את שלוש דרכי האורך המרכזיות בעולם העתיק: דרך המלך בהרי ירדן, דרך ההר ודרך הים. השם שניתן לה בתנ"ך הוא דרך מבוא השמש. תוואי הדרך המזרחי נמשך מבקעת תרצה דרך נחל יבוק ויורד למעבר אדם – כיום עובר בדרך זו כביש 57 מגשר אדם – עולה במעלה הנחל, עובר בין כביר לעיבל, נכנס לשכם, ועם הערוץ של נחל שכם ממשיך עד לכביש 6 לטול כרם.
דרך זו מוזכרת בסיפור יעקב אבינו. אחרי שיעקב חצה את מעבר יבוק, נכתב: "ויבא יעקב שלם עיר שכם" (בראשית לג, יח). אם כן, קרוב לוודאי שהלך בדרך זו. לפניו, כפי הנראה, נכנס גם אברהם אבינו לארץ בדרך זו, שכן היישוב הראשון שכתוב שהגיע אליו אחרי שיצא מחרן הוא שכם: "ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה" )בראשית יב, ו) מדהים לראות איך לאורך כל ההיסטוריה, מתקופת האבות והלאה, דרך זו תהיה הגורם המעצב הכי חשוב במרחב.
תל תרצה וערי הבירה של ממלכת ישראל
סמוך למחנה הפליטים פרעא, נמצא תל פרעא, המזוהה עם תרצה המקראית. תרצה מתוארת כעיר יפיפייה. כשמשורר שיר השירים רצה לפאר את רעייתו, הוא אמר: "יפה את רעייתי כתרצה נאווה כירושלים" (שיר השירים ו, ד). תרצה הייתה עיר הבירה של ממלכת ישראל בימי בית ראשון, מהמלך ירבעם ועד עמרי המלך. לאחר פיצול הממלכה בין ממלכת יהודה לישראל, ישב ירבעם בהתחלה בשכם, ולבסוף בחר בתרצה כעיר בירה (נשים לב ששלוש הערים שציינו יושבות כולו על דרך מבוא השמש, כי עיר בירה יושבת על הדרך הראשית). תרצה שימשה עיר בירה עד שהתרחש רצף של התנקשויות: אלה בן בעשא, שהיה מלך ישראל משושלת ירבעם, השתכר בתרצה. אחד הגנרלים החשובים שלו, זמרי שר מחצית הרכב, ניצל את ההזדמנות והרג את המלך, מלך במקומו והשמיד את כל השושלת של ירבעם. זמרי כיהן קדנציה קצרה ביותר בהיסטוריה של עם ישראל: שבוע. הקולגה שלו, גנרל אחר בשם עמרי, נלחם בו וניצח אותו. עמרי מלך בתרצה במשך שנתיים ואז עבר לעיר אחרת, שומרון. גם שומרון נמצאת על דרך מבוא השמש, אבל בצד המערבי שלה. וזה סוף הסיפור של תרצה בהיסטוריה שלנו.
נחזור מעט אחורה בסיפור ההיסטורי. למה נקראה עיר זו שירבעם התיישב בה תרצה? מקומות רבים בארץ ישראל בתקופת ההתנחלות נקראו על שמם של אלו שהקימו אותם או על שם אבי משפחתם. תרצה נקראת, כנראה, על שמה של תרצה בת צלופחד. בנות צלופחד היו ממשפחה של בנות והן קיבלו נחלה בארץ משום שלא היה בן במשפחתם. היום, לפי שימור שמות ולפי חרסי שומרון, משערים שנחלת מנשה בעבר הירדן התחלקה לשניים: חצי אחד של בני מנשה וחצי אחר של בנות צלופחד. הבנים בדרום והבנות בצפון. תמיד היו דוסים בשומרון... ולכן באמצע יש מחיצה. מחיצה זו נקראת "המחיצה השומרונית". המחיצה היא למעשה הרכס שמחלק את הבקעה לשניים. כאמור, מצפון לרכס היו בנות צלופחד, מדרום לו היו שאר בני מנשה.
ממש מתחתינו, נמצא הכפר הערבי בידאן. בתוך הכפר יש מעיינות מפורסמים, שנקראים "עיינות בידאן". ואדי בידאן נפגש עם ואדי פרעא, תרצה, בצומת תרצה. אנו משערים שגם השם בידאן משמר את שמו של אחד מצאצאי מנשה, כמו שכתוב בדברי הימים: "ובני אולם בדן" (דברי הימים א, ז, יז). עכשיו חייבת להישאל שאלה: בדן אינו מבנות צלופחד, איך יש עיר של בדן סמוך כל כך לנחלת תרצה?
התשובה טמונה בעובדה שבנות צלופחד התחתנו עם בני דודים שלהן כדי שהנחלה שלהן לא תעבור לשבט אחר. בדן התחתן עם תרצה, ולכן הוקמה במקום זה עיר על שמו. יהודה זיו תיאר אגדה המסופרת בקרב הכפריים על אודות נער בשם בידאן ונערה בשם פרעא שהיו מאוהבים זה בזה, אך נאסר עליהם להינשא. במנוסתם הרחק מהכפר כדי לממש את אהבתם, הם נפגשו במפגש הנחלים פרעא ובידאן, אך בהימלטות מרודפיהם מצאו את מותם. האם יכול להיות שהאגדה על פרעא ובידאן היא הד לסיפור המקראי על תרצה ובדן?
אפשר לסיים את הסיור בביקור במקטע הדרומי של הנחל, הקרוי "ג'יפטליק", ולהיכנס למצודת טיגארט הנטושה שבמקום.