חזרה למאגר הכתבות
טיול להר אגר ולמצודת טגארט של תרשיחא
פקד אבישי רובינשטיין הוא מפקד בית מורשת במשטרת ישראל.
בזמן שלטון המנדט הבריטי, היה אזור תרשיחא פחות פסטורלי מהיום. בשל קרבת הכפר תרשיחא לגבול לבנון, הוא היה לנקודת מעבר למבריחים במהלך המרד הערבי הגדול, בין השנים 1939-1936. הבעיה הפלילית הייתה לביטחונית כאשר מחבלים ואמצעי לחימה חדרו דרך נקודה זו לתחומי ארץ ישראל המנדטורית. בעקבות המצב ובהתאם להמלצות של המומחה הבריטי ללוחמה בטרור סר צ'רלס טגארט, הוחלט להקים מצודת משטרה במקום. מצודה זו דומה לעשרות מצודות הפרוסות ברחבי הארץ.
רקע: בשנים 1939-1936, התחולל בארץ המרד הערבי הגדול, אירוע הידוע גם בשם מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. המאורעות כללו שביתות מסחר, סגירת נמל יפו, הפגנות ואף אירועי אלימות: פגיעות והתנקשויות ביהודים במקומות שונים בארץ ובעיקר בדרכים. פגיעות במתקני המנדט הבריטי הביאו את ראשי המנדט הבריטי להכרה שעליהם לטפל באחת מנקודות החולשה העיקריות שלהם: היעדר שליטה בגבול הצפון – הגבול שבין ארץ ישראל שבשליטה בריטית לבין שטח המנדט הצרפתי (לימים מדינת לבנון).
כפתרון לבעיה זו, נסלל כביש הצפון. בתחילה, היה הכביש דרך עפר צרה ומפותלת הבנויה מאבנים קטנות (סולינג). בהמשך, נסללו שני פסי אספלט ברוחב גלגלי רכב. הכביש החל סמוך לראש הנקרה ונמשך לאורך 67 ק"מ עד לכפר נבי יושע (מצודת כ"ח), ירד לעמק החולה והצפין לעבר מטולה. בסוף שנת 1937, כשהשקט באזור בושש לבוא והמהומות הגיעו לשיאן, הזמינו ראשי המנדט הבריטי ארצה מומחה במטרה שינסה לארגן את מערך ההגנה של משטרת המנדט. המומחה שהגיע היה סר צ'רלס טיגארט (Charles Tegart), קצין מצטיין בעל רקע של למעלה משלושים שנות שירות במשטרה המנדטורית הבריטית בהודו ובמקומות נוספים. בדו"ח שהגיש בינואר 1938, המליץ בין היתר על בניית מערך הגנה לאורך כביש הצפון, שיכלול גדר חזקה, כמה מצודות מבוצרות בנקודות שולטות וסמוך אליהן עמדות שמירה בשטחים פתוחים. כן המליץ להוסיף לכל אלו הקמת כוח משטרה ייעודי לשמירה על גבול הצפון.
כאמור, את הטיול שלנו נייחד לאחת ממצודות טיגארט הפרוסות לאורך כביש הצפון, מצודת תרשיחא.
- אורך המסלול: כקילומטר
- משך המסלול: כשעתיים
- עונה מומלצת: כל השנה
- גילאים: כל גיל
הערות: לתשומת ליבכם, עקב המצב הביטחוני המקום סגור.
את הטיול נתחיל בהר אגר, במושב מעונה ("מאגר הר אגר" ב-waze). במקום שביל המוביל לבריכה האנגלית. השביל יוצא מבין בתי המושב הקרובים לחנייה. לאחר הליכה לאורך כ-300 מ', מגיעים למשטח בטון ענק ומרשים, המזכיר במדרגות שלו אצטדיון נטוש. זה מתקן אגירה האוסף את מי הגשמים ומוביל אותם למאגר מים הסמוך למצודת המשטרה. במקום יש נקודת תצפית יפה הצופה אל כל האזור.
מדוע נבנה מתקן מרשים ויקר בעליל זה? מצודות המשטרה שתכנן טיגארט כשמן כן הן: מצודות. וככאלו, היו צריכות לעמוד במצור ממושך. לפיכך, בהעדר מקור מים טבעי באזור, בנו הבריטים מתקן שסיפק מים בהיקף של מיליון ליטרים למאגר תת קרקעי בסמוך למצודה. דבר זה אפשר למצודה לעמוד במצור של כמה חודשים (תיאורטית לפחות).
תחנת המשטרה נמצאת במרחק של 895 מ' מהמאגר (משטרת מעלות תרשיחא ב-waze). מדובר בתחנת משטרה פעילה לכל דבר, המשמשת בתפקידה מאז שנת 1941, למעט הפסקה קצרה בזמן מלחמת העצמאות. ברוח של הגיליון, של היישוב ושל משטרת ישראל בכלל, נציין שבתחנה משרתים שוטרים יהודים, ערבים ודרוזים באחווה ובהרמוניה. על התחנה מפקדת כיום סגן ניצב (סנ"צ) גלית וינוגרד. בכניסה לתחנה, מעל לדלת, תלוי שלט מקרמיקה ישן למראה שעליו מופיעה המילה תרשיחא באנגלית, בערבית ובעברית – שלוש השפות הרשמיות בתקופת המנדט הבריטי. מדובר בשלט המקורי של התחנה המנדטורית שייצר אומן הקרמיקה הארמני דוד אוהנסיאן (Davit Ohannessian) בסדנה הירושלמית שלו. השלט נמצא ושוקם בשנת 2010 כחלק מפרויקט השיקום הכללי של התחנה שביצע סנ"צ איתן רז, מפקדה באותה עת.
מדלפק הכניסה לתחנה פונים ימינה למסדרון ששוחזר למראהו המקורי. בקצה המסדרון נמצא המגדל הצפוני מזרחי, הגבוה מבין שני המגדלים של התחנה. על מגדל זה הונף דגל ישראל כאשר התחנה נתפסה במהלך מבצע חירם. בקומת הקרקע של המגדל, אפשר להבחין בחרכי ירי הקבועים בקירות. מן המגדל אפשר לצאת לחצר המצודה, שהייתה מרכז החיים התוסס של המצודה. בזמן המנדט הבריטי, חיו בתחנה לא רק שוטרים, אלא גם בני משפחותיהם וגם אמצעי התחבורה שלהם – הסוסים. כל אלו נפגשו בחצר. מאחורי החצר ניצבה האורווה. חלק ממנה שוחזר, ויש במקום תצוגה היסטורית קטנה ובה פריטים מקוריים ממשטרת המנדט.
אפשר להמשיך מכאן לשיטוט במעלות תרשיחא – יישוב שהיה סמל לחיים בדו קיום בין יהודים לערבים. תרשיחא היא עיר רב תרבותית, וקהילתה מעודדת סובלנות ופלורליזם. מעלות תרשיחא ממוקמת בין נחל כזיב ונחל געתון בגליל המערבי, אזור עתיר נופים מרהיבים ואתרי טיול מרתקים. אפשר לשוטט בסמטות הצבעוניות של העיר ולצאת ממנה לטיולי טבע.
לקראת סוף מלחמת השחרור, יושבו עולים חדשים בבתים הנטושים של הכפר הערבי העתיק תרשיחא, ובהמשך הוקם בסמוך יישוב בשם מעלות, והתושבים היהודים עברו אליו. היחסים הטובים והקרובים שנוצרו בין התושבים כאשר התגוררו בצוותא ביישוב העתיק תרשיחא המשיכו להתקיים בין תושבי תרשיחא שלא נטשו את בתיהם במהלך המלחמה ובין התושבים היהודים שאכלסו את היישוב החדש מעלות, והם מתקיימים מאז ועד היום. לראייה: אוכלוסיות אלו חיות בצוותא ברשות מקומית אחת.
בשעת כתיבת שורות אלה (אוגוסט 2024), כולנו נושאים תפילה כי השקט יחזור במהרה ליישובי הצפון, ובכללם למעלות-תרשיחא.
ראו עוד: שלומי שטרית ואורי קוסובסקי, משטרת ישראל בשביל ישראל – מבני משטרה היסטוריים בארץ-ישראל, הוצאת משטרת ישראל.