חזרה למאגר הכתבות
סיור בתל ירמות
עומר שלו הוא מנהל המרכז הארכיאולוגי לחינוך ולקהילה, מרחב ירושלים, רשות העתיקות.
על ראש גבעה נישאה בשפלת יהודה, מתנשא אחד התלים הארכיאולוגיים החשובים והמיוחדים, אך הפחות מוכרים, בארץ ישראל: תל ירמות. כשהוא מוקף מכל עבריו בשכונות החדשות של רמת בית שמש, תל ירמות משמש מרחב לא רק לסיור ארכיאולוגי, אלא גם ללימוד ולשיחה על המורכבויות הכרוכות בשימור מול פיתוח, על חשיבותו של הטבע העירוני ועל שימור המורשת התרבותית של תושבי הארץ הזו למען הדורות הבאים.
רגע לפני היציאה לחופשת הקיץ, כשאתם מתכננים את שנת הפעילות הבאה – הטיולים, הסיורים וימי הגיחה – אנחנו מזמינים אתכם למסע היכרות עם תל ירמות.
ביצורים, ארמונות ועירוניות בת 5,000 שנה
תל ירמות, ששטחו הכולל הוא כ-180 דונם, נחלק לשני חלקים עיקריים: אקרופוליס, עיר עליונה, המתנשאת בחלקו המזרחי של התל, ועיר תחתונה, הבנויה על גבי מדרגות מלאכותיות המשתפלות לכיוון מערב. בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו באתר, נחשפה עיר גדולת ממדים, מן הגדולות והחשובות בארץ, המתוארכת לתקופת הברונזה הקדומה, המאות השלישית והשנייה לפנה"ס (סביב 2500-3100 לפני הספירה).
הסיור הארכיאולוגי מתחיל בשער הקדום של העיר, המשולב בחומה שהקיפה את התל מכל עבריו. הביצור המונומנטלי, הבנוי אבני ענק, השתמר לגובה של כשבעה מטרים, אך על פי הערכות, התנשאה חומת העיר אף גבוה יותר, אולי לגובה של כ-12 מטר. השער מלמד על שיטות ההגנה הקדומות: יצירת מעלה שיקשה על הנכנסים ושיאפשר יתרון גובה למגני העיר; הצרת נתיב הכניסה כך שרק קבוצת לוחמים קטנה תוכל להסתער על השער; בניית הפתח בזווית כך שהנכנסים צריכים לבצע פנייה ובכך להאט את מהירות כניסתם, ואם כבר לבצע פנייה – השער בנוי בפנייה לכיוון ימין, כך שהחיילים, האוחזים בחרב ביד ימין, יהיו מוגנים פחות וחשופים יותר למגני העיר.
העולה בשער ימצא את עצמו סמוך לארמון המפורסם של תל ירמות, מבנה ייחודי שאין לו מקבילות בארכיאולוגיה של ארץ ישראל מתקופת הברונזה הקדומה. מומלץ להמתין טרם הכניסה לארמון ולצעוד לכיוון שכונת המגורים הסמוכה אל הארמון. בדרכנו אליה, נצעד לאורך שניים מהקירות ההיקפיים של הארמון: קירות איתנים הבנויים מסד של אבן (ונדבכים של לבני בוץ אשר לא השתמרו), מחוזקים באומנות תמך, שאנו מכנים "שיניות", אשר בנויה במרווחים קבועים לאורך קירותיו ההיקפיים של הארמון.
מטרת השיניות היא קודם כול פונקציונלית. כאמור, זו אומנות תמך שנועדה לאפשר לבנות את קירותיו ההיקפיים של הארמון לגובה רב מאוד, לא פחות משבעה מטר ואף יותר. מלבד האלמנט ההגנתי הברור מאליו, יש בגובה של הקירות ובמסיביות שלהם גם אלמנט פסיכולוגי חשוב מאוד כלפי מי שחי בתל ירמות ושביקר בה בימי קדם. נסו לדמיין את תחושותיו של המבקר בעיר, שאך עלה בשער. הוא ודאי התרשם מגובהה של החומה ומעוצמתה. סביר להניח שפגש בחייל או בשומר שדרש לבחון את סיבת ביקורו. והינה, הדבר הראשון שאותו מבקר רואה לאחר שקיבל את האישור להיכנס לירמות, זהו קיר מונומנטלי, 70 מטר אורכו ושבעה מטרים גובהו.
השיניות הן דוגמה למרכיב נוסף וייחודי בארמון – השימוש ביחידת מידה קבועה לבניית הארמון – האמה המלכותית המצרית. האמה המלכותית המצרית מוכרת לנו ממקורות היסטוריים ומציורי קיר במצרים. גודלה הוא אמה, ממרפק עד קצות האצבעות, ועוד ארבע אצבעות. במונחים שלנו היום, אורכה של האמה המלכותית המצרית הוא 52.25 ס"מ. כל המרכיבים בארמון (כלומר, רוחב הקירות, רוחב פתחי הדלתות, רוחב החדרים השונים ועוד) בנויים בכפולות של האמה המלכותית המצרית. בקירות ההיקפיים של הארמון, בשיניות, השימוש ביחידת מידה קבועה בולט לעין, גם לעין שאינה מיומנת במידות עתיקות.
כאמור, היינו בדרכנו אל שכונת המגורים (איור 2, נקודה 4; איור 4). נקודה זו משקפת, במבט אחד, את אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר בעירוניות הקדומה. מצד אחד – הארמון, על קירותיו האיתנים, על השימוש באמת מידה קבועה, על האחידות שבו. ומן הצד האחר – בליל של קירות שמרכיבים חדרים קטנים וחצרות שבהם חיו האנשים הפשוטים של תל ירמות.
הכניסה אל הארמון נמצאת במורד הסמטה, אחרי נקודת ביקורת נוספת בדמות צמד קירות שמחייבים לעשות סיבוב קטן לפני שנכנסים אל הארמון. אך לאחר שעולים בשלוש מדרגות רחבות, המבקר נכנס אל מבנה שהיה אולי המפואר ביותר בתקופת הברונזה הקדומה – אל אולם העמודים (איור 2, נקודה 5; איור 6). תשעה בסיסי עמודים מגולפים באבן החזיקו קורות עץ אדירות ותמכו בתקרה הגבוהה. ספסלים שנחשפו לאורך הקירות, לצד קנקנים גדולים ומגשים – אשר ודאי היו מלאים כל טוב ונמצאו על הרצפה – מלמדים כי אולם העמודים נועד לאירוח המבקרים ולהצגת מצג של שפע ושל פאר.
נקודת הסיום של הסיור נמצאת במרפסת התצפית (איור 2, נקודה 7), וממנה אפשר להתרשם מגודלו של הארמון (כ-6,000 מ"ר). בדרכנו לשם, נעבור על פני סדרת חדרים קטנים יותר ופונקציונליים, ללא ספסלים, אשר שימשו כמחסנים. עשרות קנקני אגירה נמצאו בחפירות הארכיאולוגיות של חדרים אלו, דבר שמלמד על כמות אדירה של תוצרת שאוחסנה בהם. חשוב לזכור: בתקופה שבה טרם הומצא המטבע כאמצעי תשלום, יכולתו של השליט לשלוט – כלומר שמישהו ישמור בשבילו על החומה או יבנה למענו את הארמון או יגבה בשבילו את המיסים – הייתה תלויה ביכולת של השליט לשלם בסחורה, במוצרי מזון.
*אם מעניין אתכם להעמיק בידע על תל ירמות, אתם מוזמנים להצטרף לסיור וירטואלי באתר
שני נתיבים אל תצפית האקרופוליס
האקרופוליס של תל ירמות הוא אחת הנקודות הגבוהות ברמת בית שמש ונשקף ממנו נוף פנורמי של הרי יהודה מצד מזרח, של שפלת יהודה בדרום ובצפון, ורחוק במערב של מישור החוף הדרומי, בין תל אביב לאשקלון. אפשר לראות ממנו כמה וכמה אתרים ארכיאולוגיים חשובים שבמרחב, כמו תל עזקה, חורבת קאייפה, תל זנוח, חורבת אל עליא, בית ג'ימאל וחורבת חושם.
אפשר להגיע אל האקרופוליס מן הארמון בשתי דרכים, כל אחת מהן חושפת נוף אחר שיש לתל ירמות להציע. למעשה, הדרך הראשונה אל האקרופוליס אינה דרך, אלא פשוט טיפוס ישיר אליו. אזור זה של התל וכל השטח שמצפון הוא למעשה שטח טבעי ובו צמחי בר. בעונה מתאימה נראה כאן פריחה מדהימה של שקדיות, של רקפות, של כלניות ושל עוד מיני פרחים. אנחנו עשויים להיתקל ב"תחנת הרחה" של להקת הצבאים שחיה בשטח התל או במחילות דורבנים.
*סקר טבע עירוני של תל ירמות (אתר מס' 27)
הדרך השנייה אל האקרופוליס, דרך ברורה ומסודרת הרבה יותר, עוברת לאורך הקצה הדרומי של התל, לאורך רמת בית שמש ד', השכונה החדשה בעיר בית שמש הצמודה אל התל. הסמיכות של העיר החדשה אל התל הקדום – שאינו רק אתר ארכיאולוגי, אלא גם מוקד של טבע עירוני – פותחת אפשרות לדיון על פיתוח מול שימור.
המיזם הארכיאולוגי חינוכי בתל ירמות
חפירות ארכיאולוגיות מתקיימות באתר תל ירמות החל משנת 1970. אמנון בן תור – מי שהיה אז חוקר צעיר והיום הוא פרופ' אמיריטוס מהאוניברסיטה העברית – קיים אז את עונת החפירות הראשונה בתל. אך את עיקר החפירות באתר ניהל במשך למעלה משלושים שנה פרופ' פייר דה-מירושדג'י מטעם מכון המחקר הצרפתי. במשך שנים רבות, היו חשיבותו של תל ירמות וייחודיותו מוכרות כמעט אך ורק בקרב הקהילה הארכיאולוגית.
כתוצאה מהפיתוח המואץ של העיר בית שמש ומהעובדה כי אתר ארכיאולוגי חשוב כל כך נהיה, למעשה, למובלעת בתוך שטח עירוני, יזמה רשות העתיקות, במימון משרד הבינוי והשיכון, פרויקט לעיצובו של תל ירמות כפארק ארכיאולוגי פתוח ונגיש. החל משנת 2016, נערכות באתר חפירות ארכיאולוגיות ועבודות שימור והנגשה. לצד אלו, מתקיימת במקום פעילות חינוכית וקהילתית שנועדה לחשוף את הציבור לתל ירמות (איורים 7 ו-8). כחלק מפעילות זו, השתתפו מאות רבות של תלמידים בחפירות ארכיאולוגיות באתר וערכו בו סיורים ופעילויות נוספות. בחגים אנחנו מקיימים ימים פתוחים למשפחות, הכוללים סדנות ארכיאולוגיות, התנסות בהכנת לבני בוץ ועוד.
אם מעניין אתכם לשמוע עוד פרטים ולהגיע עם תלמידיכם לפעילות, אתם מוזמנים לפנות במייל: